בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה גורם לרופאים להתנהג אליכם בקשיחות

קונפליקטים בין רופאים למטופלים הם מחזה נפוץ בארצנו. מחקר חדש מצא כי סבלנותם של רופאים כלפי בעיות ביורוקרטיות פוקעת במהירות ולרופאות סבלנות רבה יותר

33תגובות

הקונפליקט שהתרחש בין ר' לרופאו יכול היה להימנע בנקל. ביוני 2008, במהלך שירותו הצבאי, בהיותו בן 21, נכנס ר' לחדר הרופא במרפאת ביקור חולים בבאר שבע וביקש ימי מחלה, אולם הרופא שבדק אותו סירב לספק לו אישור. ר' רווק, ללא עבר פלילי, סיים תשע שנות לימוד ועבד בעבודות מזדמנות. בצבא שירת כטבח ובמקביל היה חבר בקבוצת כדורגל מקומית. כשהרופא עמד בסירובו לתת לר' אישור מחלה, זה פנה לרופא במלים "אתה רוצה שמשהו יקרה?". בהמשך אחז בידו של הרופא ומנע את יציאתו מהחדר. לטענת הרופא, ר' אף ניסה לקחת את המדבקה עם פרטיו האישיים בהתפרצות זעם.

הרופא הזעיק את המשטרה שהגיעה למקום ועצרה את ר'. בבית משפט השלום בבאר שבע הודה בעבירות של איומים ותקיפת עובד ציבור. אמו העידה כי בנה "על סף גירוי נמוך עם נטייה להתפרצויות כעס, לרוב על דמויות בעלות סמכות". לטענתו של ר', הוא חש "חוסר הבנה וחוסר אכפתיות מצד הרופא כלפי מצבו הרפואי" ולכן התקשה לווסת את התנהגותו.

ר' התנצל על מעשיו והבהיר כי מדובר באירוע חריג. שירות המבחן המליץ לבית המשפט להימנע מהרשעתו ולפסוק לו עבודות שירות. כעבור שנתיים פסק לו השופט ג'ורג' אמוראי שישה חודשי מאסר על תנאי ועבודות שירות. "האינטרס הציבורי, לרבות ההגנה על שלומו וביטחונו של הסגל הרפואי, מחייב בנסיבות העניין העברת מסר ברור וחד משמעי בדמות הרשעה בדין", קבע השופט. עוד אירוע מצער של קונפליקט בין רופא למטופל שהגיע לכדי אלימות.

בסוף מאי זיהה דו"ח של משרד הבריאות עלייה במקרי האלימות במוסדות הרפואיים בארץ, לאחר שנתיים של מגמת ירידה. בשנת 2011 נמנו 3,158 אירועי אלימות, עלייה של 25 אחוז בהשוואה לשנת 2010, ומתוכם 752 אירועי אלימות פיזית המבטאים עלייה של 44 אחוז ו-2,406 אירועי אלימות מילולית - עלייה של 20 אחוז בהשוואה ל-2010. במשרד הבריאות מייחסים את המגמה בין השאר לשביתת הרופאים ומחאת המתמחים, שהובילו בשנה שעברה לעיכובים בחדרי הטיפול ולהגברת סף התסכול. אך קונפליקטים בין רופאים למטופלים הם מחזה יומיומי בארצנו, ולאחרונה נפתח אפיק חדש מכיוון הפסיכולוגיה החברתית בניסיון לפתור אותם.

מחקר שערכה לאחרונה ד"ר רעות שוהם בעבודת דוקטורט במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן בחן את אופן התמודדותם של רופאים בקונפליקטים עם מטופלים, דרך הגישות הנהוגות בפסיכולוגיה חברתית. במחקר, שנערך בהנחיית פרופ' יוסף שורצולד מהמחלקה לפסיכולוגיה בבר-אילן, השתתפו 211 רופאים מאחת מקופות החולים, בהם רופאים ראשוניים ורופאים יועצים. אלו השיבו על סדרת שאלונים, ובהם שאלון הבוחן את "אופני ההשפעה" של הרופאים - דהיינו האופן שבו היו נוהגים נוכח קונפליקט עם מטופל. במחקר נכללו ארבעה סוגי שאלונים שהציגו ארבעה קונפליקטים שונים.

העבודה, שנתמכה על ידי המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות, בחנה בין השאר את האסטרטגיות שבהן משתמשים רופאים במגע עם מטופלים, בהסתמך על תיאוריות מתחום ההשפעה הבין-אישית שנחקרו בעבר בעיקר בין מנהלים ועובדים, הורים וילדים ומורים ותלמידים.

בין השאר נמצא קשר בין משתנה המגדר של הרופאים לבין אופן ההתמודדות עם קונפליקט - רופאות מקדישות זמן רב יותר למטופלים ומשוחחות איתם יותר. "רופאים, בהשוואה לרופאות, נטו יותר לאמץ אסטרטגיות קשות במגע עם מטופלים. כמו כן, רופאים שמרנים ורופאים מבוגרים יותר העדיפו את האסטרטגיות הקשות יותר במגע עם מטופלים", אומרת שוהם. ממצאים אלו מתקשרים למחקרים קודמים שבהם נמצא כי רופאות מקדישות יותר זמן למטופלים ומשוחחות איתם יותר.

תוכן הקונפליקט השפיע אף הוא על התנהגותם של הרופאים: רופאים נטו לאמץ דפוס סובלני ומתחשב יותר בקונפליקט קליני ודפוס כועס בקונפליקט ביורוקרטי שבו חילוקי דעות על נוהלי עבודה וטיב השירות, למשל סביב תור לא מוזמן, חידוש מרשם או בקשה לאישור רפואי.

עוד נמצא כי כוחו הנתפס של המטופל השפיע על הרופאים: בדומה למגמה שאובחנה גם בקשרים בין מנהלים לעובדיהם, ככל שרופאים הרגישו שאין להם כוח מול המטופל, הפעילו בעצמם יותר כוח. "יש מצבים שבהם רופא עשוי להרגיש חלש יותר, למשל מול מטופל שיש לו יותר מידע, וכדי לפצות על תחושת היעדר הכוח יפעיל אותו רופא יותר כוח מול המטופל. עם זאת, רופאים שהאמינו כי למטופל זכות לאוטונומיה ולהשתתפות בקבלת ההחלטות הרפואיות היו יותר סבלניים", מסבירה שוהם.

רגישות למעמד היתה משתנה נוסף שהשפיע על אופן התנהגותם של רופאים במגע עם מטופלים. לדברי שוהם, "רופאים מאוד רגישים למעמדם כתוצאה מהשינויים שחלו במעמד הרופא לאורך השנים, ולכן ברגע שיחושו איום על מעמדם, למשל מצד מטופל מתגרה, יעדיפו אסטרטגיות קשות יותר במגע עמו. כשיש ערעור על מעמדו של הרופא, למשל כשהמטופל פונה בבקשה לעזרה למזכירה הרפואית או מנסה להפעיל פרוטקציה או מאיים בתביעה או מערער על דעתו בהבאת מידע חדש מהאינטרנט, זה עשוי לעורר אופני התנהגות קשים יותר אצל הרופא".

המחקר בחן גם הבדלים בין רופאים שלמדו בישראל לאלו שלמדו בחו"ל ומצא כי בוגרי הארץ נוטים להיות רכים יותר בקונפליקטים עם מטופלים. ייתכן שההבדל, לפי שוהם, נעוץ במושג הארגוני המכונה "מרחק כוח" (power distance) השונה תרבותית בין ישראל לנכר. לדבריה, "בישראל מרחק הכוח הוא מהנמוכים בעולם ועובדים מרגישים יותר נוח לדבר עם מנהלים. רופאים שהוכשרו בחו"ל חוו דפוסים המשקפים יותר דיסטנס, מה שמעורר אותם כנראה לאמץ דפוסים קשים יותר במגע עם מטופליהם".

עוד בחן המחקר הבדלים בין רופאים ראשונים לרופאים יועצים בהתמודדות עם קונפליקטים, אולם השערת החוקרת כי רופאים יועצים יהיו קשים יותר עם המטופלים בהשוואה לרופאים ראשוניים לא הוכחה.

למחקר השלכות יישומיות, לרבות ההמלצה להתייחס לשיטות ההתמודדות עם קונפליקטים עם מטופלים כבר בלימודי הרפואה. "כיום קונפליקטים הופכים לשכיחים יותר בין רופאים למטופלים, אם כתוצאה מאילוצים תקציביים ואם כתוצאה מהטמעת טכנולוגיות שמרחיקות פיזית את הרופא ממטופליו. רופאים צריכים לעבור הכשרה מיוחדת שתכין אותם להתמודד עם הקונפליקטים האפשריים עם המטופלים ולאמץ אסטרטגיות שיובילו להיענות מצד המטופל ולא אסטרטגיות שיפגעו בקשר אתו".

היחסים בין רופאים למטופלים מתוארים בעבודה סביב שלוש תקופות לאורך ההיסטוריה: עידן הרפואה האישית, המשתרע מהעת העתיקה ועד אמצע המאה ה-20, ובבסיסו היכרות אישית בין הרופא למטופל המבוססת על היכרות מעמיקה וגישה רפואית פטרנליסטית; עידן הרפואה הציבורית, מאמצע המאה ה-20 ועד קרוב לסופה, שבו חלו התפתחות טכנולוגיות ונגישות גבוהה לרפואה לכלל הציבור, אולם גישתם של הרופאים נותרה פטרנליסטית באופייה; ועידן הרפואה המנוהלת, המאפיין את העשור האחרון עד ימינו ומתבטא בהתמקצעות רפואית וטכנולוגית הכוללת מפנים מרחיקי לכת הדורשים התייחסות ספציפית מצד הרופא לסוגיית הקשר עם מטופליו.

מיומנויות ניהול קונפליקטים בין רופאים למטופליהם נלמדות בארץ בין היתר במרכז הארצי לסימולציות רפואיות בתל השומר, שאליו מגיעים צוותים רפואיים מבתי החולים והקהילה וכן סטודנטים לרפואה לצורך תרגולים. כמו כן נלמדות מיומנויות אלה בהכשרות למנהלי מחלקות חדשים בבתי חולים. "יש להכיר בכך שקונפליקטים הם חלק בלתי נפרד ממערכת הבריאות המודרנית וניהול מושכל שלהם יכול להועיל לכל המעורבים", מסכמת שוהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו