בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דוקטור, תציל אותי מהשחיתות

לראשונה קוראת הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית לכל רופא שנודע לו על שחיתות במערכת שבה הוא עובד שיפעל לחשיפתה 


8תגובות

מערכת הרפואה פועלת בתנאי אי שוויון מובהקים - המידע המקצועי נמצא כולו בידי הרופא. המטופל עצמו חווה מצוקה גופנית ונפשית ואי ודאות מטרידה בנוגע לנחיצות הטיפול המוצע לו. יתר על כן הרפואה אינה מתנהלת כ"שוק צרכני" רגיל והמטופל אינו יכול לערוך השוואות בטיב הטיפולים הנדרשים לו ובעלותם. תרבות "הדעה השנייה" צמצמה רק מעט את הפער הזה. 


במערכת כלכלית המתגמלת רופא לפי נפח עבודתו, נמצא הרופא בניגוד אינטרסים מובנה שבו יש לו עניין בעשיית יתר, בייחוד בבדיקות פולשניות או בניתוחים. האם, בתנאים כאלו, ההמלצה שהוא נותן אכן טהורה מבחינה מקצועית? 


ריבוי השחקנים במגרש הרפואי - המטופל, הרופא, קופת החולים, בית החולים, חברות התרופות ויצרני הציוד הרפואי - יוצר מקלעת סבוכה שבה קשה לעתים לשרטט את הגבול הדק שבין הטיה ושחיתות לבין הערכה שגויה או טעות תמימה. 


"שחיתות" במערכת הרפואית משמעותה פעולה הנעשית בניגוד לחוק או בניגוד לאתיקה המקצועית, פעולה מתוך בזבוז מובהק של משאבים, מתוך התנהגות שאיננה הולמת רופא, מתוך חוסר כשירות מקצועית, ומתוך שיקולים שאינם לטובת המטופל לרבות שיקולים כלכליים של הרופא עצמו. 


על פי ההערכות המקובלות בארה"ב לבדה, עלות מעשי השחיתות והרמאות ברפואה מגיעה לכדי 12-23 מיליארד דולר בשנה - סכום עצום לכל הדעות, שבחלקו הגדול נושאת ממשלת ארה"ב. 


"חוק לינקולן" משנת 1867 מתיר לכל אדם לחשוף כל מעשה שחיתות הנעשה נגד ממשלת ארה"ב. חשיפה זו, שזכתה לכינוי הפופולרי Whistle blowing, מתגמלת את חושף השחיתות ב-25-15 אחוז מסכום הקנסות שנגבו בגין אותו מעשה שחיתות. 


מנתונים שהתפרסמו בעיתונות הרפואית עולה כי ב-1996-2005 נאספו בארה"ב 9 מיליארד דולר בקנסות לאחר חשיפת מעשי שחיתות ברפואה. בשנת 2010 בלבד נאספו כ-2.5 מיליארד דולר בקנסות שכאלו. מעניין לציין כי אף על פי שרק ארבעה אחוזים מהתלונות היו נגד חברות התרופות, הרי שתשלומי הקנסות מהן היו 40 אחוז מהכסף שנאסף.


במחקר שנערך עם 42 "מוסרי מידע" בארה"ב נגד חברות התרופות, שהתפרסם במאי 2010 בכתב העת New England Journal of Medicine, הסתבר כי 85 אחוז מהם היו מועסקים או מועסקים לשעבר של חברות התרופות שהשתמשו במידע פנימי לחשיפת השחיתות. זמן החקירה היה בממוצע כחמש שנים. על כל דולר שהושקע בחקירה קיבלה ממשלת ארה"ב הכנסות בסך 15 דולר. אשמת סרק שהוגשה מטעמי נקמה או חיסול חשבונות גררה קנסות בסך אלפי דולרים שהוטלו על מתלונן הסרק. 


הגשת קובלנה לגורם חיצוני נעשית אף על פי שיש בכך, לכאורה, הפרת נאמנות ובגידה בארגון המואשם. לכן יש הכרח כי פעולת השחיתות היא בלתי חוקית או בלתי מוסרית בעיני החושף ופוגעת בערכי היסוד של הקובל או של הארגון עצמו. מרבית הקובלים ניסו לפתור את הבעיה בתוך הארגון ופנו לשלטונות רק כאמצעי אחרון. מקצת הקובלים עשו זאת להגנתם האישית, מתוך פחד מפני תביעה עתידית.


תוצאות החשיפה אינן ניתנות לחיזוי ומותנות ביחסי הכוחות בין הקובל לבין הארגון המואשם, בתרבות המקצועית של הארגון, בעוצמתו הכלכלית, ובמיוחד בשאלה כיצד תתקבל החשיפה על ידי הדרגים השונים בארגון ועל ידי העומד בראשו. מהמחקר עולה כי רבים מהקובלים חוו התקפת נגד של הארגון בהכפשה אישית, איום בפיטורים או פיטורים בפועל, בידוד חברתי בארגון, הורדה לתפקיד זוטר והגשת תביעה נגדית בגין "גניבת מידע". 


המחיר האישי של חשיפת השחיתות רב ביותר. הוא כרוך בלחץ נפשי ממושך, הוצאות משפטיות, התערערות המסגרת המשפחתית, אובדן מקום העבודה וקושי רב למצוא מקום חלופי בעתיד. גם התמורה הכספית הממוצעת למוסר המידע, בסך 3 מיליון דולר, לא נחשבה במחקר לתמורה ראויה לזמן שהושקע בהליך המשפטי, לסבל ולתוצאות הלוואי של התביעה. 


יש לראות במוסרי המידע חלק ממנגנון הבקרה של מערך הבריאות הלאומי וככאלו לספק להם את ההגנה המרבית האפשרית, לרבות שמירה על מקום עבודתם. 


בדיון שהתקיים לאחרונה בלשכה לאתיקה הוחלט כי רופא שהובא לידיעתו דבר שחיתות במערכת הרפואית שבה הוא עובד יפעל לחשיפתה. יש ליידע את המנהל הישיר העומד בראש המסגרת הניהולית במעשה זה, וכשקיים חשש מובהק כי המנהל עצמו מעורב במעשה השחיתות יש להביא את העניין לידיעת רשות מתאימה במדינה. על פי נסיבות העניין, ישקול הרופא אם לשתף את המטופל בעניין חשיפת האמת. 


ההסתדרות הרפואית והלשכה לאתיקה יגנו על כל רופא אשר חשף מעשה שחיתות בתום לב, מעשה שהוכח על ידי המנהל, הרשות או בית המשפט ככזה.


בשולי הדברים ברצוני לבקש כי האקדמיה ללשון העברית תיצור ביטוי לשוני ראוי בשפה העברית למונח Whistle Blowing, שבניגוד למלים מלשן או שטינקר בעלות המשמעות השלילית, יעודד אנשים לחשוף שחיתויות.


אבינעם רכס הוא פרופ' לנוירולוגיה בבית החולים הדסה ויו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו