בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רבע מרופאי העתיד: זכותנו לסרב לטפל בחולה איידס

מחקר חדש מגלה כי רוב הסטודנטים לרפואה בשנים הראשונות היו מדווחים על חולה איידס גם התנגד לכך. כחמישית היו אוסרים על נשאים לקיים יחסי מין

128תגובות

הומוסקסואל אמריקאי, נשא HIV, תבע לא מזמן בית חולים בניו ג'רזי בשל אפליה בגין מחלתו. לדבריו, אחת הרופאות סירבה לטפל בו ואמרה לאנשי הצוות כי "זה מה שהוא מקבל על שהלך נגד רצון האל". זהו אולי מקרה קיצוני, ואולי לא. מחקר מקיף שנערך בקרב סטודנטים לרפואה בארבע אוניברסיטאות בישראל מלמד כי לא מעט מרופאי העתיד בארץ מסתייגים מטיפול בנשאי HIV וחולי איידס, ורבים מהם סבורים שכמה מזכויות החולה – סודיות רפואית למשל – אינן חלות על החולים הללו.

עורכת המחקר, רותם בייטנר-זמיר, סטודנטית לרפואה בטכניון, בחרה בנושא לאחר שפגשה בלימודיה בנשא HIV. "הוא סיפר לנו על הסטיגמות שנתקל בהן ופשוט הזדעזעתי", היא אומרת. "הוא סיפר שהורים מתנגדים שהילדות שלו ילמדו בגן אף על פי שהן לא נשאיות". סיפורו הניע אותה לבחון את היחס כלפי נשאים וחולי איידס בקרב עמיתיה, הסטודנטים לרפואה בארץ.

המחקר, שנערך בבית הספר לרפואה של הטכניון בהנחייתם של ד"ר מרגלית לורבר, מנהלת היחידה למחלות אוטואימוניות במרכז הרפואי רמב"ם, וד"ר דורון חרמוני, רופא משפחה בכיר בקופת חולים כללית, חושף דעות קדומות ובורות קשה ביחס לנשאי HIV וחולי איידס בקרב הרופאים לעתיד.  

המחקר נערך באמצעות שאלונים שהועברו מנובמבר 2010 עד ינואר 2011. השתתפו בו 915 סטודנטים בשלוש השנים הראשונות ללימודיהם באוניברסיטאות תל אביב, העברית, הטכניון ובן גוריון, שהם 62% מתלמידי הרפואה באותה תקופה, 1,470. הממצאים הוצגו לפני שלושה שבועות בכנס החברה הישראלית לרפואת איידס.

רק מעטים מבין המשתתפים במחקר (5.1%) העידו כי פגשו נשא HIV או דיברו עמו במהלך הלימודים, אך רובם, 93%, דיווחו על חשיפה למידע על הנגיף ועל המחלה, בייחוד בשנה השלישית.

נראה כי לרבים מהם המידע לא סייע להשתחרר מעוינות ודעות קדומות. 11% מהסטודנטים הצהירו כי לא היו מתיידדים עם נשאים וחולים, 10% אמרו כי האפשרות שיעבדו עם חולים ונשאים תשפיע על בחירתם בתחום התמחות ברפואה, ו-16% אמרו כי אין להרשות לרופא נשא HIV לעבוד, גם אם ננקטים כל אמצעי הזהירו המקובלים. זהו אמנם מיעוט, אך לדברי בייטנר-זמיר, "מיעוט שלא ניתן להתעלם ממנו".

46% מהסטודנטים טענו כי יש לבדוק כדרך שגרה עולים ומהגרים לישראל לנוכחות נגיף HIV. 18% אף הרחיקו וטענו כי יש לאסור על חולי איידס לקיים יחסי מין, כחלק מהמאמצים למניעת הפצת המחלה.

אף על פי שקרוב לוודאי הם מכירים את המושג סודיות רפואית, 28.6% מתלמידי הרפואה סברו כי אם סטודנט לרפואה יתגלה כנשא HIV או חולה באיידס, יש ליידע את הסטודנטים האחרים, ו-16.1% אף טענו כי יש להרחיק סטודנטים שנדבקו בנגיף HIV מלימודי הרפואה. 77.5% מהסטודנטים הצהירו שהם היו מזהירים את הצוות הרפואי כי מטופל הוא נשא או חולה איידס, גם אם החולה התנגד לכך, ו-40.9% טענו כי למטופלים יש זכות לדעת אם רופאיהם הם נשאים או חולים. פרקטיקה כזו, המנוגדת לכללי הסודיות הרפואית, אינה נהוגה בארץ ולא בשום מדינה בעולם המערבי. "כיום יש חיסיון מלא לגבי נשאות HIV בקרב סטודנטים ובקרב רופאים ואף בבתי ספר ביחס לילדים נשאים", מבהירה לורבר.

אף על פי ששבועת הרופאים מחייבת את העוסקים במקצוע לטפל בכל חולה, רבע מהסטודנטים במחקר טענו כי כרופאים תהיה להם זכות מלאה לסרב לטפל בנשא או חולה איידס. 22.5% מהם הצהירו כי אינם חפצים לעבוד עם נשאים וחולי איידס. 42% מהסטודנטים גרסו כי יש לחייב כל מטופל המתקבל לבית חולים לעבור בדיקה לנגיף HIV.

אפשר היה לייחס חלק מן העמדות הבעייתיות הללו לחוסר ניסיון, אולם ברובן לא נראה שיפור בין תלמידי השנה הראשונה לשלישית, להפך – שיעור המעדיפים שלא לטפל בנשאי HIV שעמד על 20% אצל תלמידי שנה א' עלה ל-26% אצל תלמידי שנה ג'. שיעורם של אלה שהודיעו כי ידווחו לצוותים הרפואיים על חולי איידס גם בניגוד לרצונם עמד על 74.4% בשנה א' ו-84.6% בקרב תלמידי שנה ג'. רק הדרישה לאסור עליהם לקיים יחסי מין יורדת מהשנה הראשונה (22.7%) לשלישית (10.8%).

"ידענו שיש סטיגמה ופחד גם בקרב צוותים רפואיים כלפי איידס, והעבודה מראה כי לא מדובר בפחד שמתפתח עם הזמן אלא כזה שהסטודנטים מגיעים אתו מראש", אומרת בייטנר-זמיר.

במישור האישי, 72% מהסטודנטים לרפואה העידו כי לו היו נשאי HIV היו מתביישים בכך. 57% אמרו כי יחושו חרדה אם יטפלו בנשא, ומחציתם היו מודאגים מכך שעבודה עם נשאים וחולים עלולה לסכן את בריאותם.

בוועד למלחמה באיידס הוטרדו ביותר מממצאי הסקר, גם על רקע סקר קודם שיזם הארגון בשנת 2005, שלפיו לפחות שליש מרופאי השיניים במדינה מסרבים לטפל בנשאים וחולים איידס. לדברי מנכ"ל הוועד, יונתן קרני, "הנתונים לא מפתיעים כי אנו מטפלים בתלונות רבות של אנשים על יחס בעייתי מצד המערכת הרפואית. למשל, כאלו שהרופא מבקש מהם להגיע בסוף היום, אף על פי שחיטוי של מכשור רפואי צריך להיעשות אחרי כל מטופל".

עקיצת יתוש

אף על פי שלמדו את הנושא, סטודנטים רבים הפגינו בורות ביחס למחלה. 40% מהם חשבו כי דרך ההעברה השכיחה ביותר בישראל של נגיף ה-HIV היא שימוש בסמים והזרקה תוך-ורידית, בעוד זו תופסת רק את המקום השני בדרכי ההדבקה השכיחות. כעשירית מתלמידי הרפואה סברו בטעות כי זנות היא דרך ההפצה העיקרית של נגיף ה-HIV בישראל (אם כי שיעורם יורד ככל שהם מתקדמים בלימודים), ורק חמישית מהמשתתפים במחקר, 19.1%, ידעו כי יחסים הומוסקסואליים הם דרך ההדבקה השכיחה בישראל, שבאמצעותה מועבר הנגיף בקרב שליש מהנדבקים החדשים בארץ מדי שנה.

"להערכתנו יש סטיגמות ביחס לאיידס בחברה הכללית, וגם בקרב סטודנטים לרפואה, שתופסות איידס כמחלה שקשורה בעיקר למשתמשים בסמים והחיים בזנות, ובפועל זה לא המצב", אומרת בייטנר-זמיר.

36.6% מהסטודנטים ידעו כי תינוק יונק עלול להידבק מחלב האם. לא מעטים חשבו שניתן להידבק בנגיף מעקיצת יתוש (27.2%) או במגע עם רוק (24.8%). ד"ר לורבר מבהירה כי "נגיף HIV לא מופרש ברוק ולכן לא ניתן להידבק בנשיקה למשל". לעומת זאת, 18.4% מהסטודנטים לרפואה לא ידעו שניתן להידבק בנגיף בביצוע פירסינג או קעקועים בתנאים לא היגייניים.  

אמנם הרוב המוחלט של הנבדקים ידעו כי לא ניתן להידבק בנגיף HIV מלחיצת יד או חיבוק עם נשא, אולם 10% סברו שאפשר להידבק משיתוף של כלי אוכל ושתייה ובשימוש בשירותים (11.1%). פחות ממחצית (46.2%) מהסטודנטים במחקר ידעו כי ניתן למנוע העברה של נגיף HIV מאם לתינוק במהלך הלידה. טיפול בקוקטייל תרופות במהלך ההיריון מונע כמעט לגמרי הדבקה בהיריון ובלידה. "בימינו לא צריכים להיוולד תינוקות שנדבקו באיידס", אומרת לורבר.

כמו כן, 57.9% ידעו כי גם לאחר קיום יחסי מין לא מוגנים טיפול שניתן בזמן עשוי למנוע הדבקה ב-HIV, 53.6% ידעו כי טיפול בזמן יכול למנוע הדבקה לאחר דקירה במחט מזוהמת. כיום קיים טיפול תרופתי המכונה PEP הניתן בסמוך לחשיפה למשך חודש, המאפשר למנוע הידבקות בנגיף. הטיפול כלול בסל הבריאות.

לפי המחקר, מקורות הידע העיקריים של הסטודנטים לרפואה לגבי נגיף HIV ומחלת האיידס דומים לאלו של החברה הישראלית בכללותה, דהיינו עיתונים (80.3%), רדיו וטלוויזיה (77.7%) ופרסומים פופולריים (63.5%). רק 41% אמרו שהם מסתמכים גם (או רק) על ספרות רפואית, ושיעור דומה נעזרים במרצים (38.3%) ורופאים אחרים (38%).

"לבורות במערכת הבריאות לא ניתן להתייחס באותה סלחנות כמו בציבור הרחב. סטודנט לרפואה שלא יכול להתמודד עם הפחד ממפגש עם מי שחי עם HIV, צריך לחשוב האם בחר במקצוע הנכון", אומר קרני. בוועד החלו לאחרונה בהדרכת סטודנטים לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון בסדנה יומית הכוללת מפגש עם נשא.

לדברי בייטנר-זמיר, "לרוב, הסטיגמות והפחדים בכל הנוגע לנגיף ולמחלה אינם מושפעים מההתקדמות בלימודים. מצוותים רפואיים נדרש ידע מספק בנוגע למחלה לצורך טיפול מקצועי, נטול חששות ודעות קדומות מאחר שמרביתם עשויים לפגוש נשאים וחולי איידס בעבודתם".

לורבר אומרת כי "כשמדובר בעמדות, החינוך קשה הרבה יותר כי הוא תלוי חברה, ונציע לבתי הספר לרפואה להיכנס לעומק הנושא".

יו"ר ועדת דיקני בתי הספר לרפואה, פרופ' ערן לייטרסדורף, דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, אמר כי "סטודנטים לרפואה חשופים למידע על הנגיפים המחוללים איידס ומחלות נוספות מהשנים הראשונות בקורסים למיקרוביולוגיה, ובהמשך מקבלים הדרכות ממומחים לאיידס בבתי החולים, ואין סיבה שלא יקבלו את כל המידע על המחלה. אם יש פחדים, המערכות כיום תומכות בסטודנטים ומאפשרות להם להעלות נושאים לדיון, בעיקר בשלבי ההדרכה הקלינית".

מחר (שבת) יצוין יום האיידס הבינלאומי באירוע מודעות למחלה של הוועד למלחמה באיידס בשמונה מוקדי בילוי בתל אביב. האירוע פתוח, ללא תשלום, וייערך בהשתתפות 16 אמנים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו