בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד הבריאות ביוזמה לצמצום חדירת שרידי תרופות למי התהום

התרופות מגבירות את היווצרות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. בין היתר, תסולק פסולת ממרפאות שיניים ויונהג פיקוח על מכוני קוסמטיקה

3תגובות

משרד הבריאות יפעל לצמצום כמות הפסולת התרופתית החודרת למים ומגדילה את הסיכון להתפתחות זיהומים עמידים לאנטיביוטיקה. שרידי התרופות חודרים למי הביוב ובהמשך למי הקולחים, המשמשים להשקיית פירות וירקות, וכך מגיעים לתוצרת החקלאית בישראל. בין השאר, מתמקדים במשרד בהסדרת סילוק פסולת זיהומית ממכונים רפואיים פרטיים, מרפאות שיניים ומרפאות וטרינריות.

חדירת התרופות האנטיביוטיות מעלה את הסיכון להתפתחות חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה, המסכנים את בריאות הציבור. הסכנה בישראל גבוהה במיוחד, מאחר ו-75% מהמים המשמשים להשקיית שדות חקלאיים בישראל הם מי קולחים (מי שפכים שעברו תהליך טיהור), בהשוואה לשיעורים נמוכים מ-20% בשאר מדינות המערב.

בכנס שנערך השבוע בעניין העמידות לאנטיביוטיקה במכון הוולקני, הציג ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, הפרופ' איתמר גרוטו, שורת צעדים לבלימת התופעה. בין השאר הוחלט, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, להסמיך פקחים ברשויות מקומיות להשליך פסולת זיהומית ורפואית במרפאות שיניים ומרפאות וטרינריות, זאת בנוסף לבתי חולים, שבהם מתקיים פיקוח של המשרד זה שנים. כמו כן, הוחלט במשרד להכין נהלים והנחיות לרשויות מקומיות לפיקוח על פסולת זיהומית בעסקים כגון מכוני קוסמטיקה ומספרות, העוסקים בטיפול לא רפואי בבני אדם.

לפי הנהלים המתגבשים, פסולת זיהומית תפונה לאתר הפסולת רמת חובב בדרום. במשרד הבריאות החליטו גם לפעול להגברת הענישה נגד עסקים שאינם מטפלים בפסולת זיהומית ופסולת רפואית, וייקבע כי מדובר בעבירה מנהלית או לחלופין עבירת קנס. כיום התקנות אינן מאפשרות הפעלת סנקציות משמעותיות נגד עסקים שאינם מטפלים כהלכה בפסולת זיהומית.

בנוסף הוחלט לפעול להרחבת פרויקטים לאיסוף מבוקר של תרופות משומשות ופגות תוקף ממטופלים, דרך סניפי קופות החולים. בדצמבר האחרון כבר הנחה המשרד את קופות החולים לפעול לאיסוף שאריות תרופות ממבוטחים בבתי המרקחת, ולהעברתן באופן מרוכז לאתר רמת חובב. שתי הקופות הגדולות, כללית ומכבי, כבר מבצעות איסוף יזום של שאריות תרופות בסניפים השונים. ברמת חובב מושמדת הפסולת התרופתית בשריפה. ברמת חובב גם מושמדת פסולת תרופתית ממפעלי תרופות, בתי חולים ובתי מרקחת פרטיים, בהנחיית המשרד להגנת הסביבה.

בנוסף על כך, פועלים במשרד הבריאות להפחתת מינוני תרופות המחולקות למאושפזים בבתי החולים, במטרה לצמצם את הפסולת העלולה לחדור למים, בעקבות טיפול לא מבוקר בתרופה על ידי המאושפז או קרוביו. במחקרים במערב התברר כי בתי חולים הם אחד המקורות המשמעותיים לחדירת שאריות תרופות למי ביוב ומי קולחים. לדברי גרוטו, "יש לקדם רגולציה בתחום הטיפול בתרופות. יש תרופות רבות שמגיעות לביוב כי אנשים זורקים את התרופות שהם מקבלים. אפשר להוריד את מינון התרופות, גם בבתי החולים, ועדיף לטפל במנות קטנות ולאסוף תרופת שפג תוקפן, כדי להפחית את הפסולת התרופתית".

ריכוזי תרופות במי קולחים בישראל אינם נבדקים דרך קבע, אולם מספר עבודות בארץ בחנו חדירת שרידי תרופות למי שפכים. מחקר שנערך במעבדה לבריאות הציבור של משרד הבריאות באבו כביר על ידי חוקרות מהאוניברסיטה העברית זיהה בדגימות מי שפכים מאזורים שונים בארץ שיירי תרופות מסוג קרבמזפין, המשמשות לטיפול באפילפסיה ומשככי כאבים מסוג איבופרופן. כמו כן, מחקר שנערך במחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב ב-2009 מצא שרידי אנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילין במי שפכים.

בעבודה מהולנד התריעו כי חדירת שרידי תרופות למי שפכים, ובהמשך למי קולחים ולגידולים חקלאיים, עלולה לגרום להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ממשפחת MRSA, המהווים גם בישראל זיהומים פעילים. מחקר, שהתפרסם בינואר 2010 בכתב העת Environmental Health Perspectives אף מצא את שרידי התרופה אוסלטמיביר, המשמשת לטיפול בנגיף השפעת, במי שפכים ומי נהרות ביפאן, והתריע כי שימוש נרחב בתרופה עלול להוביל להתפתחותם של זני שפעת קטלניים העמידים לטיפול בתרופה, בקרב בעלי חיים הניזונים ממים אלה.

יחד עם זאת, מחקר שנערך בישראל בפברואר 2011, העלה ממצא אופטימי, שלפיו מלפפונים שהושקו במי קולחים המכילים את שרידי התרופה קרמבזפין אינם מסכנים את הבריאות. לפי המחקר, שנערך במימון הקרן לבריאות וסביבה בראשות הפרופ' בני חפץ מהאוניברסיטה העברית, צריכה יומית של 200 גרם מלפפונים שהושקו במים עם שרידי התרופה הובילה לחשיפה יומית של 200 ננוגרם בלבד מהתרופה. כמות זו אינה מזיקה בריאותית, מאחר והיא נמוכה בהרבה מהמינון היומי התרופתי (70 מ"ג ליום למטופל במשקל 70 ק"ג).

מקור נוסף להתפתחות זיהומים עמידים לתרופות הן התרופות הניתנות לבעלי חיים המשמשים למאכל. גם בתחום זה פועלת מערכת הבריאות בשנים האחרונות. ממשרד הבריאות נמסר כי "תקנות שאושרו לפני כשנה בכנסת מחייבות רמה שלישונית של קולחים בכל מתקני הטיפול בישראל בתוך מספר שנים. מצב זה מחייב טיפול בשפכים באופן שמביא בחשבון גם חומרים כימיים, לרבות תרופות".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו