בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנתיים בתוך עשור; פערים בין המרכז לפריפריה

דו"ח הלמ"ס מגלה כי ברעננה ובמודיעין חיים שמונה שנים בממוצע יותר מברהט ובנצרת. גם באר שבע בתחתית הרשימה

7תגובות

אם אתם חיים ברעננה, מודיעין-מכבים-רעות או בית שמש, הכתבה הזו בוודאי תשמח אתכם. דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם אתמול ובדק את תוחלת החיים בשנים 2009-2005, מעלה כי תוחלת החיים ברעננה עומדת על 85.5 שנים - הגבוהה ביותר מבין הערים בישראל שבהן גרים למעלה מ-50 אלף איש. אחריה ברשימה נמצאות מודיעין-מכבים-רעות עם 84.1 שנים ובית שמש - שם מתים בגיל 83 בממוצע. גם בדו"ח הקודם של הלמ"ס, שסקר את תוחלת החיים בשנים 2002-1998, דורגה רעננה במקום הראשון.

מנגד, אם אתם גרים ברהט או בנצרת - תוחלת החיים שלכם היא הנמוכה בין הערים במדינה: 77.1 ו-77.9 שנים בהתאמה. מסיכום הנתונים עולה כי יש פער של 8.5 שנים בין החיים ברעננה - המקום עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר - לרהט - שסוגרת את הרשימה. עוד עולה, כי ארבע הערים עם תוחלת החיים הנמוכה ביותר הן ערביות או מעורבות - רהט, נצרת, רמלה ולוד.

רמת גן הוכתרה במקום הראשון מבחינת תוחלת החיים בקטגוריית "הערים הגדולות בישראל" (ערים בהן חיים מעל מאה אלף תושבים). תוחלת החיים שם היא 82.6 שנים. בקטגוריה זו באר שבע היא העיר בה תוחלת החיים הנמוכה ביותר - 79.8 שנים - פער של כמעט שלוש שנים.

הנתונים שאמורים לשמח את כל תושבי המדינה מצביעים על עלייה של שנתיים בתוחלת החיים הכללית בישראל ביחס לסקר הקודם. בממוצע, תוחלת החיים בישראל היא 80.8 שנים. לפי נתוני משרד הבריאות, תוחלת החיים בישראל עלתה בשלושים השנים האחרונות בתשע שנים בממוצע. נכון ל-2010, תוחלת החיים הממוצעת עומדת על 83.4 שנים בקרב נשים יהודיות, 79.7 שנים בקרב נשים ערביות, 79.6 שנים בקרב גברים יהודים ו-75.9 שנים בקרב גברים ערבים.

הפרופ' גיא סטקלוב, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, הסביר כי תוחלת החיים מחושבת לפי שיעור תמותה בקבוצת אוכלוסייה שונות ומוסברת בידי מגוון פרמטרים, כמו בריאות, נגישות לבריאות וטיפול בילדים ובנשים הרות. "בערים כמו רעננה ומודיעין-מכבים-רעות, שהן הומוגניות בהרכב האוכלוסייה - וזו מבוססת לרוב - נוטים לראות תוחלת חיים גבוהה. העובדה שבבית שמש רואים גם כן תוחלת חיים גבוהה יכולה להיות מוסברת על ידי שירותי בריאות יעילים בעיר, זאת על אף שהאוכלוסייה בחלקה אינה מבוססת. באוכלוסיות דתיות בישראל רואים שתוחלת החיים גבוהה יחסית". לפי הלמ"ס, "הפערים בתוחלת החיים משקפים את הרכב האוכלוסייה בערים אלה, רמת החיים ותנאי הסביבה בהן".

חרף ממצאי דו"ח הלמ"ס, המצביעים על יציבות בפערים בתוחלת החיים, בעתיד צופים המומחים לחקר הזקנה דווקא הרחבה בפערים בחברה הישראלית, כמו גם בחברות מערביות נוספות. הד"ר יעקב בן שאול, חוקר זקנה (גרונטולוג) ומומחה לעתידנות בתחום זה, טוען כי בעתיד "הרפואה מאריכת החיים לא צפויה להיות נגישה לכולם, אלא תהיה תלויה בכסף". לדברי בן שאול, "אמנם חלק מהטיפולים יוצעו גם ברפואה הציבורית, אך טיפולים מתקדמים רבים, המפותחים כיום על ידי חברות ביוטכנולוגיה פרטיות, יעלו כסף רב ויהיו תלויי כסף. כיום מפתחים למשל טיפולים להשתלת תאי גזע במוח לצורך טיפול במחלות ניווניות של המוח כמו אלצהיימר, אך לא יכול להיות שטיפולים כאלה יהיו נגישים למיליונים הסובלים מהמחלה. סביר יותר שהטיפול העתידי יהיה נגיש לאלו שיוכלו לשלם תמורתו".

בן שאול מעריך כי ממד ההון העצמי יהיה בעתיד אחד הגורמים ההכרחיים בחישוב תוחלת החיים. לדבריו, "אנו קרובים למועד שבו יהיה צורך להכניס את סכום הכסף שעומד לרשות אדם כאחד השיקולים בהערכת תוחלת חייו הצפויה. הצפי שהפער בתוחלת החיים בין אוכלוסיות חזקות לחלשות בחברה יגדל, ולא רק על בסיס גיאוגרפי".

ועדה במשרד הבריאות, שבחנה במארס 2009 פערים בין מרכז לפריפריה, בראשות מנהל בית החולים זיו בצפת הד"ר אוסקר אמבון, מחזקת את גישתו של בן שאול. מנתוני הוועדה עולה כי תוחלת החיים נמוכה במחוזות דרום (77.3 שנים) וצפון (77.9 שנים) בהשוואה לממוצע הארצי (78.9 שנים).

גם בעולם המערבי נהנים בעשורים האחרונים מעלייה מרשימה בתוחלת החיים. מחקר שהתפרסם באוקטובר 2009 בכתב העת "לאנסט" העלה כי מעל למחצית התינוקות הנולדים בעולם מאז שנת אלפיים במדינות המערב המפותחות, יחיו לפחות עד גיל מאה, אם קצב הגידול בתוחלת החיים יימשך כפי שהוא כיום. עוד עלה כי 75% מהתינוקות צפויים לחגוג את יום הולדתם ה-75.

מחקר שנערך באוניברסיטת דרום דנמרק מחזק מסקנה זאת. המחקר, שבוצע על בסיס חישובים מתמטיים, טען כי לאורך המאה העשרים התארכה תוחלת החיים הממוצעת בלמעלה משלושים שנה. מחקר קודם מ-2002 כבר הראה כי משנת 1840 חלה מדי שנה עלייה של שלושה חודשים בתוחלת החיים הממוצעת במערב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו