כמעט כל האוכלוסייה חשופה לזיהומים סביבתיים

במחקר של משרד הבריאות התברר כי 99% מהנחקרים נחשפו לחומרי הדברה ולזיהום אוויר. במשרד מסבירים כי ישראל אינה חריגה בממצאים

דן אבן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דן אבן

מחקר חדש של משרד הבריאות מגלה כי רוב מכריע של האוכלוסייה חשוף לזיהומים סביבתיים מסוגים שונים. החוקרים גילו בין היתר ראיות לחשיפה לחומרי הדברה המשמשים בגידולי שדה, לחומרים מסרטנים (קרצינוגנים) מעישון וצריכת מזון צלוי ולחשיפה למזהמים מתוצרי פלסטיק שונים. במשרד הבריאות ציינו עם זאת כי השיעור אינו חריג ביחס למדינות אחרות במערב.

המציג סקר שערך משרד הבריאות על חשיפת הציבור הישראלי למזהמים סביבתיים החוקרים בראשות פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, התבססו על שיטה חדשנית למדידת חשיפה למזהמים דרך נוזלי גוף. במחקר, שנערך ב-2001, השתתפו 249 ישראלים מגיל 20 עד 73 מכל רחבי הארץ. המחקר נעשה על ידי המחלקה לתזונה, המחלקה לבריאות הסביבה והמרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות ומומן על ידי הקרן לבריאות וסביבה.

בין השאר זוהה זרחן אורגני מסוג דיאתיל פוספט בדגימות שתן של 98% מהנבדקים, דימתיל פוספט בקרב 99% מהנבדקים ודימתיל תיופוספט בקרב 100% מהנבדקים שהשתתפו במחקר. הריכוזים הממוצעים של זרחנים אורגניים היו גבוהים יחסית לאוכלוסיות בארצות הברית ובקנדה, אך דומים לאוכלוסייה הכללית בצרפת. לפי מחקרים, אם נשים הרות נחשפות לאורך זמן ובאופן יומיומי לחומרים אלה, עולה הסיכון לנזק לעובר, שכולל פגיעה בזיכרון, בהתנהגות ובמנת המשכל.

עוד זיהו החוקרים בקרב עד 99% מהמשתתפים במחקר תוצרי פירוק של פחמימנים ארומטיים רב טבעתיים בדגימות השתן, בשיעור דומה למתועד באוכלוסייה הכללית בארצות הברית. מזהמים אלו נפלטים לרוב ממקורות מזהמי אוויר, צריכת מזון צלוי או שרוף ועישון סיגריות, ומוכרים כמסרטנים. בנוסף זיהו החוקרים בדגימות שתן של 63% מהנבדקים שאינם מעשנים קוטינין, שהוא אחד מתוצרי הפירוק של ניקוטין ומהווה חומר מסרטן, ממצא המעיד על חשיפה לעישון פסיבי בישראל, כפי שפורסם ב"הארץ" בחודש יוני.

צילום: ירון קמינסקי

בקרב 89% מהנבדקים איתרו החוקרים ביספינול A בדגימות שתן, ובקרב כלל הנבדקים זוהו תוצרי פירוק של פתאלטים בשתן, שניהם חומרים המזוהים עם סיכון לפגיעה במערכת ההורמונלית ובייחוד במערכת המין. עם זאת, הריכוזים שאותרו היו דומים לאלו המתועדים באוכלוסייה הכללית בארצות הברית. בין מקורות החשיפה לביספינול A נמנים קופסאות שימורים, אריזות מזון המכילות את החומר 'פוליקרבונט' וקבלות מקופה רושמת, ובין המקורות לחשיפה לפתאלטים נמנים מוצרי מזון וטיפול, תרופות, ציוד רפואי ומוצרי בנייה. 

לדברי ד"ר תמר ברמן מהאגף לשירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ובית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, המרכזת את המחקר, "מאחר ואין תקן שקובע ריכוזים חריגים למזהמים שנבדקו, המדידה מבוצעת באמצעות איתור ריכוזים מעל סף שהבדיקה מאפשרת לזהות. המחקר לא בחן את ההשפעות הבריאותיות של המזהמים". 

במשרד הבריאות מדגישים כי חשיפה למזהמים איננה ייחודית לישראל, ומתועדת גם באוכלוסיות של מדינות מערביות נוספות. "הריכוזים הגבוהים של זרחניים אורגניים המתועדים במחקר עשויים להצביע על חשיפה גבוהה לחומרי הדברה בישראל, אולם גם עשויים לרמוז על צריכה גבוהה של פירות וירקות ביחס למדינות אחרות במערב", אומרת ברמן. חוקרים במשרד הבריאות בראשותה של ברמן, בשיתוף עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן גוריון, החלו לאחרונה בבדיקת הגורמים הדמוגרפיים ותזונתיים של חשיפה למזהמים במחקר, במטרה לאפיין את מקורות החשיפה האפשריים למזהמים שנחקרו.

"משרד הבריאות ומשרדים נוספים כגון המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות פועלים בצעדים רגולטורים כדי להוריד את חשיפת הציבור למזהמים סביבתיים", נמסר מהמשרד. בין השאר מציינים במשרד את התקנות המחמירות שנכנסו השנה לתוקף באשר לעישון במקומות ציבוריים. תקנות אלה מגבילות עישון בבתי קפה ומסעדות, תחנות אוטובוסים ותחנות רכבת. בנוסף מציינים במשרד את התקנות שנכנסו לתוקפן ב-2009 ואוסרות להשתמש בתכשירי הדברה המכילים זרחנים אורגניים בגינות נוי וגנים ביתיים. תקנות נוספות שנכנסו לתוקפן השנה מורות על צמצום השימוש בזרחנים אורגניים בחקלאות. עוד ציין המשרד הגבלות על צמצום השימוש בביספינול A בתעשייה, לרבות המלצה של המשרד לתקן ישראלי האוסר שימוש בחומר בבקבוקי תינוקות, הנמצא בשלבי אישור. כמו כן נוסח לאחרונה תקן ישראלי האוסר על שימוש במזהמים מסוג פתאלטים בצעצועים לילדים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ