טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טרודים בחייהם: סיפורם של הסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית

הפרעה טורדנית כפייתית היא סמל למהפך שעברה הפסיכיאטריה בעשורים האחרונים: מתיאוריות פסיכולוגיות להבנת תהליכים ביולוגיים

תגובות

הפרעה טורדנית כפייתית נחשבה בתקופתה של גיבורת הספר (הסבתא טוניה 1991-1905) להפרעה נדירה שסבלו ממנה רק 0.05 אחוזים מהאוכלוסייה, שמקורה פסיכולוגי, כזו שהיתה עמידה בפני הטיפולים שהוצעו בשעתו, טיפולים אנליטיים בעיקרם. האויב שלה היה "הלכלוך", כתב מאיר שלו בתארו את סבתא טוניה (עמ' 18). סבתא טוניה קיימה את מצוות רחיצת הקירות יום-יום (עמ' 24) ובמקום אחר (עמ' 155) "תמיד היתה בכוננות - שיכתימו לה, שיעשו לה סימנים...", וכן "הסבתא שלי רוחצת קירות, והיא שמה על כל ידית של דלת או חלון סמרטוט קטן כדי שלא יגעו בהם באצבעות מלוכלכות" (עמ' 185). לבסוף, בתיאור קולע ומדויק של תמצית הפרדוקס האובססיבי לניקיון, מסופר כי "יש לה שואב אבק אבל היא לא משתמשת בו..." (עמ' 186).

- "כי הוא לא פועל כמו שצריך"

- "יותר גרוע, היא לא משתמשת בו כי הוא מתלכלך מזה"

- מה?!

עוד כתבות בנושא

- "מה ששמעת. כי הוא מתמלא אבק ולכלוך ואז צריך לנקות גם אותו".

התיאורים מתאימים כמו כפפה ליד לתיאורה של הפרעה טורדנית כפייתית. משנות ה-80 נמצא כי שכיחות ההפרעה בקרב בוגרים היא כשני אחוזים (אחד מכל 50), ונמצאו טיפולים פרמקולוגיים ספציפיים (תרופות שמשפיעות על כימיקל הסרוטונין במוח) שאינם ממכרים ואינם משנים את האישיות. גם הטיפול הפסיכולוגי שינה כיוון ועבר מחיפוש תובנות להפרעה (טיפול פסיכו-דינאמי) לטיפול שמכוון ללמוד איך להתגבר על הסימפטומים (טיפול התנהגותי) .

ספרו של שלו מצטרף לספרים המאירים בצורה אנושית ואוהבת מחלות שנתפסו בדור של הסבתא טוניה כ"שיגעון" אך מובנות בדור של נכדה הסופר כהפרעות בתפקוד המוחי. השוני בתפיסה נשען על רבדים מחקריים רבים ועל עלייה משמעותית בסולם ההבנה של המהות (מוליכים עצביים במוח הקשורים להפרעה) והמקום (מעגלים מוחיים הנוגעים לפתולוגיה). הערך המוסף של הספר הוא בכך שהמחבר מלביש את מה שמכונה "שיגעון" או "מחלת נפש" במחצלות אוהבות, מקבלות ואנושיות. מבחינה זו הספר עשוי לתרום, מעבר לחוויית הקריאה, גם להפחתת הסטיגמה הקשורה להפרעה.

דרימסטיים

נכון לעכשיו הזמן הממוצע שעובר מהסימנים הראשונים של ההפרעה עד לטיפול אינו נמוך מ-14 שנים. קשה לתאר את הסבל והמחיר האישי והמשפחתי שמשלם מי שאיתרע מזלו והוא שקוע עד צוואר באובססיות ושבוי בזרועות הארוכות של הטקסים. בהרבה מקרים מה שמונע מאנשים לפנות לטיפול הן הבערות, הבושה והסטיגמה.

ביפאן מנסים לפתור את הנושא באמצעות שינוי שם. לדוגמה, המלה סכיזופרניה הוצאה שם לאחרונה מהלקסיקון הרפואי והוחלפה ב"הפרעה בתפקוד הקוגניטיבי של המוח". הקולגות מיפאן מדווחים על שיפור משמעותי בנכונות לפנות לטיפול ולהישאר בו. מאיר שלו מטפל בנושא הסטיגמה באופן שונה - במקום שינוי שם - שינוי גישה. במקום לעג - קבלה. במקום בושה - חמלה. ראוי להודות לו בשם כל אותם חולים שסובלים ומתביישים מההפרעה הטורדנית-כפייתית, שהנכד של סבתא טוניה היה להם לפה.

הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) שויכה בעבר בספר האבחנות הפסיכיאטריות של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (DSM) לקבוצת הפרעות החרדה (הכוללת גם פאניקה, חרדה חברתית, פוביות לסוגיהן ופוסט-טראומה). במהדורה החמישית לספר, הצפויה במאי 2013, תינתן להפרעה קטגוריה משלה, שתכלול בנוסף גם הפרעות נלוות כמו התמקדות יתר בגוף, תלישת שערות, עיסוק יתר בעור ואספנות יתר. השינוי בסיווג מסכם גם 30 שנות מחקר שהניבו פירות, כולל הבנה של המנגנון הביוכימי, זיהוי המעגלים המוחיים ולימוד הקשר ביניהם. מבחינה זו, הפרעה טורדנית כפייתית היא אולי סמל למהפך שעברה הפסיכיאטריה בעשורים האחרונים - מתיאוריות פסיכולוגיות בגישה דינמית להבנת התהליכים הביולוגיים (והקשר שביניהם לפסיכולוגיה ולסביבה).

פרופ' יוסף זהר הוא מנהל מחלקה פסיכיאטרית במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, מנהל רפואי במרכז הישראלי לטיפול בהפרעות חרדה ויו"ר הארגון הבינלאומי להפרעה טורדנית כפייתית (ICOCS)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות