בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוזמה להסדיר תרומות של מח עצם מקטינים או מבני חסות

ועדה שמינתה המועצה לביו-אתיקה רפואית תבחן כיצד לנהוג בקטינים ובבני משפחה של חולים שנמצאו מתאימים לתרום מח עצם אך סירבו להליך

8תגובות

המועצה הלאומית לביו-אתיקה רפואית, המייעצת למשרדי הבריאות, המדע והטכנולוגיה, מינתה החודש ועדה להסדרת תרומות מח עצם מאנשים שאינם כשירים לתת הסכמתם להליך. הסוגיה הועלתה לדיון בעקבות מקרה שאירע לאחרונה ובו נמצאה התאמה בין חולה הזקוק לתרומת מח עצם לבין אחד מאחיו, הסובל מפגיעה נפשית. האח סירב תחילה לתרום מח עצם אולם הוריו, המשמשים אפוטרופוסים שלו, ביקשו לבצע את התרומה כדי להציל את בנם החולה. המקרה הועבר לבדיקת המחלקה המשפטית במשרד הבריאות, שסירבה לאשר את התרומה. בהמשך הסכים האח לעבור את ההליך, ומשרד הבריאות אישר את תרומת מח העצם.

תרומת איבר מקטין או מבן חסות שאינו כשיר לתת הסכמה להליך מוסדרת בישראל באמצעות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מ-1962. לפי חוק זה, התרומה מבוצעת באישור בית משפט לענייני משפחה בלבד ובכפוף לחוות דעת של ועדת ההערכה המרכזית במרכז הלאומי להשתלות. תחום השתלות מח העצם טרם הוסדר בחוק, אולם תרומת מח עצם מקטין או מבן חסות אינה כלולה בעניינים הדורשים את אישור בית משפט לפי סעיפים 20 ו-47 לחוק. כך בקשות בנושא מועברות באופן פרטני לטיפול הלשכה המשפטית במשרד הבריאות, בעיקר כשהתורם הפוטנציאלי הוא קטין שאינו קרוב משפחה של החולה או בן חסות המסרב לתרום מח עצם.

חוק מרשם תורמי מח עצם, שהתקבל בכנסת בפברואר 2011, קובע כי קטינים לא יירשמו במאגרי מח עצם בארץ. אולם בפועל מתקיימים זה כמה שנים מבצעים לאיסוף דגימות דם למאגרי מח העצם גם בקרב קטינים מתחת לגיל 18, כמו מבצעי ההתרמה של "עזר מציון" בלשכות הגיוס. באשר לקרובי משפחה, כשחולה נזקק כיום להשתלת מח עצם קיים סיכוי של 25 אחוז שקרוב משפחה מדרגה ראשונה שלו יימצא כמתאים לתרומה בבדיקת סיווג רקמות. במקרה שאירע לפני כמה חודשים נמצאה במאגר מח העצם של עזר מציון התאמה בין נערה בת 17 שמסרה דגימת דם למאגר לבין חולה הזקוק למח עצם. משום שהנערה אינה קרובת משפחתו של החולה הועבר העניין לבחינת המחלקה המשפטית במשרד הבריאות, שהחליטה שלא לאשר את התרומה. לאחר מכן נמצא לחולה תורם מתאים אחר, שאינו קטין, באחד ממאגרי מח העצם.

בית המשפט המחוזי בירושלים נדרש אף הוא לסוגיה בעבר. בפסק דין שנתן במאי 1982 אישר תרומה מילדה בת 9 לאחותה בת ה-3, בטענה כי "טובת הילדה (התורמת) אינה רק טובתה החומרית והגשמית. לא פחות מזה חשובה טובתה הנפשית". בית המשפט הסתמך על חוות דעת של פסיכולוג, שקבעה כי אם הקטינה לא תתרום מח עצם לאחותה היא תגדל בתחושה שלא עשתה כל שביכולתה להציל את חיי האחות. לאור התקדים המשפטי, בחלק מבתי החולים לא נדרש כיום הליך מיוחד לאישור תרומת מח עצם מקטין קרוב משפחה, אולם יש בתי חולים שבהם העובדים הסוציאליים מעבירים בקשה לאישור התרומה במשרד העבודה והרווחה, ומשם מופנות חלק מהבקשות לאישור בית המשפט.

במערכת הבריאות יש המתריעים כי ללא מנגנון פיקוח חיצוני שיבחן כל מקרה לגופו, עשוי תורם מח עצם שאינו כשיר לתת הסכמה להליך ולהיקלע אליו בניגוד לרצונו. "ההנחה האוטומטית שלפיה כל קרוב משפחה ירצה לתרום מח עצם לחולה הקרוב לו היא בעייתית", אמרה פרופ' אפרת לוי-להד, אחת משני יושבי הראש של המועצה לביו-אתיקה רפואית. "ייתכן שלא די בהסכמת ההורים". לוי-להד סיפרה כי באחד המצבים השכיחים נמצאת התאמה בין ילד חולה לוקמיה הזקוק להשתלת מח עצם לבין אחיו הקטנים, שכקטינים אינם יכולים להסכים להליך התרומה במודע. "ההורים במקרים האלה מצויים לכאורה בניגוד עניינים, כי הם רוצים להציל את הילד החולה", הוסיפה. "כיום אין הנחיות פעולה ברורות למקרים כאלה".

אייל ורשבסקי

אחד התרחישים שנידונו בוועדה קשור בהורים העלולים לגרום לילד הסובל מבעיה המונעת ממנו להסכים לתרומה, כמו פיגור שכלי, לעבור את ההליך ובכך למנוע מילדיהם הבריאים לעבור אותו. הוועדה להסדרת תרומות מח העצם אמורה לנסח את מסקנותיה לקראת ישיבת המועצה הבאה בדצמבר. הוועדה תבחן בין השאר הקמת מנגנון ביקורת חיצוני שיבחן כל בקשה לתרומת מח עצם מתורם שאינו כשיר להסכמה. במקביל לכך פנה השבוע מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו לראשי המועצה בבקשה לדון עמם בסוגיה.

לאחרונה דווח בישראל ובמדינות מערביות על הורים שילדיהם זקוקים להשתלת מח עצם, ולכן הם מביאים לעולם ילד נוסף בהפריה חוץ-גופית ותהליך של מיון גנטי, המאפשר לבחור להפריה עוברים שיהיו מתאימים מבחינת סיווג הרקמות לילד החולה. "במקרים אלה אין צורך לחשוף את הילד התורם לפרוצדורה רפואית של איסוף תאי מח עצם, אלא אוספים את תאי הדם הטבורי לצורך תרומת מח העצם", הסבירה לוי-להד, "לכן זוהי לא פעולה פולשנית הדורשת בהכרח הסכמה".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "ככל הידוע לנו, מספר המקרים שבהם נדרשת תרומת מח עצם מאדם שאינו כשיר כלל לקבל החלטה הוא קטן. ככלל, רופאים העוסקים בהשתלות יעדיפו לקבל תרומה מאדם בגיר וכשיר ככל שניתן מסיבות רפואיות ואתיות, אולם לצערנו לא תמיד דבר זה מתאפשר".

המועצה דנה גם בייבוא גופות

המועצה לביו-אתיקה רפואית פועלת כגוף עצמאי ומונה 17 חברים. היא הוקמה בדצמבר 2001 בהתאם להחלטת ממשלה, כדי לשמש גוף מייעץ עצמאי לממשלה, לכנסת ולבתי המשפט בעניינים אתיים הנובעים מהתפתחויות המחקר והפיתוח בתחומי הביולוגיה, הביו-טכנולוגיה, הרפואה והגנטיקה, וכן ביחס להשלכותיהם הרפואיות והחוקיות.

ב-2010 הופסקה עבודת המועצה וחודשה כעבור שנתיים, ובראשה מונו לעמוד פרופ' אפרת לוי-להד, מנהלת המכון לגנטיקה רפואית במרכז הרפואי שערי צדק, ופרופ' אברהם שטיינברג, נוירולוג ילדים בכיר ומנהל המכון לאתיקה רפואית בשערי צדק.

בדיון המועצה שנערך החודש הועלתה סוגיה שבדומה לתרומות מח העצם הועברה לבחינת תת-ועדה ונוגעת לייבוא גופות שלא לצרכים רפואיים. הנושא נידון לבקשת משרד הבריאות בעקבות תערוכת גופות שנערכה בתל אביב בקיץ האחרון.

בשנה האחרונה גם התבקש משרד הבריאות לאשר ייבוא ראשי גופות לצורכי הוראה רפואית בתחומי רפואת השיניים והפלסטיקה. בדיון במועצה טענו חלק מהחברים כי ייבוא גופות שלא למטרות רפואיות עשוי להתרחב לתחומים נוספים, כמו שימוש בגופות ביצירות אמנות. תת-הוועדה הבוחנת את הנושא צפויה לנסח מסקנותיה בתוך חודשיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו