${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארגוני ההדרכה לקראת לידה נאבקים באלימות מילולית מצד הרופאים

הארגונים הפיצו עצומה נגד האלימות המילולית נגד יולדות. "יש נשים שלא צריכות להיות אמהות" ו"אין לך סיכוי ללידה טבעית" הן רק חלק מהדוגמאות

135תגובות

על חוויית הלידה המפוקפקת של מ', תושבת ארה"ב, יודעת לספר גם בתה. בפייסבוק סיפרה כי "כשהרופא הגיע ליילד את אמי, הוא החל לצעוק עליה בחדר הלידה להסתובב כדי שיוכל לראות את הלידה מבעד למראה. אמי התעכבה, אז הוא החל לצעוק 'את רוצה שאני אפיל את התינוק הזה לעזאזל?'. אחרי הלידה השאירו אותה שכובה חצי שעה על השולחן עד שניגשו לטפל בה". סיפורים על חוויות לידה קשות לא חסרים גם בארץ. באפריל הופץ בפייסבוק סיפורה של יולדת בשיבא שהרופא המרדים קרא לה שמנה, ובהמשך על רקע פרסומים נאלץ להתנצל.

בארגוני המקצועות התומכים בלידה בישראל הוחלט לאחרונה לפתוח במאבק נגד תופעת האלימות המילולית שחוות נשים בלידתן. לדברי רותי קרני הורוביץ, ראש ארגון הגג של מקצועות הליווי וההדרכה הסב-לידתיים, "לא ייתכן כי רופא מרדים יאמר לאשה כי היא שמנה מדי או ימתח ביקורת על האופן שבו היא מתמודדת עם מכאוביה או שמיילדת תודיע ליולדת שאין לה סיכוי ללדת לידה טבעית 'כי כבר ראתה אלף כמוה'. מעבר לאפקט ההשפלה וההחלשה, יש לאמירות אלו פוטנציאל הרסני להשפיע על מהלך הלידה".

בחודש שעבר פנתה אורית הלפגוט מארגון הגג ומתנועת נשים קוראות ללדת למען חופש בחירה בלידה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו, בקריאה להסדיר טיפול ביולדות הנתקלות באלימות מילולית מצד צוותים רפואיים. עצומה שהפיצה המוחה נגד התופעה גרפה ברשת החברתית כבר מעל לאלף חתימות. בדוגמאות שמציגה העצומה נכתבו היגדים הנאמרים ליולדות כגון "אין לך סיכוי לעשות לידה טבעית, ראיתי אלף כמוך", "יש נשים שלא צריכות להיות אמהות", "בפעם הבאה תבואי עם פחות שומן, ואעשה לך אפידורל כמו שצריך" ו"אצלי בחדר לידה לא בוכים. מובן?".

הלפגוט, דולה ומטפלת ברפואה משלימה, ביקשה מבכירי משרד הבריאות לפעול למיגור התופעה. לטענתה, "להיגדים המוצגים השפעה שלילית על מהלך לידות, רמת שביעות הרצון של היולדות ובריאות המשפחה, לרבות התקשרות אם-ילוד ודימוי עצמי של האם". מחקר שהתפרסם ביוני בביטאון ההסתדרות הרפואית IMAJ בקרב 89 יולדות ישראליות, מצא כי רבע מהן (25.9 אחוז) הציגו סימני פוסט-טראומה על רקע חוויית הלידה. לדברי הלפגוט, "קשה להאמין כי מקומם של היגדים שליליים נפקד מהסיבות לטראומה".

מעבר לקריאה, ארגון "נשים קוראות ללדת" מפיץ מתחילת אוגוסט טופס באתר האינטרנט שלו, המאפשר להתלונן על אלימות מילולית בלידה, והמקרים המתאימים יועברו לטיפול עורכת דין המתמחה בנושאי זכויות היולדת.

קריאה נגד אלימות מילולית בחדרי לידה נשמעת גם מארגוני מיילדות אחרים בעולם. סוזן הודג'ס, נשיאת הארגון האזרחי האמריקאי למען מיילדות (Citizens for Midwifery), מחתה נגד התופעה בסתיו 2009 בכתב העת Journal of Perinatal Education. במאמר טענה הודג'ס כי "רופאים לרוב מצליחים לשכנע נשים הרות להסכים לפעולות פולשניות בגלל חוסר איזון ביחסי הכוחות... האם ביצוע ניתוח קיסרי לכאורה כדי להקטין את הסיכון מפני תביעה לא נחשב לצעד אלים יותר מפנס בעין?", היא תוהה. במאמר עודדה הודג'ס נשים שנתקלו באלימות מילולית להגיש תלונה רשמית לבית החולים.

לדברי קרני הורוביץ, "מתקיים סטנדרט ירוד של היגיינת השיח. רופא שהיה אומר ליולדת אמריקאית שהיא מפונקת או שמנה, היה מושעה לאלתר מעבודתו. בארץ, הכול פרוץ והרשות נתונה".

במשרד הבריאות לא ממהרים להיענות לקריאת איגודי תומכות הלידה ומוסרים בתגובה ליוזמות כי "מקצוע המיילדות חשוב והעשייה בו מחויבת הכשרה גבוהה, לרבות לקיחת אחריות. מרבית הנשים רוצות ללדת במסגרת מקצועית מוגנת על ידי המיילדות הישראליות שהן בעלות חופש מקצועי, מוניטין והכשרה מהטובים בעולם. משרד הבריאות מטפל בכל מקרה אלימות המדווח לו וכל תלונה מטופלת מיידית לפי כל חומרת הדין. למיטב ידיעתנו, לא רק שאין אלימות בחדרי לידה, אלא שיש שביעות רצון גבוהה שמביעות היולדות כלפי הצוות בכלל והמיילדות בפרט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#