בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מלאי החיסונים נגד שפעת בקופות החולים הולך ואוזל

3תגובות

מלאי החיסונים נגד שפעת הולך ואוזל בקופות החולים. בתחילת השבוע שינו בקופת חולים מכבי את ההנחיות בנוגע לחיסוני שפעת, זאת לאחר שנותרו 8,000 חיסונים בלבד למבוטחים שטרם חוסנו. במכבי הוחלט כי החל מהשבוע לא יינתן החיסון לכלל המבוטחים הפונים לקבלו, אלא רק לקבוצות היעד שהוגדרו במשרד הבריאות: בני אדם בגיל 50 ומעלה, ובמיוחד בגיל 65 ומעלה, ילדים מגיל חצי שנה עד שש, נשים בהיריון, חולים כרוניים וסגל רפואי.

במכבי הצטיידו השנה ב-312 אלף חיסונים נגד שפעת, אולם בתחילת מבצע החיסונים שהחל לאחר סוכות דווח על ביקוש גבוה בצורה יוצאת דופן, ועל 12 אלף מתחסנים בממוצע ביום, בהשוואה ל-6,000 בממוצע בשנים קודמות. בקופה אף הזמינו 25 אלף מנות חיסון נוספות לפני חודש, אולם בכיר במכבי הסביר כי הקופה מתקשה לאתר חיסונים נוספים אצל הספקים, וכי קופות חולים אחרות המתמודדות עם מלאי הולך ואוזל של חיסונים נמנעו מלמכור למכבי חיסונים מהמלאי הקיים אצלן.

ממכבי נמסר כי "הזמנת החיסונים לשפעת נעשית מראש בחודשים אפריל-מאי בכל שנה, וקשה אז לנבא מה תהיה רמת הביקוש בעונת הסתיו". במכבי מדגישים כי משרד הבריאות אינו מעביר תקציב לקופות החולים בשביל רכישת החיסונים לשפעת, הנאמד ב-70-60 מיליון שקלים בשנה.

גם בקופות החולים האחרות מדווחים על ביקוש גובר לחיסוני שפעת השנה, אולם טרם שונו ההנחיות, והחיסון ניתן בהן לכלל האוכלוסייה: בכללית נותרו 130 אלף חיסונים ממלאי של 720 אלף חיסונים שהוזמנו, אם כי בימים אלה לא נערכים חיסונים לשפעת בקופה בגלל שביתת האחיות; במאוחדת נותרו 50 אלף חיסונים ממלאי של 164 אלף חיסונים; ובלאומית נותרו 15 אלף חיסונים ממלאי של 80 אלף. עד תחילת דצמבר חוסנו 1,650,079 ישראלים נגד שפעת, שהם 15% מהאוכלוסייה. לפי נתוני משרד הבריאות, 54% מהמבוגרים מגיל 65 ומעלה קיבלו חיסון לשפעת.

בתוך כך, דו"ח חדש שנערך במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומכללת אורט בראודה, השווה את מגמות התחלואה בשפעת בין הערים השונות בארץ בין השנים 1998 עד 2009. המחקר, שחובר בידי צוות בראשות הד"ר עמית הופרט מהיחידה לביוסטטיסטיקה במכון גרטנר ויתפרסם החודש בכתב העת PLoS ONE, מצביע על דמיון בקצב התפשטות נגיפי השפעת הפעילים בערים השונות זו מזו במידת צפיפותן. בהשוואה בין תל אביב לבני ברק לא אובחן שינוי במגמות ההתפשטות, כפי שבאו לידי ביטוי במדד להתפרצות הנגיף המכונה R-effective.

בהשוואה שבוצעה בשנים ספציפיות בהתאם למחזור השנתי של שפעת, החל מחודש יוני עד מאי, אובחנה התפשטות דומה של שפעת בהשוואה בין הערים תל אביב, חיפה, ירושלים, באר שבע, חולון, ראשון לציון ואשדוד. "הממצאים נוגדים את ההנחה, שלפיה לצפיפות מגורים בעיר יש השפעה על התפשטות נגיפי שפעת, וכן נוגדים את ההנחה כי בערים ברוכות ילדים הנגיף מתפשט מהר יותר", מסביר הופרט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו