בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זוכי פרס נובל לרפואה: חוקרים שהשיבו תאים למצבם העוברי

הבריטי ג'ון גורדון והיפאני שינייה ימנאקה גילו שתאי אב בוגרים יכולים לעבור 'תכנות מחדש' ולהפוך לתאי אב עובריים, וכך מתמיינים לתא אחר בגוף

29תגובות

החוקר הבריטי פרופ' ג'ון גורדון (John Gurdon) והחוקר היפאני פרופ' שינייה ימנאקה (Shinya Yamanaka) )הם זוכי פרס הנובל ברפואה השנה, כך הכריזה אתמול ועדת פרסי הנובל במכון קרולינסקה בשוודיה. זוהי ההכרזה הראשונה על זוכי נובל לשנת 2012. מחר צפויה ההכרזה על זוכה בפרס הנובל לפיסיקה, ברביעי בכימיה, בחמישי בספרות, ובשישי צפויה ההכרזה על הזוכה בפרס הנובל לשלום.

טקס חלוקת הפרסים ייערך בעשרה בדצמבר, ביום השנה למותו של מייסד הפרס אלפרד נובל, שמת בשנת 1896.החוקרים גורדון וימנאקה חתומים על התגלית הרפואית המאפשרת לתאים בוגרים לעבור "תכנות מחדש(reprogramming) " כדי להפוך לתאי אב עובריים (תאי גזע), מצב שממנו יכולים להתמיין מחדש לכל תא אחר בגוף. ועדת הפרס אמרה בבחירתה כי "התגלית הובילה למהפכה ביכולת להבין איך תאים ואורגניזמים מתפתחים".
בתנאים מסוימים, גילו גורדון וימנאקה, יכולים תאים להזיז את השעון לאחור, ולשוב למצבם ההתחלתי כתאי אב, וכך להתמיין מחדש ולהפוך לתאים מסוג אחר, כך על סמך מחקרים שבוצעו בעכברים ובצפרדעים. התגלית פותחת את הדלת לגילויים פורצי דרך ברפואה, למשל, בשיקום עור פגוע באמצעות החזרת תאי עור למצבם הראשוני.

גורדון (79) הוא חוקר בריטי הנחשב לפורץ דרך בתחום חקר תאי הגזע. הוא נמנה עם מקימי המכון לביולוגית התא והסרטן באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה וכיום עומד בראש מכון הנושא את שמו (Gurdon Institute) בקיימברידג'. ימנאקה (50) הוא מנהל המרכז לחקר התא וחוקר בכיר במכון למדעי הרפואה באוניברסיטת קיוטו ביפאן. בשנה שעברה זכה בפרס וולף המוענק בישראל.

אי-פי

"אף אחד לא האמין שאפשר לקחת תא מבוגר ולהפוך אותו לתא עוברי", אומר הפרופ' יוסף איצקוביץ-אלדור, מנהל מחלקת נשים ויולדות במרכז הרפואי רמב"ם ופרופסור בפקולטה לרפואה של הטכניון, שחוקר תאי גזע עובריים. "התפתחה פה טכנולוגיה שהיא אולי מהמבטיחות ביותר ברפואה".

גורדון עשה את פריצת הדרך הגדולה שלו בשנת לידתו של עמיתו לפרס הנובל. ב-1962 הוא החליף את גרעין תא ביצית של צפרדע בגרעין תא מעיים בוגר. בתצפית התברר כי תא הביצית החדש עדיין הצליח להתפתח לראשן בריא לחלוטין. "גורדון הראה שבנוזל התא של הביצית יש תכונות שמאפשרות תכנות מחדש של תא בוגר", מסביר איצקוביץ-אלדור. הפיתוח של גורדון גרם להיווצרותו של עובר שלם מגרעין של תא בוגר.

בגילויו שינה גורדון את התפיסה ששלטה עד אז במדע, ולפיה תא שעבר התמיינות והפך לאחד התאים הספציפיים בגוף, אינו יכול לשנות את גורלו. בתחילה נתקלה עבודתו בספקנות, אך היא סללה את הדרך למחקרים נוספים ובשיאה הביאה לשיבוט בעלי חיים. הפרופ' איצקוביץ-אלדור הביע פליאה שאיאן וילמוט, שאחראי לשיבוט הכבשה דולי בטכניקה דומה לזו שפיתח גורדון - הפעם הראשונה שנעשה הדבר ביונק - לא היה הזוכה השלישי בפרס נובל.
ב-2006, יותר מ-40 שנה לאחר המחקר של גורדון, הראה ימאנקה שניתן לייצר תאי גזע (אותם כינה תאי iPS) בודדים מתא בוגר של עכבר, מבלי להסיר גרעיני תא ולהשתילם בתאים אחרים. הוא עשה זאת על ידי החדרת ארבעה גנים לגרעין של תא עור בוגר, באמצעות נגיפים. התפתחויות בשנים האחרונות ייתרו את הצורך בנגיפים, שבהם לא מסוכן להשתמש בטיפולים בבני אדם. במחקרו הפך ימאנקה תא עור בוגר לתא צעיר שיכול להתמיין לכל סוג רקמה בגוף, מה שידוע כתא מושרה.

לתגליות של גורדון וימנאקה השלכות רפואיות מרחיקות לכת. בשנים האחרונות כבר מפותחים תאי ה-iPS בהתאם למודל שהציע ימנאקה גם בבני אדם. חוקרי התחום שואפים לפתח כך תאי עור בריאים ולשקם במהירות רקמות חולות או פגועות. תיאורטית, ניתן יהיה להשתמש בידע שיצטבר גם כדי לקחת תאים "מיותרים" לגוף, למשל תאי שומן עודף, ולהפוך אותם לתאי אב.

לדברי איצקוביץ-אלדור, תאי גזע מושרים, שנוצרו מתאים בוגרים, אינם רק כלים מבטיחים לטיפול ישיר במחלות ניווניות שונות וברקמות פגועות, אלא גם מצע מופלא למחקר רחב יותר. "השיטות האלה מאפשרות לך ליצור רקמות אנושיות חולות במעבדה ולחקור אותן באופן שלא היה אפשרי לפני כן", הוא אומר. "אתה יכול לקחת למשל תא עור מחולה עם הפרעה גנטית, כמו הפרעת קצב קטלנית בלב, ולעשות ממנו תא גזע. את תא הגזע הזה אתה יכול להפוך לתאי שריר לב שבהם יש את הפגם הגנטי של אותו חולה, ולחקור אותם. כלומר אתה יכול לקבל מודלים של מחלות במעבדה. אותו הדבר לגבי מחלת עצבים או שרירים".

לדבריו, הטכנולוגיה הקיימת מאפשרת יצירה מואצת של תאי גזע מושרים. "בשנים האחרונות חוקרים הצליחו לקחת תא מבוגר, נגיד תא עור, ועל ידי החדרת גנים מסוימים להפוך אותו ישירות לתא עצב – מבלי שצריך לעבור קודם מתא מבוגר כל הדרך חזרה לתא עוברי ורק משם להפוך אותו לתא עצב".

איצקוביץ-אלדור אומר שהזכייה של גורדון בפרס נובל היתה "צפויה", בעוד שזכייתו של יאמאנקה הפתיעה בהתחשב בכך שהתגלית שלו התפרסמה רק לפני שש שנים. "היה ברור שגם הוא יקבל את הפרס, אבל זה קרה מהר מהצפוי, אולי גם בגלל החשיבות העצומה של התגלית".

בשנה שעברה זכו שלושה מדענים בפרס נובל לרפואה על תרומתם להבנת מערכת החיסון: המדען האמריקאי ברוס בויטלר ושותפו הצרפתי ז'ול הופמן, על גילוי מערכת הקולטנים המפעילה את מערכת החיסון המולדת כאשר הגוף נדבק בחיידקים, נגיפים, פטריות ומיקרואורגניזמים אחרים, והביולוג הקנדי ראלף סטיינמן, על גילוי התאים הדנדריטיים ותפקידם במערכת החיסון הנרכשת. סטיינמן מת שלושה ימים לפני ההכרזה על זכייתו.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו