בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ילדי הירח

הסימנים המוקדמים לאבחון אוטיזם

בשנים האחרונות צומחת מגמה חדשה לאבחון מוקדם של אוטיזם כבר בשנת החיים הראשונה. ראיות מחקריות חדשות אף מצביעות על היכולת לבצע אבחון מוקדם בעזרת הדמיות מוחיות

37תגובות

א' מקנדה אובחן כאוטיסט בגיל שלוש, אך סימנים מוקדמים לתופעה נצפו בהתנהגותו הרבה קודם. רופאיו דיווחו כי בגיל חצי שנה עוד היה תינוק חברותי ומתעניין, הגיב בחיוך למשחקי "קו-קו", הזיז עיניים למראה חפצים נעים, אך סבל מעיכוב מוטורי קל שהתבטא בחוסר יכולת להתיישב וחוסר עניין לגעת בצעצועים. בגיל שנה כבר נראו תגובותיו של א' לסביבתו מוגבלות, קשר העין עם זרים התקצר והחיוכים פחתו בתגובה לאנשים והתאפיינו בעיקר כתגובה למגע; למשל לדגדוג ופחות כתגובה למשחקי מחבואים. בגיל 15 חודשים הופיעה גם האטה בתזוזות עיניים בתגובה לתזוזות במרחב. בגיל שנתיים אובחן א' כאוטיסט בהתאם למבדק המכונה ADOS ובגיל שלוש אובחן סופית על סמך סדרת מבדקים.

א', שאחיו אוטיסט, הוגדר כבעל סיכון להפרעה ולכן היה במעקב רפואי בשנים הראשונות לחייו. רופאיו קראו בינואר 2007 בכתב העת Journal of Autism and developmental Disorders לשאוף לאבחן מוקדם תינוקות עם סימני אוטיזם כבר בגילי שישה חודשים עד שנתיים.

מגמה חדשה לאבחון מוקדם של אוטיזם כבר בשנת החיים הראשונה צומחת בשנים האחרונות. ראיות מחקריות חדשות אף מצביעות על היכולת לבצע אבחון מוקדם בעזרת הדמיות מוחיות.

אנצ'ו גוש

בישראל, אבחון אוטיזם נעשה לרוב סביב גיל שנתיים ונחשב למוקדם ביחס למדינות ארה"ב ואירופה, שבהן האבחון המקובל הוא לאחר גיל שנתיים וחצי, לפעמים אחרי גיל שלוש.

שני חוקרים העוקבים אחר הנושא באוניברסיטת קליפורניה שבסן דייגו הגיעו לאחרונה לביקור בכנס בנושא שנערך באוניברסיטת בר-אילן: פרופ' אריק קורשנסה (Eric Courchesne) וד"ר קארן פירס (Karen Pierce). השניים ביצעו מחקרים בהדמיות מוחיות מסוג MRI תפקודי בקרב תינוקות וזיהו אזורים מוחיים המאפשרים להצביע על סיכון לאוטיזם בקרב 89% מהתינוקות כבר בשנת החיים הראשונה. "האזור שזיהינו מצוי באונה המוחית הפרה פרונטאלית ומזוהה עם תפקודים חברתיים ולשוניים", מסביר קורשנסה. בהמשך, בדיקות פתולוגיות שנעשו בקרב ילדים אוטיסטים שמתו בגילי שנתיים עד 16, שגופם נתרם למדע, העלו כי באזור הנצפה מצוי מספר גבוה ב-67% של תאי עצב מסוג נוירונים, בהשוואה למספר התאים בקרב נבדקים שאינם אוטיסטים. אף משקל המוח של המאובחנים באוטיזם היה גבוה ב-17.6% בממוצע.

לדברי פירס, "להערכתנו, ככל שיש יותר תאי מוח, יש יותר קשרים, מה שעלול להוביל לרעשים במוח". קורשנסה מוסיף כי "בתנאי ריבוי של תאים, המוח המתפתח בשלב הינקות מתקשה לייצר מסלולי התפתחות רגילים". הממצא התפרסם בנובמבר (2011) בכתב העת של ההסתדרות הרפואית האמריקאית JAMA. ממצאים על פעילות מוחית חריגה בקרב תינוקות בגיל חצי שנה המאובחנים בהמשך באוטיזם גם תועדו במחקר שפרסמו בינואר חוקרים בריטים מהאוניברסיטה של לונדון.

תנועות עיניים

במקביל, באוניברסיטת קליפורניה פועלת לאחרונה תוכנית לזיהוי סימנים מקדימים לאוטיזם כבר בגיל שנה. התוכנית שמובילה פירס, בשיתוף 170 רופאי ילדים באזור, מציעה בדיקה כללית (צ'ק- אפ) לילד בגיל שנה וכוללת הדמיה מוחית מסוג MRI תפקודי ושאלון, המאפשרים להעריך אוטיזם על סמך סימנים מקדימים. בהמשך, ילדים עם ממצאים חריגים עוברים מעקב מדי חצי שנה, בניסיון לטפל כבר בשלב מוקדם בהתנהגות החריגה ולמנוע את החמרת האוטיזם. "אין תרופה לאוטיזם", מבהירה פירס, "אולם יש טיפול המאפשר שיפור במצבם של למעלה ממחצית מהילדים". הפרויקט מורחב בימים אלה למדינות נוספות בארה"ב, אולם תהליך האיתור המוקדם נתקל גם בקשיים: אחד המחקרים העלה כי 75% מהתינוקות שמאובחנים בסימנים חריגים בבדיקה בגיל שנה מפתחים בעיות התפתחותיות בהמשך, אולם 25% מאותרים עם חריגה מבלי לפתח בהמשך הפרעה התפתחותית כלשהי ומכונים קבוצת "שגיאה חיובית" (false positive).

באוניברסיטת קליפורניה פותח מכשיר המנסה לדייק את האבחנה המוקדמת: המכשיר (בשם Eye Gaze) עוקב אחר תנועות עיניים של תינוקות. בבדיקה נחשף התינוק לשני צדי מסך: על האחד מוקרן סרט של ילדים עושים יוגה ועל השני צורות גיאומטריות זזות. נמצא כי ילדים הסובלים מאוטיזם יעדיפו להביט בצורות הזזות ולא בתמונות של ילדים אחרים כיוון שאוטיסטים נוטים יותר ליצור קשר עין עם חפצים מאשר עם אנשים. גם בדיקה זו עדיין לא נחשבת לרגישה באופן מוחלט וכיום מזהה רק 37 אחוז מהתינוקות בסיכון.

הבדיקות ההתנהגותיות החדשות, לצד הממצאים המוחיים, הן פריצת דרך בקהילה הרפואית, בייחוד מאחר שפריצות דרך גנטיות, המקובלות לאחרונה בפיתוח טיפולים חדשים למחלות, אינן רלוונטיות כיום בכל הקשור לאוטיזם. לדברי קורשנסה, "בדיקות גנטיות מזהות רק ארבעה אחוזים מהאוטיסטים וגם נחשבות ליקרות מאוד".

לדברי ד"ר חנה אלונים, מנהלת מרכז "מפנה" לטיפול באוטיזם בראש פינה, "הזיהוי בארה"ב כולל בדיקות MRI תפקודי, אולם בארץ קשה לקבל אישורים לבדיקות הדמיה מסוג זה בקרב תינוקות. אבחון אוטיזם בארץ, ולמעשה ברוב העולם, מבוסס כיום על סימנים התפתחותיים, לא במכשור אלא באמצעות התבוננות והערכת מדדים. האזורים שזוהו במוח מקדמים אותנו לקראת הוכחות אמפיריות להפרעה במוח הקשורה באוטיזם".

מגמת הזיהוי המוקדם של אוטיזם מקודמת על ידי מרכז "מפנה". במחקר שכלל 110 ילדים ובוצע במרכז, נבדקה באופן רטרוספקטיבי התנהגותם של ילדים שאובחנו כאוטיסטים, ובקרב 98 נמצאו סימנים מקדימים שהיו עשויים להיות תמרור אזהרה, לרבות פסיביות יתר או לחלופין פעילות יתר; חוסר רצון או התנגדות לאכול/לינוק; חוסר תגובה לקול או נוכחות הורה; רתיעה ממגע אדם; חוסר קשר עין ישיר עם אנשים; התפתחות מוטורית מאוחרת; וגדילה מואצת של היקף הראש.

בשנים האחרונות מאובחנת בישראל, כבכל העולם המערבי, עלייה תלולה בשכיחות האוטיזם. ההערכות במערב הן כי אחד לכל 250 ילדים מאובחן באוטיזם. לפי דיווחי המוסד לביטוח לאומי, חיים כיום בארץ עד 8,000 ילדים אוטיסטים. חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא פרסמו כי החל משנת 1987 ועד 2005 הוכפל מספר האוטיסטים בארץ. בארה"ב העריך באחרונה המרכז האמריקאי לבקרת מחלות שיעורי אוטיזם של אחד לכל 88 ילדים, ובדרום קוריאה אף דווח על שיעור של אחד לכל 38 ילדים, בהתבסס על סקר שבוצע בבתי ספר.

בחודש הבא יגיע לביקור בישראל ד"ר שקר סקסנה (Shekhar Saxena), פסיכיאטר האחראי על תחום האוטיזם באגף לבריאות הנפש בארגון הבריאות העולמי, במסגרת כנס שייערך בירושלים ביוזמת הארגון הבינלאומי I Care 4 Autism.

בשיחה עם "הארץ" מסביר סקסנה כי "אנו מבינים שיש עלייה בדיווחים על אוטיזם במדינות שונות. עם הסיבות נוכל למנות יותר הכרה בבעיות התפתחותיות של ילדים, שינוי בהגדרות של אוטיזם, ירידה בגיל האבחון, וריבוי סקרים בניסיון לאמוד את התופעה. ייתכן שקיימת גם עלייה אמיתית בשיעורי האוטיזם, אבל אין קונצנזוס לגבי עלייה שכזו בכל העולם".

בארגון הבריאות העולמי מבקשים ממדינות להשקיע יותר בטיפול בהפרעות התפתחותיות, ובמסגרת הכנס אף לקדם תוכנית שבה מדינות מפותחות, כדוגמת ישראל, יתרמו מהידע למדינות עניות. לדברי סקסנה, "נקדם סיוע מצד מדינות עם מערכת בריאות טובה, כמו ישראל, למדינות עניות שאינן כאלה בנות מזל, להתמודד עם היקף תופעת האוטיזם. שותפויות שכאלה יועילו גם למדינות עשירות וישפרו את הידע והלמידה על אוטיזם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו