בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד הבריאות יקל על יבוא של אלפי מוצרי מזון לישראל

ביום א' תתבקש הממשלה לאשר תוכנית שתבטל את הצורך לאשר באופן פרטני כל פריט מזון מיובא, ויוגבר הפיקוח כדי לוודא שהמוצרים נושאים תווי איכות

8תגובות

רפורמה מקיפה בשוק הפיקוח על מזון מיובא לישראל צפויה לצאת לדרך בקרוב. ביום ראשון תתבקש הממשלה לאשר תוכנית של משרד הבריאות, שאושרה לאחרונה על ידי המנכ"ל הפרופ' רוני גמזו, ומטרתה להקל על יבוא מזונות לישראל בצורה משמעותית ולהגביר את התחרות בענף על ידי הכנסת אלפי פריטי מזון חדשים.

בכל הקשור למזונות מתוצרת הארץ, מעניק כיום משרד הבריאות אישורים גורפים ליצרני מזון. אולם, בכל הקשור למזון מיובא, דרש המשרד עד כה אישור פרטני לכל פריט מזון שמיובא לארץ, שכלל הגשת טפסים והליך ביורוקרטי נפרד לכל פריט מזון על ידי היבואן.

הרפורמה צפויה לשנות את הדרישה באופן שיקל משמעותית על העומס המוטל על פקחי משרד הבריאות ויטיל אחריות גדולה יותר על היבואנים. הרפורמה תאפשר לייבא ארצה באופן חופשי מזונות שיוצרו במפעלים שנושאים תו אבטחת איכות (המכונה בחלק המדינות אישור GMP), הניתן מטעם המדינה שבה הם מיוצרים, ללא הצורך בבקשה לאישור פרטני לכל פריט מזון בנפרד. ההחלטה צפויה להקל משמעותית על הליכי יבוא מזונות לישראל ולהוביל לכניסתם לישראל של מזונות מיובאים רבים, חלקם חדשים וחלקם כאלו שכבר נמכרים בארץ במסלול של יבוא מקביל.

"הכוונה היא לבסס את האישורים שיינתנו ליבואני מזון על אישור אתרי הייצור ולא על פי תיקי מוצר. יוקם מאגר למרשם מפעלי ייצור מזון בחו"ל המחזיקים בתווי איכות מוכרים מהמדינות השונות, ומאותם מפעלים ניתן יהיה לייבא מזון רגיל בהקלות ביורוקרטיות משמעותיות", מבהיר הד"ר בועז לב, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות.

במקביל, הוחלט במשרד להגביר את הפיקוח ברשתות שיווק מזון, סופרמרקטים ושווקים, במטרה לוודא כי המזונות המיובאים לארץ בחופשיות אכן מגיעים ממפעלים הנושאים אישור תו איכות. במסגרת האישור בממשלה תידרש תוספת תקציבית לצורך הוספת מאה פקחים למשרד הבריאות. כמו כן, הרפורמה תלווה בהכנסת מערכת מחשוב חדשה לניהול סיכונים בתחום המזון המיובא.

לב מבקש להפיג את החשש כי הרפורמה תפחית את רמת הפיקוח על מזונות מיובאים, ולדבריו, "במדינות רבות במערב מבצעים יבוא מזונות על פי דגם דומה, לרבות בארה"ב. נמשיך לבצע בדיקות מדגמיות, פחות בנקודות הכניסה של המזונות לארץ ויותר בחנויות, כדי להבטיח את איכות המזון ובטיחותו".

הרפורמה החדשה, האמורה להיכנס לתוקף כעבור 16 חודשי התארגנות, אמורה להקיף סוגי מזון רבים המוגדרים מזון רגיל, לרבות ביסקוויטים וקרקרים, חטיפים, פסטות, שוקולד מסוגים מסוימים, אורז וקטניות. עם זאת, הרפורמה איננה כוללת מזון המוגדר במשרד הבריאות מזון רגיש, לגביו תישאר הדרישה לאישור פרטני עבור כל פריט מיובא, לרבות מוצרי בשר, מזון לתינוקות, גבינות, מזונות רגישים לשינויי טמפרטורה ושימורים.

החלוקה במשרד הבריאות למזונות רגילים ורגישים החלה בעקבות פרשת רמדיה, הנחשבת לאירוע החמור ביותר בישראל בתחום הפיקוח על המזון. כזכור, בנובמבר 2003 מתו שני תינוקות ו-23 נוספים אושפזו בעקבות מחסור בוויטמין B1 בפורמולת רמדיה צמחית שיובאה מגרמניה. בעקבות הפרשה הורה שר הבריאות דאז דני נוה להחמיר בבדיקות של מזונות מיובאים לתינוקות, ואלו הוגדרו מזונות רגישים. בשנים האחרונות הוכנסו מזונות נוספים לרשימה, ולדברי לב, במסגרת הרפורמה תהיה הרשימה גמישה ותעודכן בהתאם להתפתחויות. "אם יתברר שיש דיווחים בעולם על אירוע מסוים סביב מזון יבש, למשל קמח, אז הוא יוגדר זמנית רגיש. החלוקה למזונות רגישים ורגילים תהיה דינמית", מבהיר לב.

במקביל, בהנהלת המשרד הוחלט להקל על הכנסת יבואנים חדשים בתחום המזון, ולאשרר את יבואני המזון אחת לשלוש שנים במקום אחת לשנה, כפי שנדרש כיום. לדברי לב, "היבואן נדרש במסגרת הרפורמה ליותר אחריות, ואם נגלה כי הוא מפר את האמון שניתן בו, יש בידי המשרד את היכולת לפעול נגדו". המערך הממוחשב שיתלווה לרפורמה מתוכנן לכלול פרטי היסטוריה על יבואני מזון בישראל ואירועים חריגים שבהם היו מעורבים, לצורך בקרה ומעקב.

במשרד הבריאות הוחלט כי הרפורמה הקרובה תבוצע על כלל המזונות הרגילים, לצורך הוזלת מזונות, בשלב זה מבלי לבצע תעדוף למזונות בריאים. במקביל, נבחנים במשרד צעדים לעידוד מעבר לרכישת מזונות בריאים, לרבות יוזמה להטלת מסוי על מזון לא בריא. במחקר שנערך בישראל במכון גרטנר לפני כשנה, תמכו שליש מהנבדקים בהטלת מס על משקאות ממותקים וחטיפים ככלי להתמודדות עם תופעת ההשמנה וכצעד שיעודד צריכת מזון בריא. שני שלישים מהנבדקים תמכו בהטלת המס, אם ההכנסות שיתקבלו ממנו יועברו למימון פעולות למניעת השמנה או סבסוד מוצרי מזון בריאים. באוגוסט דווח ב"הארץ" כי ברשות המסים נוטים לתמוך ביוזמת המסוי על מזונות לא בריאים, אולם רק אם ההכנסות ממסוי זה יעברו לקופת המדינה ולא לקידום פעילות ייעודית במשרד הבריאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו