צפריר רינת
צפריר רינת
צפריר רינת
צפריר רינת

התנועה הסביבתית אמורה להיות קול מרכזי בביקורת חברתית המופנית בין היתר אל מקבלי החלטות, ובהם האחראים לשמירת הסביבה. אך נראה שבשלוש השנים האחרונות - מאז נכנס גלעד ארדן לתפקידו כשר להגנת הסביבה - כמעט נדם הקול הביקורתי הזה בישראל. ארדן זוכה בדרך כלל לתמיכה גורפת של הגופים הירוקים.

מדובר אכן באחד משרי הגנת הסביבה הטובים שהיו בממשלות ישראל. מידת המחויבות והבקיאות שלו מרשימה, והוא גם הגיע להישגים לא מבוטלים בכל הנוגע לקידום חוקים ולהשפעתו על מדיניות הממשלה בתחומים הנוגעים למשרדו. ראוי גם לציין, שיש היגיון בכך שהתנועה הסביבתית פועלת מתוך שיתוף פעולה הדוק עם המשרד להגנת הסביבה, שעל פי הגדרת תפקידו מייצג את האינטרס הציבורי אל מול משרדים אחרים. אבל כל שר זקוק למבט ביקורתי מבחוץ, שידרבן אותו. עליו לדעת, שפועלו נבחן לא רק ברמת ההצהרות והחוקים, אלא גם ביישום בפועל.

רוב הארגונים הירוקים, בעיקר הגדולים שבהם כמו החברה להגנת הטבע, התעלמו מכך שארדן נקט באחרונה עמדה מעורפלת ומתחמקת בכל הקשור לרפורמת התכנון והבנייה, אחד האיומים הגדולים על הטבע והנוף הפתוח בישראל. השר הסתפק בהכנסת כמה שיפורהארגונים הסביבתיים ים ברפורמה ונימק את חוסר התנגדותו הכוללת בכך שהוא מחויב להחלטת הממשלה התומכת במהלך. בגלל חשיבות העניין היה על התנועה הסביבתית להפעיל עליו לחץ לצאת באופן נחרץ יותר נגד הסכנות שיש ברפורמה.

ארדן (במרכז, בעניבה) בסיור בחולות חולון. יש צורך במבט ביקורתי מדרבן צילום: ניר כפרי

שום ארגון סביבתי לא מצא לנכון לבקר את ארדן על תמיכתו הנלהבת בהמשך הגידול המואץ של האוכלוסייה בישראל, גידול המקשה עוד יותר על התמודדות עם משברים סביבתיים. רק באחרונה אמר השר בכנס סביבתי, בהתייחסו לקצב הגידול המואץ לעומת מדינות אחרות: "ברוך השם, אוכלוסיית ישראל ממשיכה לגדול", כאילו מדובר בבשורה סביבתית חשובה.

שום סימן שאלה לא הועלה גם בקשר להשקעה הכספית המשמעותית של המשרד להגנת הסביבה במסעות שיווק והסברה בכלי התקשורת, שמטרתם לעודד שינוי בהרגלי צריכה ומיחזור פסולת. חשוב כמובן לעודד הסברה ומודעות סביבתית, אבל יש מקום לתהות מה הבסיס להשקעה זו. האם נבדקו תוצאות ההסברה בקרב הציבור, האם הביאה לשינוי התנהגות כלשהו, כפי שאירע בקמפיין הממשלתי לחיסכון במים? הרי תמיד מקנן החשד, שאולי מדובר באמצעי של פוליטיקאי לשווק לא רק את הנושאים המעסיקים את משרדו אלא גם את עצמו.

עוד דבר החסר מאוד בפעילת התנועה הסביבתית מול ארדן הוא ניתוח והערכה ביקורתיים של התוכניות הרבות שהמשרד להגנת הסביבה מנסה לקדם בשנים האחרונות. בראשן סדרת המהלכים שנועדו לעודד מחזור פסולת ביתית ופסולת בניין, בין היתר על ידי הקמת מערכת ברשויות המקומיות להפרדת הפסולת הביתית לפסולת יבשה ורטובה.

הארגונים הסביבתיים לא הקשו יותר מדי על ארדן בסוגיות כמו הכישלון המתמשך של הממשלה בכל הנוגע לעידוד מחזור פסולת הבניין ומניעת השלכה פיראטית של פסולת זו. ארגון "אדם טבע ודין" נתן למשרד תמיכה חיונית לקידום מחזור פסולת ביתית, אבל נותר זהיר למדי בביקורתו על כך שהמשרד לא פעל עדיין לעידוד רשויות חלשות המתקשות להשתלב במהלכים הללו, ולא הבטיח עדיין הקמת מתקנים שיוכלו לקלוט את הפסולת שהציבור יפריד. ארדן עצמו הודה באחרונה שאינו ישן בלילות בגלל החשש שלא יהיו מתקנים לקליטת הפסולת העירונית שעברה הפרדה.

המשרד להגנת הסביבה ראוי לשבחים על פרויקט ניקוי פסולת האסבסט בגליל המערבי וההתקדמות לקראת פרויקט ניקוי קרקעית נחל הקישון. אך לעומת זאת, אף שארדן פירסם באופן בולט מהלכים כמו החלטת הממשלה למגן את מצוק החוף מפני התמוטטות וגיבוש תוכנית לאומית לשימור המגוון הביולוגי, המצוק החופי מוסיף בינתיים להתמוטט ועדיין אין מיושמת תוכנית ברורה לשימורו, וגם המגוון הביולוגי מוסיף להצטמצם והתוכנית הלאומית אינה מתממשת בשטח.

מן הראוי היה אולי, שארגון הגג של הירוקים, "חיים וסביבה" (או ארגונים הפועלים בתוכו), יפעל לקיום מעקב שוטף אחרי תוכניות המשרד להגנת הסביבה, הכולל גם התייחסות לתוכניות שלא מומשו או לקשיים שגם המשרד אחראי להם.

עוד לפני כהונת ארדן היו לארגונים הסביבתיים יחסים סימביוטיים עם המשרד להגנת הסביבה, וסביר להניח שכך יהיה גם בעתיד. זה כולל בין היתר מימון פרויקטים של הארגונים על ידי המשרד ובחירת נציגים של ארגונים סביבתיים לדירקטורים בגופים ממשלתיים, בחסות השר להגנת הסביבה. אבל על הארגונים למצוא דרכים להתעלות מעל לסימביוזה הזאת, ולא לוותר על ביקורת עניינית בכל פעם שהיא נחוצה. שאם לא כן, התנועה הסביבתית עלולה להיהפך לזרוע ההסברה של המשרד להגנת הסביבה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ