דן אבן
דן אבן

על שולחנו של יו"ר איגוד רופאי המשפחה, פרופ' שלמה וינקר מונחת ערמה מצטברת של אישורי כשירות שרופאי משפחה ברחבי הארץ נתבקשו למלא. לאחר שביקש לאחרונה מרופאים החברים באיגוד לאסוף את האישורים כדי לבחון את מקורם, התקבלו במשרדו טפסים רבים ומוזרים: למשל, אישור מטעם חברה המבקשת לחגוג עם עובדיה לשהות בנופש בבית מלון בים המלח, אישור התייחדות לבן/בת זוג של אסיר, אישור כשירות לשחייה בבריכה עירונית ואף תחזית תוחלת חיים צפויה בקרב זוגות המבקשים לאמץ ילדים.

בכל אחד מהאישורים הללו נדרש רופא המשפחה להצהיר על כשירותו הרפואית ולעתים אף על כשירותו הנפשית של המטופל, ולמעשה ליטול אחריות שיבצע את המשימה המיועדת בהצלחה. מהלך חדש של האיגוד מבקש להיאבק בתופעה. "כמויות האישורים שרופאי משפחה נדרשים למלא הולכים וגדלים, ועמם החדירה לפרט", מתריע יו"ר איגוד רופאי המשפחה פרופ' וינקר. כשמבקשים ממישהו כשירות נפשית, למשל, האם עליי לדווח במידה והוא נוטל תרופות פסיכיאטריות? הרי מעל ל-8% מהבוגרים נוטלים אותן. מדובר בתחום המעמיס על הטיפול ובעייתי מאוד". אישורי משפחה תופסים חלק נכבד מעבודתו של הרופא, הנדרש לאחר הסכם הרופאים האחרון מאשתקד לקבל חמישה מטופלים לשעה ולהקדיש 12 דקות למטופל. בנוסף, הם מטילים על הרופא אחריות רבה שמשמעויותיה המשפטיות טרם נבחנו.

באיגוד רופאי המשפחה מותחים ביקורת על מעסיקים הדורשים באמצעות רופאי המשפחה אישורי כשירות רפואית, למשל לתפקידי עובדי מטבחים, מאפיות, עובדי משחטות ומאבטחים. "אם נדרש מעובד כלשהו אישור רפואי לקראת עבודתו, זו אמורה להיות משימה לרופאים תעסוקתיים, לא לרופאי משפחה", טוען וינקר. בין השאר קיבל אחד מרופאי המשפחה בארץ בקשה ממטופל לחתום על אישור כשירותו לשמש מנהל סניף של רשת מזון. "זה הגיע לכדי אבסורד", אומר וינקר.

באיגוד מבקשים להימנע באופן גורף מאישורי כשירות רפואית או נפשית, ולהסתפק במתן תדפיס סיכום מידע רפואי למטופלים המבקשים אישורים. התדפיס המופק אוטומטית באמצעות מחשבי קופות החולים הכולל אבחנות למחלות כרוניות, פירוט תרופות הנצרכות על בסיס קבוע ומקום לכתיבת טקסט חופשי מטעם הרופא. "אם חשוב לארגונים להבין את התדפיס, עליהם להעסיק רופא מטעמם שיעבור על המידע. הם לא יכולים להעביר את האחריות מהם הלאה, לרופאי המשפחה", אומר וינקר.

אחד האישורים הנדרשים כיום המעורר את חמתם של רופאי המשפחה מבקש לקבוע כשירות רפואית ונפשית מהמבקשים ללמוד הוראה בישראל. במשרדי האיגוד התקבלו באחרונה טפסים כאלה מטעם מכללת וינגייט לחינוך גופני וסמינר הקיבוצים. בטופס של האחרון, למשל, נדרש רופא המשפחה לאשר כשירות רפואית ונפשית, ולדווח על ליקויים רפואיים בעבר ובהווה על סמך צילומי שקף ריאות, בדיקות שתן ובדיקות למיתרי הקול, יכולת הדיבור והשמיעה, החשובים עבור קהילת המורים. לדברי וינקר, "לא ברור מה ההיגיון מאחורי הטופס הזה. האם מישהו שמקבל תרופות פסיכיאטריות לא יכול להיות מורה? מה גם שכיום, כשהאשפוז הפסיכיאטרי אינו באחריות קופות החולים, אין לרופאי המשפחה מידע מלא על אשפוזים על רקע נפשי בבתי חולים של המדינה. להערכתי, על המוסדות להסתפק בהצהרת בריאות של כל מועמד".

כחלק ממהלך פנה וינקר לאחרונה לדיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' יוסי מקורי, בבקשה לבטל את הצורך לחתום על אישור כשירות רפואית ונפשית למועמדים ללימודי רפואה, ועדכון הטופס הועלה לדיון בוועדה העליונה לדיקני כלל בתי הספר לרפואה בישראל בראשות דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, פרופ' ערן לייטרסדורף. גם בבית הספר לסיעוד במרכז הרפואי מאיר, הדורש מהמועמדים ללימודים אישור כשירות, אמרו השבוע ל"הארץ" כי ישקלו מחדש את הנחיצות בטופס על רקע עמדת האיגוד.

במכללות מבהירים כי אישורי כשירות רפואית ונפשית ללומדים הוראה נדרשים על ידי משרד החינוך, לפי סעיף 1.5 לנוהל האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד. מסמינר הקיבוצים נמסר כי "מכללת סמינר הקיבוצים כפופה לנוהלי משרד החינוך. את דרישות האישור והנוסח גיבש המשרד". מנכ"ל המכללה האקדמית וינגייט, שלמה בן גל, הבהיר אף הוא כי "כל המועמדים נדרשים למלא טפסים ואישורים רפואיים כמפורט בהנחיות משרד החינוך". ממשרד החינוך נמסר: "הצהרת רופא היא קריטריון הכרחי לקבלה להוראה כי המשרד צריך להכיר בעיות מסוימות שיש להן השפעה בעבודה עם תלמידים, למשל התפרצויות זעם והפרעות נפשיות".

אחת המשימות המאתגרות את רופאי המשפחה בתחום האישורים כוללת בקשה לתחזית עתידית לתוחלת החיים הצפויה למטופל ב-15 השנים הקרובות. זו נדרשת במסגרת טופס השירות למען הילד, עליו מתבקשים רופאי המשפחה לאשר כשירות רפואית ונפשית לזוגות המבקשים לאמץ ילדים. בטופס אף מתבקשים הרופאים להעיד אם הם שומרים על בריאותם ועל יכולתם של המטופלים לתפקד כהורים. "זה ממש אבסורד שחושבים שרופאי משפחה יכולים לנבא עתידות. באופן עקרוני, זה לא חלק מהמקצוע שלנו", טוען וינקר, "אמנם ברור לנו שמדובר בנושא רגיש, ואנו מוכנים במקרה של אימוץ לא להסתפק בתדפיס סיכום מידע רפואי, אלא להעביר את התיק הרפואי כולו, אולם על השירות למען הילד להעסיק רופא שיעבור על המידע. לא ניתן להעביר אחריות בתהליך קבלת ההחלטות לרופאי המשפחה".

היועץ הרפואי לשירות למען הילד, פרופ' מאיר ברזיס מבית החולים הדסה עין-כרם, חושב כי לרופאי המשפחה דווקא יש מקום בתהליך לקראת האימוץ. "מדובר במקרים רגישים מאוד של זוגות המתקשים להביא ילדים, לעתים על רקע מחלה ומבקשים לאמץ, וחשוב להבטיח לילד הורים שיהיו פנויים עבורו בשנים הקרובות ולא יזדקקו לטיפולים רפואיים רבים, כדי שהילד לא יעבור שתי פרידות, האחת מההורים הביולוגיים והשנייה מהמאמצים".
לדברי ברזיס, "נדרשת פשרה בתחום הזה. אני מבין את המבול של האישורים שרופאי המשפחה נתונים בו, ומבין שהם לא רואים עצמם כפקידים. אך אישור לאימוץ זה לא כמו אישור יציאה לטיול, זו סוגיה כבדה הדורשת עזרה מכלל המערכת הרפואית, והיקף האישורים הוא סביב 100 עד 200 לשנה בכל הארץ. כיום אנו מבקשים גם מרופאי המשפחה להביע דעה לקראת האימוץ, לפני שאנו פונים לרופא המטפל במחלתו של המועמד לאמץ. אינני בטוח שנכון לנתק את רופא המשפחה מהתהליך הכוללני של הטיפול במועמד".

שילוב רופאי משפחה בתהליך האימוץ עשוי לגרור אותם לעיסוק בנושאים אתיים חדשים. כך למשל, נדרשים רופאי המשפחה בטופסי השירות למען הילד לפרט על אורח חייהם של המבקשים לאמץ ואם הם שומרים על הבריאות. נשאלת השאלה מה לעשות אם מדובר במועמדים המעשנים סיגריות. לדברי ברזיס, "בבריטניה הורה מעשן לא יכול לאמץ ילדים, אך בארץ החלטתי שלא להיות קטגורי, כי זה רק יגרום לאנשים לשקר בטופס. לכן מצאנו פתרון אנושי יותר: לסייע למועמדים להיגמל מעישון, ולשם כך עליהם להסתייע גם בתמיכה של רופא המשפחה. זה דורש את שיתופו".

בישיבה שנערכה בראשית יולי בין רופאי המשפחה וברזיס, בהשתתפות נציגי משרד הבריאות, תמך ראש האגף לרפואה כללית במשרד, ד"ר מיכאל דור, בעמדתו של וינקר כי לרופא משפחה אין ידע לבצע תחזיות רפואיות. לקראת הישיבה הבהירה מנהלת השירות למען הילד, אורנה הירשפלד, כי תסכים לשקול את שינוי הטופס שלא עודכן בשנים האחרונות, על רקע עמדת רופאי המשפחה. בתום הישיבה הוחלט לשקול את עדכון הטופס שבמוקד המחלוקת.

ממשרד הרווחה, האמון על השירות למען הילד נמסר בתגובה: "במסירת ילד לאימוץ המוקד הוא טובת הילד. אחריות המדינה שמשמשת אפוטרופוס זמני לקטין לבדוק את כשרות ההורה המועמד לאימוץ. הדבר מעוגן באמנת האג לזכויות ילדים ואימוץ בין ארצי שעליה חתומה ישראל. עיקר בדיקת כשרות לאימוץ היא פסיכו-סוציאלית, אולם קיימים היבטים רפואיים בעלי חשיבות שיש לקחת בחשבון לצורך אישור כשרות ההורה לאמץ... לאחרונה התקיימה פגישה לבחינת מחודשת של השאלון וסוכם על בחינה מחודשת של הנושא והטופס".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ