בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקרים קושרים בין נטילת אנטיביוטיקה בילדות להשמנה בבגרות

לפי המחקר, מנות מזעריות של אנטיביוטיקה בשנות החיים הראשונות משפיעות על תפקוד מערכת העיכול. השינוי עשוי לגרום לצבירת 15% יותר שומן

32תגובות

חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת NYU בניו יורק מצביעים על קשר בין נטילת אנטיביוטיקה בתחילת החיים לבין הנטייה להשמנה. במסלול שמתארים החוקרים, האנטיביוטיקה משפיעה על הרכב החיידקים הטובים השוכנים במעי, המכונים בשפה המדעית "מיקרוביום", באופן המשנה את קצב חילוף החומרים ומעודד צבירת משקל.

במחקר המתפרסם בכתב העת Nature ניתנו מדי יום מינונים מזעריים של אנטיביוטיקה מסוג פניצילין וונקומיצין לעכברי מעבדה בתחילת חייהם דרך מי השתייה, ונמצא כי כעבור 8 עד 26 שבועות הם צברו 10 עד 15 אחוזים יותר שומנים בגופם, מאשר עכברים בקבוצת ביקורת שלא קיבלו אנטיביוטיקה. כמו כן, נמצא כי צפיפות העצם גדלה בקרב העכברים שטופלו באנטיביוטיקה כעבור 7 שבועות, וכן אובחנה השפעה על רמות ההורמונים בגופם, הן בעכברים ממין זכר והן בעכברים ממין נקבה.

השימוש באנטיביוטיקה רווח בעולם המערבי לאחר מלחמת העולם השנייה ככלי במאבק בזיהומים. בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לצמצם את השימוש בתרופות אנטיביוטיות כדי להימנע מהתפתחות חיידקים העמידים לתרופות, אך בארצות הברית כל ילד נחשף עדיין לטיפול אנטיביוטי לפחות פעם אחת בשנים הראשונות לחייו. בגיל צעיר אף תתאפשר חשיפה עקיפה לאנטיביוטיקה, דרך מוצרי בשר שמקורם בבעלי חיים שטופלו באנטיביוטיקה. מאז שנות ה-50 ניתנים בחקלאות מינונים נמוכים של אנטיביוטיקה לחיות המשמשות למאכל במטרה להאיץ את גדילתן ולמנוע התפתחות זיהומים.

המחקר, שנתמך על ידי המכון הלאומי לסוכרת ומחלות עיכול וכליות בארה"ב (NIDDK), מבהיר כי לטיפול אנטיביוטי עשויות להיות השפעות על תפקודה התקין של מערכת העיכול בגוף. עם זאת, החוקרים מדגישים כי נדרשים מחקרים נוספים לאישור התיאוריה המוצגת במאמרם. "העלייה בהשמנה ברחבי העולם עקבית עם השימוש הרווח באנטיביוטיקה, וייתכן שהחשיפה המוקדמת לאנטיביוטיקה תורמת לנטייתם של ילדים להשמנה בהמשך החיים", אומר הפרופ' מרטין בלזר, החוקר הראשי.

בישראל מקודמת לאחרונה במשרד הבריאות תוכנית להגברת הפיקוח על האנטיביוטיקה הניתנת בבתי חולים, כחלק מהמאבק בחיידקים עמידים. מימוש התוכנית מוטל בספק עקב סכסוך בין בכירים באיגוד הרופאים למחלות זיהומיות לבין ראש המרכז הארצי למניעת זיהומים במשרד הבריאות, כפי שפורסם אתמול ב"הארץ".

במקביל, מקדם המרכז הארצי למניעת זיהומים תוכנית לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בגידולי בעלי חיים בישראל, בשיתוף משרד החקלאות, המתוכננת להתחיל בשנה הבאה.

השפעותיהם של החיידקים הטובים בגוף מתחילות להתברר רק בשנים האחרונות בסדרת מחקרים המאפיינים את המיקרוביום האנושי. פרויקט המיקרוביום האנושי (HMP) שממצאיו הראשונים התפרסמו לאחרונה בכתבי העת Nature ו-PLoS ONE החל לפני חמש שנים במכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) במימון של מעל ל-150 מיליון דולר. במסגרתו, חוקרים מאפיינים את מכלול החיידקים הטובים החיים בגוף האדם, בין השאר, במטרה לבדוק את האפשרות להשפיע על הרכבם ועל המבנה הגנטי שלהם כדי למנוע מחלות.

לפי נתונים שרוכזו עד כה בפרויקט, מעל לעשרת אלפים סוגים שונים של חיידקים שוכנים בגוף האדם. בעוד בתאים האנושיים בגוף האדם מצויים 22 אלף גנים, המיקרוביום החיידקי שבגוף האנושי מכיל מעל ל-8 מיליון גנים התורמים להישרדות האדם.

גילוי נוסף המתפרסם החודש בכתב העת Cell מצא כי המיקרוביום החיידקי האנושי משתנה באופן דרמטי בעת היריון. החוקרים מצאו כי השינויים שבימים כתיקונם עלולים להגביר את הסיכון למחלות, עשויים דווקא להועיל לאשה בהיריון. בבדיקת 91 נשים הרות מפינלנד מצאו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת קורנל כי בעת ההיריון עולה במיקרוביום ריכוז של חיידקים מסוימים ממשפחות 'פרוטאובקטריה' ו'אקטינובקטריה', שתורמים לחיזוקו של ההיריון. לעומת זאת, חשיפת עכברי מעבדה לחיידקים האלו דווקא הובילה להתפרצות מחלת הסינדרום המטבולי, שהתבטאה בעלייה במשקל.

בלומברג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו