בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סכסוך בין רופאים פוגע ביישום תוכנית למלחמה בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

1,500 חולים מתים מדי שנה בישראל בעקבות זיהומים הנגרמים מחיידקים שפיתחו עמידות לתרופות לאנטיביוטיקה. למרות זאת, הטיפול בנושא מתעכב

16תגובות

רופאים בעולם לא צופים עתיד ורוד באשר למלחמה בחיידקים מסוכנים: היעדר ההשקעה בפיתוח תרופות אנטיביוטיות חדשות בשל חוסר כדאיות כלכלית, לצד עמידות גוברת לאנטיביוטיקה הקיימת בקרב חיידקים המתפשטים בבתי חולים ובקהילה, עלולים להוביל בתוך עשרות שנים להתפתחות חיידקים אלימים וקטלניים, שאין טיפול ייעודי נגדם.

מדי שנה מאובחנים בישראל 3,700 מאושפזים שפיתחו זיהומים בדם בעקבות הידבקות בחיידקים עמידים לתרופות אנטיביוטיות, מתוכם מתים מדי שנה 1,500 חולים. אך תוכנית חדשה למלחמה בהתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה במערכת הבריאות הישראלית מוטלת בספק, על רקע מאבקים בין המומחים למחלות זיהומיות בארץ.

בראשית מאי הפיץ משרד הבריאות טיוטה לתוכנית לאומית לשימוש מושכל באנטיביוטיקה, על רקע התפשטות זיהומים עמידים בעולם, בדומה לנהלים שהופצו על ידי האגודה האמריקאית למניעת מחלות זיהומיות. בלב התוכנית רישום ודיווח של כל סוגי האנטיביוטיקה הניתנים בכל בתי החולים, והעברת הדיווחים אחת לחצי שנה למרכז הארצי למניעת זיהומים של משרד הבריאות, הפועל בבית החולים איכילוב. בטיוטת התוכנית, עליה חתום מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו, מתבקשים בתי החולים למנות אחראי לניהול תחום האנטיביוטיקה, לקבוע יעדי התערבות מקומיים להפחתת השימוש באנטיביוטיקה מסוגים מסוימים, ובהמשך לבצע דיונים במחלקות ורישום מדויק ולבדוק אם היעדים הושגו. הנוהל אף מכריז על תרופות אנטיביוטיות שיש לפקח עליהן באופן מוגבר - הנמצאות במצב מאיים של התפתחות עמידות או שאובחן בהן שימוש מופרז מדי. אך יישום ההחלטות הללו מוטל עתה בספק, על רקע מאבק מחריף בין צמרת המומחים העוסקים בטיפול במחלות זיהומיות במדינה.

 

בלב הסכסוך, מתיחות בין מנהלי המחלקות למחלות זיהומיות בבתי חולים מרכזיים במדינה, לרבות שיבא, איכילוב ורמב"ם, ובהם ראשי האיגוד למחלות זיהומיות - הפועל במסגרת ההסתדרות הרפואית, ובו חברים 120 רופאים העוסקים בתחום, לבין העומד בראש המרכז הארצי למניעת מחלות זיהומיות של משרד הבריאות, פרופ' יהודה כרמלי מבית החולים איכילוב. כחלק מהסכסוך, בכמה בתי חולים איימו בשנים האחרונות שלא להעביר נתונים על זיהומים עמידים לאנטיביוטיקה למרכז הארצי, אולם האיומים לא יצאו לבסוף לפועל. הנתק אף הוביל להפסקת פעילותו של חוג למניעת זיהומים שהיה פעיל עד שנת 2007 בתוך האיגוד.

במכתב ששלחו לאחרונה למנכ"ל משרד הבריאות, קובלים ראשי האיגוד בראשות פרופ' נתן קלר, מנהל המחלקה למיקרוביולוגיה קלינית במרכז הרפואי שיבא, כי לא שותפו בהכנת התוכנית. "על מנת שהיוזמה תצלח, הכרחי להקפיד על מעורבות המומחים למחלות זיהומיות. לא ייתכן שהמשרד, המנסח מסמך המתייחס לליבת העשייה היומיומית, לא יתייעץ עם האיגוד", נטען במכתב. באיגוד טוענים כי ההחלטה להימנע מהתייעצות עמם מתעלמת מפעילויות שכבר מבוצעות בשטח. לדברי קלר, "בישראל מספר לא מבוטל של בתי חולים המפעילים תוכניות לשימוש מושכל באנטיביוטיקה בהצלחה כבר שלושים שנה, ומן הראוי היה להתייעץ עם מנהל היחידות בגיבוש התוכנית".

חגי פריד

עוד אומרים חברי האיגוד כי הנהלים החדשים לא מתחשבים בתקני כוח האדם הקיימים ביחידות למחלות זיהומיות, ואף רומזים כי הנהלים לא חוקיים, שכן אינם מתיישבים עם תקנות בריאות העם, הקובעות מחלות הדורשות דיווח למשרד הבריאות. באיגוד הציבו במכתבם רשימת דרישות, הכוללים שינויים משמעותיים בתוכנית.

המאבק בקהילת המומחים החל כבר ב-2008, אז החליטה הממשלה על הקמת המרכז הארצי למניעת זיהומים לאחר שדווח בתקשורת על התפשטות של חיידק בשם קלבסיאלה בבתי החולים, שפיתח עמידות נגד סוגים רבים של אנטיביוטיקה. ועדת היגוי שהוקמה ללוות את פעילות המרכז, הכוללת עשרים נציגים, לא כונסה מעל לשנתיים, מהלך שעורר את חמתם של בכירים באיגוד למחלות זיהומיות.

פעילותו הראשונה של המרכז עוררה מהומה: מאמץ ממוקד כנגד קלבסיאלה, שכלל בידוד חולים נגועים ומעקב אחר החיידק ב-27 בתי חולים, הצליח בתוך שנה בלבד להפחית ב-75% את ההידבקות בחיידק בקרב מאושפזים. במרכז נכתב תקציר מדעי המציג את ההישג, שנשלח לכינוס בינלאומי למחלות זיהומיות בארה"ב. אולם כמה מנהלי מחלקות למחלות זיהומיות מחו וטענו כי לא נועצו בהם בכתיבת התקציר, והתלוננו בפני מנכ"ל המשרד דאז, פרופ' אבי ישראלי. בהמשך, כשנכתב מאמר מדעי על בסיס התקציר, התקוממו בכירים באיגוד, בראשו עמד אז פרופ' אלון מוזס, מנהל היחידה למחלות זיהומיות ומיקרוביולוגיה קלינית בבית החולים הדסה. רק כשהודיע ישראלי על הקמת ועדת היגוי חדשה ופעילה למרכז, בראשה ד"ר בועז לב, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, אישר מוזס את פרסום המאמר, שבו שותפו בכירי המחלקות בישראל. כרמלי מוחה על ההאשמות באומרו כי "הטענה כי המאמר פורסם ללא שיתוף שקרית בעליל. בגיבוש המאמר השתתפו 50 חוקרים, 3-2 מכל בית חולים, ומחבריו הראשיים הם מי שניהלו את הפעילות ברמה הארצית והתערבו באופן יום-יומי לבלימת התפרצות הקלבסיאלה".

בוועדת ההיגוי בראשות לב ממשיכים הצדדים להתקוטט זה עם זה עד היום. בין השאר דורש האיגוד לחשוף את פירוט תקציב המרכז הארצי, המועבר ממשרד הבריאות לבית החולים איכילוב שבו פועל המרכז, אולם לב לא נענה עד כה לדרישה. מומחים למחלות זיהומיות בבתי החולים חוששים כי התקציב, העומד על מעל ל-5 מיליון שקלים, מעשיר בחלקו את קופת בית החולים איכילוב, מבלי שיושקע בקידום הטיפול במחלות זיהומיות בכלל בתי החולים במדינה.

לדברי רופא בכיר למחלות זיהומיות, "יש במרכז צוות מצומצם של רופאים ועובדי מעבדה, והמרכז מסרב להציג דוח על פעילותו התקציבית. מדובר בכסף שיכול היה להיות מושקע במניעה בתוך בתי החולים, ואיננו יודעים מה נעשה בו. מאבק לאומי בעמידות לאנטיביוטיקה דורש תקציבים לתקנים חדשים, ומתברר שיש כסף רב שעובר למרכז, כשאיננו יודעים מה עולה בגורלו".

כרמלי דוחה את הטענה, ומבהיר כי "המשמעות התקציבית של התוכנית הלאומית זניחה, ובתי חולים ממילא מבצעים כיום בקרה על שימוש באנטיביוטיקה מסיבות תקציביות. יש רופאים באיגוד שחושבים שתקציב המרכז הארצי צריך לשמש ליטרת בשר שכל אחד יוכל לנעוץ בה את שיניו, אך התקציב נועד לפעילות לאומית למניעת זיהומים".

בכירים באיגוד למחלות זיהומיות אף פנו למנהלי בתי חולים בארץ, המתנגדים גם הם לתוכנית החדשה במתכונתה הנוכחית, ללא הקצאת משאבים כספיים. לדברי יו"ר האיגוד ד"ר ערן הלפרין, המשמש מנהל המרכז הרפואי רבין-בילינסון, "יש תחושה בקרב מנהלי בתי חולים שמשרד הבריאות מפיץ לאחרונה הנחיות רבות מבלי להתייעץ עם השטח. אולי זו זכותו, אך לא היה נהוג כך בעבר, והנושא יעלה בפגישה בקרוב עם הנהלת המשרד".

באיגוד למחלות זיהומיות גם קובלים על ההחלטה לרכז את המידע על השימוש באנטיביוטיקה ביחידה בראשותו של כרמלי, ודורשים להחליפו. לדברי קלר, "לא ניתן לבצע פיקוח שכזה כשמנהל המרכז הארצי ניתק עצמו ממנהלי יחידות למחלות זיהומיות. אחראי התוכנית חייב להיות מנהל יחידה למחלות זיהומיות באחד מבתי החולים".

כרמלי טוען כי דווקא מנהלי האיגוד למחלות זיהומיות נגועים באינטרסים שלא מן העניין. לדבריו, במשך שנים האיגוד יכול היה להוביל מהלך פיקוח על שימוש באנטיביוטיקה בישראל, אולם בחר שלא לעשות דבר. "גם עכשיו יש להם הזדמנות בתוכנית החדשה לקבוע נהלים ארציים ויעדים מקומיים, אך במקום זאת הם טוענים שלא התייעצו איתם. מעבר לכך, לא העביר האיגוד כל הערה עניינית לחוזר".

כרמלי, שהצליח לדבריו להשיג לאחרונה הבטחה לתקציב בשנה הבאה לפרויקט המשותף למשרדי הבריאות והחקלאות, להפחתת השימוש באנטיביוטיקה במשק החי כחלק מהמאבק באנטיביוטיקה, מתריע כי "ההסתייגויות שמעלה האיגוד כנגד המרכז עוד עלולות להרוס את הפעילות הזו". לדבריו, "יש ארבעה רופאים שמשתמשים באיגוד כדי לנגח את המרכז הארצי ואותי, על בסיס אישי ועל בסיס קינאה. אמרתי בעבר למנכ"ל משרד הבריאות שאני ורופאי המרכז נתפטר מתפקידנו, אך במשרד יודעים שאנו מבצעים עבודה טובה. הרופאים המתנגחים מעוניינים לקבל קרדיט מבלי לעבוד".

באיגוד למחלות זיהומיות מחו לאחרונה גם על טיוטת נוהל קודם שהפיץ משרד הבריאות בשם המרכז הארצי בנושא מניעת זיהומים בבתי החולים. בין השאר התנגדו בכירים לכך שנקבע כי האחראי למניעת זיהומים בכל בית חולים יהיה כפוף ישירות למנהל בית החולים, ולא ליחידה למחלות זיהומיות בתוך בית החולים. מחאתם לא הועילה, והנוהל הפך למחייב, אולם ברוב בתי החולים הוא עדיין לא מיושם, בשל ההתנגדות.

עוד אומרים באיגוד כי ההחלטה להטיל על המרכז הארצי את האחריות לתוכנית הלאומית, שעליה חתום מנכ"ל משרד הבריאות, נגועה בניגוד עניינים, מאחר שמנכ"ל המשרד, פרופ' גמזו, עבד בתפקידו הקודם כסמנכ"ל איכילוב, והתחייב בעבר שלא לעסוק בעניינים הקשורים לבית החולים. ממשרד הבריאות מסרו בתגובה לטענה זו כי "המרכז הארצי הוקם בשנת 2007 על ידי המנכ"ל דאז ישראלי, וכיום מפקח עליו המשנה למנכ"ל משרד הבריאות. כל ניסיון לקשור בין מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' גמזו שנכנס לתפקידו בשנת 2010 לבין נציגי המרכז שהוקם בשנת 2007, מגוחך".

בעוד התוכנית למאבק באנטיביוטיקה עלולה לרדת לטמיון בלהט היצרים, העוסקים במלאכת הטיפול במחלות זיהומיות בארץ מסכימים בעיקר על דבר אחד: המצב המתמשך יזיק למאבק בזיהומים המתפשטים בבתי החולים.

"מטריד אותי שאין כיום תרופות אנטיביוטיות חדשות, ועוד כמה שנים יהיו פה זיהומים שלא יהיו לנו תרופות נגדם. חשוב לטפל בנושא, אך רק בהסכמה ושיתוף כל המעורבים", אומר קלר. "לכל מי שקשור למחלות זיהומיות יש אינטרס משותף לקדם את הנושא בישראל, אבל אם קובעים נוהל על אנטיביוטיקה בלי להתייעץ עם רופאים שמטפלים בתרופה בשטח, זה מלמד על היהירות שמעורבת במהלך", מוסיף מוזס.

ח"כ ד"ר רחל אדטו (קדימה), שנתבקשה על ידי האיגוד לסייע במאבק בנוהל החדש, מתריעה כי "לא יכול להיות שיתרחש מאבק בין גורמים מקצועיים שינטרל את הפיקוח על אנטיביוטיקה. עם זאת, לא מקובל שתקנות כל כך משמעותיות ייקבעו מבלי שהרופאים בשטח היו שותפים בכתיבתן".

ל"הארץ" נודע כי המאבק כולו נבדק בימים אלו במשרד מבקר המדינה, לקראת דו"ח העתיד להתפרסם בשנת 2013, וכן כי הוגשה תלונה בנושא למבקר משרד הבריאות אריה פז. בשבועות האחרונים קיים פז פגישות בנושא עם בכירים במערכת הבריאות, לבדיקה בצד המקצועי והכלכלי של פעילות המרכז, לרבות ניצול התקציב שהועבר למרכז בשנים האחרונות.

ממשרד הבריאות נמסר כי "המרכז הארצי הוא הזרוע הממונה במשרד הבריאות לשימוש ועמידות לאנטיביוטיקה. התכנית לשימוש מושכל באנטיביוטיקה נכתבה לבקשת מנכ"ל משרד הבריאות ובהתאם לתוכנית העבודה השנתית. בכתיבת החוזר השתתפו באופן פעיל שישה מומחים למחלות זיהומיות משלושה בתי חולים- שיבא, בילינסון ואיכילוב. בתהליך כתיבת חוזרים במשרד הבריאות נשלחת טיוטה לגורמי המקצוע, לרבות האיגוד המקצועי, ובהמשך מעוצב החוזר באופן סופי. האיגוד בחר שלא להתייחס עניינית, ולא להגיש את חוות דעתו, אלא להלין על דרך ההתייעצות, וזאת למרות שנתבקש להביע עמדה עניינית ומקצועית, בפעם השנייה במכתב אישי על ידי המנכ"ל במכתב מסוף יולי, מכתב שטרם נענה. משרד הבריאות קובע את סמכויות הפיקוח והניהול של היחידות והגופים, ומי יישאו בעמדות הניהול בתחומים באחריותו, וכך גם במקרה זה. כל תקציבי המרכז באישור ופיקוח משרד הבריאות, והמסמכים בנוגע לפעילות המרכז פתוחים כמובן לביקורת מבקר המדינה".

ממשרד מבקר המדינה נמסר כי "המשרד עורך בשבועות האחרונים ביקורת בנושא ריבוי זיהומים בבתי החולים, במסגרתה נבחן גם נושא המרכז למניעת זיהומים באיכילוב. המטלה נכללת בתכנית העבודה השנתית, ותתפרסם בדו"ח השנתי בשנה הקרובה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו