חוקרים: תאי סרטן מתקשרים ביניהם בתוך הגוף בדומה לחיידקים

לטענת החוקרים, בעתיד ניתן יהיה לגבור על תאי הסרטן באמצעות שימוש ב"אינטליגנציה החברתית" שלהם ושימוש בחיידקים כנגדם

דן אבן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
דן אבן

צוות חוקרים ישראלים ואמריקאים פרסם השבוע תוצאות מחקר המצביעות על מנגנון של תקשורת חברתית בין תאים סרטניים בגופם של חולים, בדומה לתקשורת הקיימת בין חיידקים. בהתאם למודל המתואר, תאי סרטן משתפים פעולה ביניהם ומאותתים אחד לשני על אזורים בגוף שבהם ניתן להתיישב ולפתח גרורות סרטניות.

החוקרים בראשות פרופ' אשל בן יעקב מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, העוסק בחקר חיידקים, וכן פרופ' דונלד קופי (Donald Coffey), חוקר סרטן מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס ופרופ' הרברט לוין (Herbert Levine) מאוניברסיטת רייס, מתארים בכתב העת המדעי Trends in Microbiology את המשותף לחיידקים ולתאים סרטניים: יצירת "רשת חברתית" במטרה להאיץ במשותף את יכולת ההתרבות בתוך הגוף.

בעוד שתאים בריאים בגוף נחשבים ל"צייתנים", מתפקדים ומתפתחים בהתאם לחוקים כימיים ופיזיקליים, חיידקים ותאים סרטניים משתמשים בדרכים עוקפות לצורך התרבותם, תוך התעלמות מהמערכת החיסונית של הגוף והעברת מסרים מטעים המשפיעים על פעולתה. באמצעות הקשר ביניהם, תאי סרטן יכולים לחלוק משאבים בתוך הגוף, להתחלק ואף "לקבל החלטות", טוענים החוקרים. "לפני שנשלחים תאים להתיישב באיברים או רקמות בתוך הגוף, ישנם תאים המשמשים ‘סוכני ריגול' שנשלחים לסרוק את הגוף, ומנווטים את יתר התאים ממקור הגידול הסרטני לאזור שבו יתיישבו התאים לצורך התפתחות גרורות", מתאר בן יעקב. עדויות העלו כי תאים סרטניים אינם מתיישבים בכל רקמה בגוף, אלא בוחרים בקפידה את האזור שבו יתפתחו ומכינים את הקרקע להתיישבות, תוך שיגור אותות ביניהם. זאת בדומה להתנהגותם של חיידקים, שלרוב משוגרים לסריקת השטח ושבים למושבה המקורית כדי לדווח על המידע שצברו במסע.

החוקר בן יעקב. ממליץ לבחון את תופעת ה'קניבליזם', של תאים סרטנייםצילום: אייל טואג

בנוסף, בדומה לחיידקים, תאים סרטניים גם משפיעים על סביבתם, ובאמצעות יצירת שינויים גנטיים משפיעים על תאים בריאים סמוכים במטרה שיגנו עליהם. תאים סרטניים, בדומה לחיידקים, גם עשויים להפוך לרדומים כשהם חשים בסכנה, למשל במסגרתו של טיפול כימותרפי, ולהפוך פעילים כשהסכנה חולפת, אם שרדו את הטיפול. "במשך שנים רבות התעלמו מדענים ממורכבותם של קשרים חברתיים בין חיידקים, כיום גורם התמותה השלישי בחשיבותו בבתי חולים במדינות המערב", מבהיר בן יעקב. "מאז שנות השישים לא חל שינוי משמעותי בתוחלת חייהם של חולי סרטן רבים, ויכול להיות שצריך לשנות את התפיסה ביחס למחלה", הוסיף.

החוקרים קוראים לפיתוח טיפולים עתידיים נגד סרטן שיעשו שימוש בתכונות התנהגותם החברתית של תאים סרטניים. "ניתן יהיה להתגבר על תאי הסרטן על ידי שימוש ב'אינטליגנציה החברתית' שלהם", טוענים החוקרים. לדברי בן יעקב, "ההכרה בתפיסה החדשה לגבי הסרטן עשויה לתת השראה לכיווני מחקר חדשים, למשל לפיתוח תרופות מסוג חדש שיכוונו כנגד המנגנונים באמצעותם מתקשרים תאים סרטניים אחד עם השני. זאת כדי לשבש את התקשורת, ולמנוע התפתחות של הגידול".

במחקרים שביצע בעבר בן יעקב בקרב מושבות חיידקים נחקרה תופעת הקניבליזם, הגורמת לחיידקים להרוג אחד את השני, ופוצח הקוד התקשורתי לצורך העברת מסרים שמעודדים פעולה זו. באופן דומה, החוקרים ממליצים לבחון בעתיד גם את תופעת ה'קניבליזם' בקרב תאים סרטניים, המתבטאת בנטייתם של תאי סרטן לבלוע תאים סרטניים סמוכים לאחר התרוקנות משאבי הגידול. "ניתן לנצל את מנגנון התקשורת בין התאים הסרטניים כדי לגרום לתאים לחסל אחד את השני בדרך הזו", טוען בן יעקב.

מחקרים עתידיים עשויים לנצל את הדמיון בין תאים סרטנים לחיידקים כדי לשלב את שניהם במאבק בסרטן. מחקרים בעבר כבר הראו כי ביכולתם של חיידקים לעורר את מערכת החיסון של הגוף נגד הגידול הסרטני. "ייתכן ואנו נכנסים לעידן חדש של ‘מלחמה סייבר ביולוגית' בסרטן, שבה מדענים יכולים להשתמש באינטליגנציה של חיידקים כדי להביס גידולים סרטניים ולשלוח לתאים סרטניים מסרים מטעים, כדי לבלבל את התאים ולשבש את התקשורת ביניהם, בדומה לאסטרטגיות המשמשות במלחמות", מסכם בן יעקב.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ