בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עומדת ללדת? התרחקי מסצנות לידה

קומדיות רומנטיות וסדרות טלוויזיה מציגות תמונה מעוותת של תהליך הלידה שהופך על המסך לקל ומהיר ופוגעות בנשים הרות שעבורן מדובר במקור מידע אמין

29תגובות

אשת קריירה מצליחה ויפה, בשנות השלושים לחייה, יושבת באולם ישיבות, במה שנראה כפרזנטציה גורלית. פתאום נפלטת צעקה מפיה, פניה מופתעות, ותוך כמה שניות אנחנו מגלים שהיא בהריון מתקדם. כל הנוכחים נכנסים לפאניקה, והסצנה הבאה היא בדרך כלל מונית צהובה נוסעת בפראות ברחוב סואן, מבהילה אותה בהריון מתקדם ולחץ נוראי, מכוסה זיעה ובדרך כלל גם מי שפיר, לבית החולים הקרוב. ההמשך ברור, סצנת צרחות, קללות ודחיפות על הגב בחדר הלידה, מלוות בקריאות (Push! Push!) של המיילדת, וסצנת החזקת התינוק מיד אחרי. מי לא ראה סרט כזה?

בסדרות טלוויזיה המצב אינו שונה - קומדיות ודרמות כאחת. קחו לדוגמה את סקיילר, שהיתה בהריון רוב העונה הראשונה ב"שובר שורות". היא חשה את הציר הראשון שלה במשרד, הגיעה מיד לבית החולים, וילדה לפני שבן זוגה הספיק להגיע ממרחק שעה נסיעה. פיבי מ"חברים" מגיעה לבית החולים ללדת את השלישייה של אחיה (כפונדקאית) לפני שהצירים החלו (בעונה החמישית של הסדרה). הלידה מתחילה דווקא בציר חלש וקצר, שבבת אחת הופך לצירים כואבים והשלישייה בחוץ בתוך פחות משבע שעות (הזמן שלוקח לאם הביולוגית להגיע מדלוור לניו יורק).

בעידן שבו הלידה הוצאה לחלוטין מחיי היומיום והופקעה מאתנו בלעדית על ידי רופאים בחלוקים לבנים בבניינים מאיימים, ההצצה היחידה שיש לנו ל"איך נראית לידה?" היא בתרבות הפופולרית - במקרה שלנו קולנוע וטלוויזיה אמריקאיים. אני מאמינה שמודלים הם מקור מידע וחיקוי חשוב ולכן ממליצה לכל מי שעומדת ללדת בקרוב להתרחק מקומדיות רומנטיות עם סצנות לידה כמו מאש. למה? כי הסצנה שתוארה לעיל היא למעשה מצב נדיר, של מה שמכונה לידת בזק. לידת שכזו, למרות הסקס-אפיל שלה כ"זבנג וגמרנו", משאירה, לא אחת, את היולדת בטראומה. הטראומה נובעת מההפתעה וחוסר המוכנות לסיטואציה קיצונית, המיוצגת היטב בפרצופה של היולדת בסרטים, שאומר "מה לעזאזל קורה לי?". זה מצחיק מאוד על המסך, אבל כשאת בהריון מתקדם ומנסה להכין את עצמך ללידה, קשה מאוד להישאר רגועה.

אחרי שנים של צפייה בטלוויזיה אמריקאית, קשה מאוד לשכנע נשים שלידה היא דבר ארוך, הדרגתי, שאת רובו אנו עוברות בביתנו, אם אין שום סיכון מיוחד. כל מי שמעזה לדבר על לידה מחוץ לבית חולים נתפסת כ"היפית הזויה", ועל חלק מהלידה בכלל אין מה לדבר כי ראינו את זה בטלוויזיה, כל הסיפור הוא לא יותר משעה. ומה לגבי האמהות שלנו, שהיו 30 שעות בצירים? אלו ודאי סיפורי זוועות של לידות שהסתבכו, זה באמת קורה הרבה... התוצאה: אנחנו מדמיינות את האמהות שלנו שוכבות בחדר לידה, בצירי לחץ, צורחות מכאבים 30 שעות. פלא שכולן רוצות אפידורל עוד לפני שהסיפור התחיל?

אז בואו נעשה קצת סדר. לידה ראשונה יכולה לקחת 30 שעות. היא מתחילה בדרך כלל בצירים חלשים ולא סדירים, שלא תמיד ניתן לזהות כצירים. מצב זה יכול להימשך כמה לילות לסירוגין או יום שלם ורק למחרת יתחילו צירים מובחנים וסדירים יותר. התחושה יכולה לנוע בין כאבי מחזור חזקים להתכווצות שרירים כואבת, ובשעות הראשונות הצירים לא יימשכו יותר מ-30 שניות כל 20 דקות ויותר. המצב הזה יכול להימשך זמן מה, ולהפתעת רוב הנשים, מומלץ להעבירו בבית או בקרב משפחה או חברות תומכות ולא בבית החולים. נכון. ההוראה הרשמית היא להגיע לבית החולים אחרי שעה שלמה של צירים באורך דקה, כל חמש דקות. מצב זה יכול להתפתח אחרי אפילו יומיים של צירים.

נשים שמגיעות לבית החולים לפני נקודת ציון זו, יישארו שם לעתים שעות או אפילו ימים בהמלצת בית החולים, "להשגחה" או "ליתר ביטחון". אף על פי שהבחירה היא לרוב של האשה, במקרים רבים היא תחליט להישאר מיוזמתה. החלטה זו מובנת ביותר עבור אשה שאין לה ולו מודל אחד של מישהי שחוותה צירים ראשונים בבית. התוצאה: שהות בבית החולים במצב של ציפייה דרוכה המאטה את הלידה מבחינה הורמונלית. מכאן עלולה להתפתח האטה שיוצרת אכזבה, שעלולה לעודד האטה נוספת, שעלולה לעורר לחץ אימהי, שעלול לעודד מצוקה עוברית, שעלולה לעודד התערבויות רפואיות.

המסקנה: ככל שתעבירי יותר זמן בבית, תתייחדי עם הצירים, תלמדי להכיר אותם ותנצלי את הסביבה המוכרת כדי להסתובב, לגנוח ולנשנש פיתה עם שוקולד ללא השגחה, כך יתקצר זמן הלידה שלך בבית החולים.

אציין לטובה את הלידה של לילי בעונה השביעית של "איך פגשתי את אמא", שלמרות הלחץ מצד הסובבים, מסבירה שעליה לחכות לצירים של ארבע דקות, ועד אז פוקדת על חבריה לספר לה סיפורים מצחיקים. גם מי שיולדת בבית החולים, יולדת בבית לפחות חצי מהלידה. חכי בסבלנות לסימנים המפורשים ואל תצאי לבית החולים לפני הזמן המומלץ. ובפעם הבאה שאת רואה מישהי חוטפת ציר בטלוויזיה, תזכרי, בדיוק כמו שאת לא קמה מאופרת בבוקר, ככה לא תלדי בשעה וחצי, וזה רק לטובתך.

הכותבת היא דולה, מדריכת הכנה ללידה והוגה בתחום הלידה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו