בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רופאים בקנה

בחיל הרפואה מבקשים לחזק את הרופאים הצבאיים בעזרתה של האקדמיה. חוג חדש שהוקם לאחרונה באוניברסיטה העברית הוא הסנונית הראשונה במסע רווי המצאות

תגובות

במעבדות מכון המחקר של אוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה מתרחשת בשנים האחרונות מהפכה שקטה, שצפויה להגיח לאוויר העולם תוך פחות משבע שנים. בפרויקט הנתמך בהיקף של 12 מיליון דולר מצבא ארצות הברית עמלים רופאים וחוקרים במכון על פיתוח הרובוט הניתוחי המשוכלל בעולם, TraumaPod, שיאפשר ניתוחים בשלט רחוק, בניסיון להציל חיי לוחמים פצועים בשדה הקרב. הרובוט, שפיתוחו החל עוד בשנת 2005, תוכנן כדי לאפשר ניתוחים עדינים במיוחד בתנאי שדה, לשימוש על חיילים עם פציעות קשות הנמצאים בסכנת חיים, ב-30 הדקות הראשונות לאחר הפגיעה, כ"תיקון זמני" עד להגעת הפצוע לבית החולים.

הרובוט הניתוחי הצבאי יהיה במידות קומפקטיות כדי שניתן יהיה לנשיאה בנגמ"ש או בכלי טיס צבאי זעיר. הוא מאפשר חדירה עדינה לגוף ותפירת מקום הפגיעה, לאחר עצירת הדימום על ידי החיילים בשטח, והכל בשליטה מרחוק. לזרוע הרובוטית המנתחת, המצוידת בין השאר באנדוסקופ לצפייה במתרחש בגוף המנותח, נלוות זרועות נוספות, לרבות "זרוע סיעודית" המספקת את כלי הניתוח לאחר סטריליזציה, זרוע המסייעת בתפרים בתום השלב החודרני וזרוע המותקנת בתוך המזרן ומשמשת מעין "רופא מרדים", המאפשרת לתת חומרי הרדמה, נוזלים וחמצן למנותח, תוך כדי ניטור תמידי.

הקהילה הרפואית זוכה למאות המצאות מכיוון הרפואה הצבאית, החל מחוסמי עורקים אלקטרוניים וכלה בתחבושות המכילות חומרים המופקים משריוני חסילונים (שרימפס) לעצירת דימומים. מדובר אמנם ברפואה ממוקדת מטרה, שעיקר עניינה בתמיכה רפואית לחיילים במשימותיהם הצבאיות, אולם כזו הזוכה לסיוע תקציבי מצד מדינות המקפידות להישאר חזקות ומעודכנות בשדה הקרב.

בישראל, כיאה למדינה המחבקת מאז הקמתה את צבא העם, כמו בפוליטיקה הישראלית, גם במערכת הבריאות מאיישים יוצאי צבא, בכירי חיל הרפואה, את הצמרת הניהולית. ולאחרונה, לצד התחזקות הרפואה הצבאית במדינות המערב כדיסציפלינה רפואית אקדמית עצמאית, מבקשים גם בחיל הרפואה הישראלי לקדם מהלך דומה. כך נפתח בחודש מארס (2012) לראשונה בישראל חוג לרפואה צבאית במסגרת הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ובית חולים הדסה.

דובר צה"ל

לדברי סא"ל ד"ר משה פינקרט, העומד בראש ענף לימודי רפואה צבאית ואקדמיה בחיל הרפואה, שהוקם לפני כחצי שנה, "מטרתנו להנחיל תרבות של ידע ולחולל תרבות אקדמית בחיל, ולקדם את אנשינו בידע ומקצוענות לטיפול טוב יותר בשגרה ובחירום".

בענף אקדמיה אף בוחנים הקמת חברה ייעודית לרפואה צבאית בהסתדרות הרפואית, והמגעים להקמתה כבר החלו לאחרונה עם יו"ר הארגון, ד"ר ליאוניד אידלמן. לדברי אידלמן, "יוזמה שכזו צריכה לבוא מחיל הרפואה ועליה לעבור את אישורים מוסדות ההסתדרות הרפואית, אך אתמוך בה, כשהמטרה לחזק את תחום הרפואה הצבאית בישראל". במקביל החלו לאחרונה במגעים עם בית חולים בצפון לקדם מסלול התמחות ייעודי ברפואה דחופה צבאית, במסגרת ההתמחות הרפואית ברפואה דחופה. לדברי פינקרט, "אמנם רפואה צבאית עוד איננה מוכרת בעולם כמקצוע רפואי נפרד, אך להערכתי זה רק עניין של זמן. בארה"ב יש מחלקות לרפואה צבאית בפקולטות לרפואה ואני מאמין כי בקרוב יכירו בתחום כמומחיות עצמאית".

באחרונה החלו דיונים בענף לקדם חילופי סטודנטים בין הלומדים במסלול "צמרת" לרופאים עתודאים באוניברסיטה העברית לבין סטודנטים אמריקאים הלומדים בבית ספר לרפואה צבאית (USUHS) השייך לאוניברסיטה הצבאית שבוושינגטון בירת ארה"ב.

ועוד כחלק ממגמת האקדמיזציה בחיל הרפואה, יזכו בקרוב רופאי חיל הרפואה לראשונה בתארים אוניברסיטאיים, לרבות תוארי מדריך, מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר ופרופסור מן המניין, מטעם האוניברסיטה העברית, במסגרת החוג החדש. המינויים יינתנו בהתחשב בפעילות האקדמית והמחקרית של הרופאים הצבאיים, במסגרת ועדות שיחלו לפעול בחודשים הקרובים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו