בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי שנולדו בחורף מועדים יותר לחלות בסרטן

מחקר שבוצע בבילינסון חושף שגברים שנולדו בין ינואר לאפריל חשופים יותר לפתח גרורות סרטניות, כנראה עקב הקרינה שמגיעה לכדור הארץ בתקופה זו

78תגובות

חוקרים ישראלים אבחנו סיכון מוגבר לפתח גידולים סרטניים בקרב מי שנולדו בחודשים ינואר עד אפריל, כך עולה ממחקר שבוצע בבית החולים בילינסון. בשנת 2001 פורסם בכתב העת של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב (PNAS) מחקר שמצא קשר בין חודשי השנה לבין תוחלת החיים, והראה כי מי שנולדו בסוף השנה, בחודשים ספטמבר עד נובמבר, ניחנו בסיכויים גבוהים יותר לאריכות ימים.

בהתייחס לממצאים בחנו עתה החוקרים הישראלים תיקים רפואיים של 44,487 חולים שאובחנו עם גידולים סרטניים וטופלו בבית החולים בילינסון בין 1994 ל-2011. מבחנים סטטיסטיים מצאו כי בהתאמה לממצאים מלפני עשור, מספר חולי הסרטן הגברים הגבוה ביותר נמנה עם אלו שנולדו בשליש הראשון של השנה, ובייחוד בחודשים ינואר, מארס ואפריל, עם נסיגה בסיכון בחודש פברואר. בקרב גברים נמצא כי 11.4% מחולי הסרטן שנכללו במחקר נולדו בחודש מארס, 9.9% בינואר ו-9.5% באפריל, בהשוואה ל-8.6% בדצמבר, 8.4% במאי, 8% בפברואר, 7.8% ביולי, 7.7% באוקטובר, 7.4% באוגוסט, 7.1% ביוני ובספטמבר ו-7% בנובמבר. בקרב נשים אובחנה מגמה דומה, אך ללא מובהקות סטטיסטית.

"אנשים שנולדים בשליש הראשון של השנה חשופים יותר לפתח גרורות סרטניות בגופם", מסכמים החוקרים. הממצאים התפרסמו באחרונה בכתב העת Journal of Basic and Clinical Physiology and Pharmacology.

תומר אפלבאום

הממצאים משיקים גם לעבודה שבוצעה בישראל ובחנה 4,732 מטופלים שעברו צנתור דחוף עם בלון להרחבת כלי הדם לאחר התקף לב בין השנים 2010-2000 ועבודה נוספת מאוניברסיטת ליטא שבחנה 22,047 אנשים שפיתחו התקפי לב בשנים 2010-1990, ששתיהן מצאו תמונה דומה של ריבוי לידות בקרב חולי הלב בחודשים הראשונים של השנה, בין ינואר לאפריל, עם נסיגה בפברואר. הממצא אף משיק לעבודה נוספת מהמרכז לזקנה באוניברסיטת שיקגו, שבחנה באחרונה יותר מ-2,000 נבדקים מגיל 100 עד 112, ומצאה כי הסיכון לפתח סרטן ומחלות לב בגיל שיבה נמוך בעיקר בקרב ילידי ספטמבר עד נובמבר.

החוקרים מונים כמה הסברים לקשר בין חודשי השנה לסיכון לסרטן, לרבות שינויים בפעילות הפיזיקלית על פני כדור הארץ בין חודשי השנה ושינויים סביבתיים כגון שינויים בתזונה וברמות זיהום האוויר בין עונות השנה. ראיה להשפעות הפיזיקליות על התפתחות סרטן נמצאו גם בשלושה מחקרים מהשנים 2001-2000, שאבחנו סיכון מוגבר לגידולים סרטניים בקרב טייסים ודיילות אוויר, השוהים זמן ממושך יחסית בגובה רב מעל פני כדור הארץ.

לדברי ראש צוות החוקרים הנוכחי, הפרופ' אליהו סטופל, קרדיולוג בכיר במכון הלב בילינסון, "ידוע שחלקיקים מהחלל משפיעים על פעילות האנזימים בגוף, וייתכן כי אלה גורמים להתפתחות סרטן ואוטם שריר הלב. החלקיקים מהקרינה הקוסמית מגיעים לכדור הארץ כשברי אטומים מסוג 'נויטרונים', וייתכן כי יש להם השפעה על קצב התחלקות התאים בגוף, באופן העלול לעודד בחודשים מסוימים התפתחות סרטן".

סטופל מבצע בעשורים האחרונים מספר מחקרים הבוחנים את השפעותיה של הקרינה הקוסמית על תחלואה, בתחום שהחל להתפתח בשנות ה-70, אותו תיאר לראשונה בשנת 1989 בשם 'קוסמוביולוגיה קלינית'. "מדובר בתיאור השפעות הפיזיקה והסביבה על תהליכים פיזיולוגיים ופתולוגיים, גם על מצבו הנורמלי של האדם וגם על התפתחות מחלות", מסביר סטופל.

המחקרים בתחום כבר זיהו בעבר עלייה בשיעור התקפי לב, תחלואה ביתר לחץ הדם וסיכון להתפתחות קרישי דם בגוף בימים שבהם מאובחנות סערות בשדה המגנטי של כדור הארץ. אחד המחקרים מהשנים האחרונות מצא כי מוות פתאומי על רקע אירוע לב מתרחש בשכיחות גבוהה יותר בימים עם פעילות אלקטרומגנטית נמוכה. הימים המסוכנים לוו במדידה של 8,439 נויטרונים לדקה על פני כדור הארץ, 2.5% יותר מאשר בימים רגילים (8,229 נויטרונים לדקה). 

בעבודה נוספת שנערכה בישראל בשיתוף גנטיקאים מצא סטופל, כי לאורך עשור נרשמת עלייה בלידות ילדים עם תסמונת דאון בתקופות ששנה קודם להן נרשמה פעילות קרינה קוסמית גבוהה ופעילות שמש נמוכה. פיצול הכרומוזום ה-21 בגוף, הגורם למחלה, נקשר במחקר לאותה קרינה קוסמית. מעבודה נוספת שלו התברר כי פעילות שמש חזקה מלווה כעבור תשעה חודשים בפחות לידות. "ייתכן שהמצב מפריע למהלך ההיריון, או שאנשים מקיימים פחות יחסי מין בתקופה הזו", מסביר סטופל. מחקר נוסף בראשותו מצא כי סערות אלקטרומגנטיות על כדור הארץ מלוות בעלייה בהתקפי גלאוקומה, המתאפיינים בלחץ תוך-עיני מוגבר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו