בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תאכל תצליח

לצבוע את התזונה ולשפר את ההישגים

חוקרים בעולם מצאו כי נטילת מנה יומית של יוד עשויה לסייע לקידום הישגי תלמידים, אבל ישראל, כמו סוריה וצפון קוריאה, לא פועלת דיה בנושא

25תגובות

הורים רבים משקיעים מאמץ ניכר, שכרוך לא פעם בעלות כספית לא מבוטלת, כדי לסייע לילדיהם לשפר הישגים בבית הספר. לכן מפתיע לגלות כי אמצעי פשוט ולא יקר במיוחד יכול – על פי הספרות הרפואית העדכנית – להביא לשיפור ברמת המשכל של ילדים בשנות הלימודים הראשונות. הכוונה היא לטבליית יוד.

בתחום הרפואי מוכר היוד בעיקר בשל חיוניותו לתפקודה התקין של בלוטת התריס. אבל המינרל תופס מקום חשוב גם בתפקודים ביולוגיים אחרים. זה שנים ידוע כי מחסור ביוד עלול להביא לסוג מסוים של פיגור שכלי. לאחרונה הוא נהנה מעדנה מדעית, לאחר שמחקרים הצביעו על יכולתו לתרום לשיפור האינטליגנציה גם בקרב אוכלוסיות בריאות.

לפי מאמר שפורסם ב-2009 בכתב העת האמריקאי "American Journal of Clinical Nutrition", אפילו מחסור קל ביוד, עקב חשיפה מופחתת ליוד במזון, עלול לפגוע בבריאותם של ילדים ובהתפתחותם. במחקר נבדקו 184 תלמידים בגיל עשר עד 13 מניו זילנד. כמחצית מהילדים קיבלו טבלייה המכילה 150 מיקרוגרם יוד ביום. שאר הילדים לא קיבלו יוד ושימשו קבוצת ביקורת.

בתחילת המחקר נבדקו כל הילדים והתברר כי כולם סובלים ממחסור קל ביוד. לאחר 28 שבועות התברר כי המחסור נעלם בקרב הנבדקים שקיבלו יוד. מעבר לכך, הציונים שהשיגו אותם תלמידים במבחני חשיבה ובמבחנים שהתבססו על רצפי אותיות ומספרים ועל חיפוש סמלים השתפרו בכ-10%. בקבוצת הביקורת - שבה היו תלמידים שלא קיבלו תוספת יוד יומית - לא היה שיפור דומה בהישגים.

ניר כפרי

מחקר אחר, שנערך שלוש שנים קודם לכן באלבניה, העלה ממצאים דומים. במחקר באלבניה השתתפו תלמידים שסבלו ממחסור חמור ביוד. צוות החוקרים, בראשות פרופ' מיכאל צימרמן מאוניברסיטת ETHבשווייץ, מצא כי הישגיהם של תלמידים שקיבלו תוספת של 400 מיקרוגרם יוד ביום השתפרו בתוך 24 שבועות. הילדים עברו מבדקים שבחנו את יכולתם בעיבוד מידע וכן מיומנויות מוטוריות. תוספת היוד סייעה גם לשיפור הראייה של הנבדקים.

בישראל נדונה תרומת היוד לבריאות בכנס בינלאומי שנערך בתחילת ספטמבר בבית הספר למדעי התזונה של הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית ברחובות. בית הספר נתמך על ידי קרן פירס. לפי ראיות חדשות שהציג צימרמן בכנס, ילדים שקיבלו תוסף יוד מדי יום, במשך חצי שנה, שיפרו בשלוש נקודות את הישגיהם במבחני איי-קיו. מחקרים שנערכו בעבר הראו כי מחסור חמור ביוד פוגע באינטליגנציה ומלווה בירידה של 15-10 נקודות איי-קיו.

במדינות מערביות רבות נהוג לבצע סקרים כדי לאמוד את היקף המחסור ביוד באוכלוסייה. בידי משרד הבריאות בישראל אין אומדן כזה. המשרד ערך סקרי תזונה, בעיקר בעשור האחרון, אבל הסקרים התבססו על שאלונים שבאמצעותם העריכו החוקרים את צריכת המזון של הנבדקים. לא נערכה בדיקה פיזיולוגית כדי לקבוע רמת מינרלים שונים בדם ובשתן של הנבדקים. לכן אין הערכות על היקף המחסור ביוד בישראל.

ישראל לצד סוריה וצפון קוריאה

מאמר שפורסם באפריל בכתב העת "Journal of Nutrition" משייך את ישראל לרשימת המדינות שבהן לא נערכה בדיקה לבירור רמת היוד בקרב התושבים. מדינות אחרות באותה רשימה לא מחמיאה הן סוריה, תאילנד וצפון קוריאה, שם נערך בחודשים האחרונים סקר ראשון מסוג זה.

המחסור ביוד חובק עולם, כפי שמגלים נתונים ממדינות שבהן כן נבדקה הסוגיה. בארגון הבריאות העולמי מעריכים כי 2 מיליארד מתושבי העולם סובלים ממחסור ביוד ברמה כלשהי. לפי האומדן בארגון, 40%-30% מאוכלוסיית אירופה ואגן הים התיכון סובלים ממחסור מתון עד בינוני ביוד.

במדינות רבות נהוג להעשיר ביוד את המלח השולחני כדי למנוע מחסור במינרל החיוני. הוספת היוד למלח מבוססת על תוכנית שעוצבה לפני שני עשורים, שאומצה בוועידה השנתית של ארגון הבריאות העולמי ב-1993. בארצות הברית 50% ממוצרי המלח מועשרים ביוד, אבל מחירם זהה למחיר של מוצרים דומים שאינם מכילים תוסף יוד. בקנדה כל מוצרי המלח מכילים תוסף יוד.

ובישראל, למרות דיונים רבים בשנים האחרונות, משרד הבריאות לא נקט פעולות להעשרת המלח ביוד. לפי נתוני המשרד, רק 4% ממוצרי המלח המשווקים בישראל מועשרים ביוד. רובם נמכרים באריזות מיוחדות ובמחירים גבוהים מאלה של מוצרי מלח רגילים, ולכן אינם בשימוש רווח בקהל הרחב.

במאי 2012 דווח כי מפעל פלסטיני לייצור מלח הממוקם בצפון ים המלח, בסמוך ליריחו, החל להוסיף יוד למלח המסופק לתושבי הגדה המערבית. לפי נתונים משנת 2005, 15% מתלמידי בתי הספר היסודיים ברשות הפלסטינית סובלים מזפקת (באנגלית Goiter), תופעה רפואית שמתבטאת בנפיחות בבלוטת התריס באזור הגרון, שמקורה במחסור ביוד. "המחסור ביוד אינו תלוי במצב הסוציו-אקונומי. המחקרים האחרונים מלמדים שיש חשיבות למעקב אחר רמת היוד בדם בכלל האוכלוסייה ושראוי להוסיף יוד למלח בישראל", אומר ד"ר אהרון טרואן, מנהל המעבדה לתזונה וחקר המוח בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית.

ריכוזי יוד נמוכים בצפון ובירושלים 

שכיחות הזפקת בקרב תושבי אשדוד ואשקלון עולה לאחרונה. על כך מלמדים ממצאים ראשוניים שנאספים בבית החולים ברזילי בעבודת מחקר של האוניברסיטה העברית. "במקומות אחרים בארץ עוד אין תיעוד רשמי של הבעיה כי היקפה לא נבדק. זה לא אומר שהיא לא קיימת", מבהיר טרואן. לפי סקר שערכה המחלקה לבריאות הסביבה במשרד הבריאות עוד ב-2003, ריכוזי היוד במי השתייה בישראל נמוכים – בעיקר בצפון הארץ ובירושלים. בישראל מוספים מינרלים שונים למי שתייה מותפלים, אבל בהתאם להמלצות של ועדה לעדכון תקנות מי השתייה (ועדת עדין) משנת 2007, היוד אינו אחד מאותם מינרלים.

חוקרים ממשרד הבריאות שהתייחסו לבעיה במאמר שפורסם במארס 2008 בביטאון ההסתדרות הרפואית, "הרפואה", קבעו כי "עובדות אלה מחזקות עוד יותר את הצורך בהוספת יוד למלח". המלצה להעשרת מלח ביוד נכללה במסקנות שהגיש באוגוסט 2006 כוח משימה למניעת השמנה שהקים משרד הבריאות. המלצה אחרת היתה לחוקק חוק להעשרת מזונות שיחייב מפעלי מלח להעשיר מלח ביוד, אבל במשרד הבריאות לא קידמו את החקיקה.

בימים אלה מקדם ד"ר טרואן סקר ארצי ראשון לאומדן המחסור ביוד בבתי ספר יסודיים. בסקר אמורים להשתתף 1,200 תלמידים מגיל שש עד גיל 12. צימרמן הציע לאחרונה ללוות את החוקרים מישראל בבירור היקף הבעיה.

לפי המלצות המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית (NIH), יש לתת לתינוקות עד גיל חצי שנה 110 מיקרוגרם יוד ביום, תינוקות מגיל שבעה חודשים עד שנה צריכים לקבל 130 מיקרוגרם יוד ביום, המנה המומלצת מגיל שנה עד שמונה היא 120 מיקרוגרם ביום, ובגיל תשע עד 13 יש לצרוך 150 מיקרוגרם ביום. המקור העיקרי ליוד בתזונה הוא דגים ופירות ים. במדינות שבהן המלח מועשר ביוד - גם הוא מקור טוב ליוד.

מחסור ביוד דורש התייחסות מיוחדת, בעיקר בקרב ילדים ונשים הרות. לדברי טרואן: "מחקרים מראים כי דווקא נשים בהריון נוטות לסבול ממחסור ביוד כיוון שגופן צורך יותר מזון. גם תינוקות שניזונים מחלב אם ומאוכל מבושל, לפי ההמלצות, עלולים לסבול ממחסור ביוד כי הם לא מקבלים יוד במזון".

ממשרד הבריאות נמסר: "בשלב זה אין בישראל נתונים המצביעים על חוסר ביוד. בסקר התזונה הבא, שיכסה את כל קבוצות הגיל ואמור להתחיל בחודשים הקרובים, מתוכננות בדיקות דם ושתן לתת-מדגם של הנשאלים. אם יתברר כי קיים מחסור ביוד בישראל, משרד הבריאות ינקוט פעולות יזומות כמו העשרת המלח ביוד. ההערכה היא שכ-75% מהמלח הנצרך בישראל מקורו במזון המתועש ולא במלח השולחני. העשרת מלח הבישול, המשמש בתעשיית המזון, מצריכה ניטור לפני ותוך כדי הביצוע כדי למנוע מצבי עודף".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו