בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המגפה האמיתית של גיל הזקנה

מתוך האוכלוסייה בגילי 84-65, 25 אחוזים לוקים בסוכרת אך הקשישים החולים אינם משתתפים במחקרים על תרופות ולא מטופלים כיאות

2תגובות

העובדה שמחלת הסוכרת הפכה למגפה עולמית ולאומית, הפוגעת היום בכ-400 מיליון איש בעולם ובכ-600 אלף ישראלים, ידועה ומוכרת. פחות מוכרת לציבור פגיעת המחלה בקרב קשישים. עיבוד נתוני הסוכרת ממשרד הבריאות משנת 2007 בהתאמה להיום מגלה כי המגפה האמיתית מתרחשת בגיל זקנה. מתוך האוכלוסייה בגילי 65 עד 84, 25 אחוז לוקים בסוכרת, בהשוואה לשמונה אחוזים בגילי 45 עד 54 ו-14 אחוזים בגילי 55 עד 64.

תוחלת החיים בישראל ממשיכה להתארך. אם ניקח בחשבון את העובדה שסוכרת היא מחלה תלוית גיל, נוכל בנקל להסביר גם מדוע המגפה ממשיכה לגדול ומדוע הקשישים הם הנפגעים העיקריים בה.

אם אלו פני הדברים, נשאלת השאלה אם גם המשאבים הרבים המושקעים בסוכרת מתחלקים בהתאם. מיליארדי דולרים מושקעים במחקר בסוכרת על גווניה השונים ברחבי העולם. המחקר הרפואי הקליני, שמטרתו להגיע לטיפול הטוב ביותר, משקיע השקעה עצומה בקידום הטיפול בסוכרת. את עיקר ההשקעה מממנות חברות התרופות הגדולות בעולם, שלהן עניין כלכלי ברור.

לצערנו, הקשישים, דהיינו הפלח הגדול ביותר מקרב הסוכרתיים, אינם נהנים ישירות ממרבית המחקרים הללו. רבים מהמחקרים הקליניים מגבילים את גיל המשתתפים ל-30 עד 65. לכן, קיים קושי מסוים לייחס את המסקנות האופרטיביות המתקבלות ממחקרים אלו על אוכלוסייה מבוגרת יותר. בהיעדר נתונים מבוססי ראיה בקרב קשישים, הטיפול בהם מתבסס על ההנחה שמה שטוב לבני 30-65 טוב גם להם, אך מסקנות שנתקבלו ממחקרים שבהם השתתפו נבדקים בני 30-65 אינן מחייבות אותן תוצאות בגיל 80 עד 100.

לגיל קשיש גורמי סיכון השונים מגיל צעיר, למשל ירידה בתפקוד הלב והפרעה בתפקוד הכליות, הגבלה בתנועה, הרגלי אכילה שונים, מחלות נלוות ברקע, נטילת תרופות רבות נוספות, נטייה לנפילות, עצירות, הפרעות במתן שתן, שכחה ועוד. כל אלו עשויים להשפיע באופנים שונים על התרופות לטיפול בסוכרת, ותרופות שנמצאו יעילות ובטוחות בגיל צעיר עלולות דווקא להזיק לחולים קשישים. לדוגמה, התרופה השכיחה ביותר בסוכרת, מטפורמין, עלולה לגרום בקרב קשישים לתופעות לוואי קשות, בייחוד בקרב אלו שכבר נפגעו בכליות. תרופות שכיחות נוספות עלולות לגרום לנפילת סוכר, היפוגליקמיה, העלולה להיות קטלנית בקרב קשישים.

בשנים האחרונות פותחו תרופות חדישות לטיפול בסוכרת, ממשפחת האינקרטינים, המתאפיינות במיעוט תופעות לוואי. הן אינן גורמות להיפוגליקמיה ובמינון ההולם אינן מושפעות מתפקוד כלייתי לקוי. ניתן להניח שיהיו יעילות במיוחד עבור הקשישים הסוכרתיים. אולם נתוני המחקר הקליני בארץ ובעולם מסתכמים במספר זעום של חולים קשישים שהתנסו בהצלחה בטיפולים אלו ודלים מדי בכדי להסיק מהם מסקנות.

לסיכום, לכל רופא המטפל בחולים בארץ ובעולם יש מספר משמעותי של מטופלים חולי סוכרת קשישים ללא פרוטוקול טיפולי וללא קווי הנחיה ברורים כיצד לטפל בסוכרת בפן התרופתי.

המועצה הלאומית לסוכרת והמועצה הלאומית לגריאטריה איתרו את הבעיה ונטלו על עצמן לכתוב קווי הנחיה לטיפול בקשיש הסוכרתי, ואלו עדיין מצויים בשלבי כתיבה. שתי המועצות חברו כדי לתת פתרון לרופאי ישראל. בהיעדר נתונים מבוססי ראיה, מביעים המחברים, מומחים ידועי שם בתחום, את האני מאמין שלהם יחד עם ניסיונם האישי כדי לייעץ לרופאי ישראל וכך לנסות לקדם את הטיפול בקשישים הסוכרתיים.

יש לקוות שבעתיד הקרוב חברות התרופות הגדולות ישכילו להבין כי גם פלח זה של האוכלוסייה זקוק לטיפול הולם, מבוסס ראיות, וגיל המשתתפים במחקר הקליני יגדל. רק כך נוכל להמליץ המלצות בטוחות וטובות עבור אוכלוסייה מיוחדת זו כדי להמתיק את זקנתה.

ד"ר חוליו ויינשטיין הוא מנהל היחידה לסוכרת במרכז הרפואי וולפסון וחבר הפורום הישראלי לקידום אורח חיים בריא, הפועל להנחלת אורח חיים בריא בישראל ולצמצום מגפת ההשמנה והסוכרת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו