האם בחירות מצדיקות הזנחה

באוצר אומרים שלא ניתן לשנות משמעותית את תנאי השכר של האחיות ערב הבחירות. בג"ץ אומנם קבע בעבר כי ממשלה יוצאת מחויבת לנהוג באיפוק - אך לא כשיש צורך חיוני בעשייה

אייל גרוס
אייל גרוס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אייל גרוס
אייל גרוס

הממונה על השכר באוצר, שקבע כי אין ביכולתה של הממשלה לקבל החלטות תקציביות משמעותיות בהיותה ממשלת מעבר, אינו הראשון שמסתמך על טיעון זה כדי לדחות הכרעות. בעבר דן בג"ץ יותר מפעם בסוגיית סמכותה של ממשלה שעומדת לסיים את כהונתה, בחלק מהמקרים כאשר ראשי ממשלה התפטרו - ובכך הפכה הממשלה כולה לכזו שהתפטרה ומכהנת עד שתוקם ממשלה חדשה. בעתירה נגד ממשלתו של אהוד ברק - שהמשיכה לנהל משא ומתן מדיני עם הפלסטינים ערב הבחירות אחרי התפטרותו של העומד בראשה - הדגיש בית המשפט העליון את עקרון רציפות הממשלה ואת העובדה שבדין הישראלי אין תפישה לפיה סמכויותיה של ממשלת מעבר מצומצמות לפעולות "תחזוקה" בלבד.

עם זאת, נפסק שבעוד שעל הממשלה להבטיח יציבות והמשכיות, הרי שיש לאזן את העשייה עם איפוק הראוי למעמדה של ממשלה יוצאת, ומתחם הסבירות של פעולותיה עשוי להצטמצם, בייחוד לאחר הבחירות. אולם בית המשפט הדגיש ש"חובת האיפוק", אינה קיימת מקום שיש צורך חיוני בעשייה. במקרה זה דחה בג"ץ את העתירה, וקבע שמן הראוי שהביקורת על הכרעות הממשלה היוצאת תיעשה בראש ובראשונה בכנסת ולא בבית המשפט. בהקשרים אחרים נפסק כי ראוי שאנשי ממשל לא יערכו מינויים בשירות הציבורי ערב בחירות, אלא אם יש צורך חיוני באיוש תפקיד מסוים.

לפני הבחירות לכנסת ה-17 דן בג"ץ בעתירה נגד הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה שלפיה אין מקום לקבלת החלטות על ידי הוועדה להרחבת סל הבריאות ערב בחירות. אז דחה בג"ץ את העתירה תוך שהוא חוזר על הקביעה שבתקופת בחירות - ושעה שמכהנת ממשלת מעבר - חייבים הגורמים השלטוניים לגלות איפוק בהפעלת סמכויותיהם. בג"ץ הצדיק את עמדת היועץ המשפטי, לפיה על הממשלה והשרים להימנע מקבלת החלטות שאינן נכללות בגדר ניהול שוטף, ואשר יש בהן משום רפורמה במדיניות או שינויים בסדרי עדיפויות בעלי השלכה תקציבית משמעותית.

האם לנוכח כל זאת מוצדקת העמדה שהביע הממונה על השכר? מצד אחד ניתן לומר שהסכם קיבוצי חדש אינו בגדר "ניהול שוטף" ועשויות להיות לו השלכות תקציביות משמעותיות. מצד שני, צריך לזכור שהממשלה הנוכחית לא התפטרה ולא איבדה את אמון הכנסת. כל שקרה הוא שהבחירות הוקדמו, ולכן לא ברור שמוצדק לקצץ בכנפי הממשלה בנושא זה, בפרט שהבחירות טרם נערכו. אפשר גם לומר שפתרון לשביתת האחיות הוא צורך חיוני שלא ניתן להמתין אתו עד לאחר הבחירות והקמת ממשלה חדשה. לא ברור אם מוצדק להרחיב את חובת ה"איפוק" הן מבחינת התקופה שבה היא חלה והן מבחינת הנושאים שבהם היא מגבילה את פעולת הממשלה כפי שנעשה עכשיו, שכן התוצאה עלולה להיות פגיעה משמעותית באפשרות של ממשלה לפעול בנושאים חיוניים.

חדר ניתוח בבית החולים איכילוב, ארכיוןצילום: מוטי מילרוד

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ