בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פעילות גופנית אחה"צ עוזרת לשעון הביולוגי

תגובות

ניו יורק טיימס

האם פעילות גופנית משפיעה על השעון הפנימי של הגוף? מעטים מאתנו מודעים לכך, אולם גופנו וכתוצאה מכך גם בריאותנו נשלטים בידי קצב. "הלב, הכבד, המוח - כולם פועלים על פי קצב פנימי יומי", אומר כריסטופר קולוול, מרצה לפסיכיאטריה באוניברסיטת קליפורניה. קולוול עמד בראש סדרת ניסויים שבדקו כיצד הפעילות הגופנית משפיעה על השעונים הפנימיים של הגוף. המחקרים נעשו בעכברים, אולם הממצאים מעלים את האפשרות כי הפעילות הגופנית משפיעה על הקצב הפנימי היומי שלנו, והשפעה זו תהיה מועילה ביותר אם הפעילות נעשית באמצע היום.

במחקר שיתפרסם בגיליון דצמבר של Journal of Physiology קיבצו כמה סוגי עכברים. מרביתם היו צעירים ובריאים, אולם בכמה מהם השעון הפנימי היה משובש. שעון זה כולל בין השאר קבוצת תאים במוח "שתפקידם לדווח על שעת היום", אומר קולוול.

דניאל צ'צ'יק

תאי השעון הזה מקבלים אותות ממקורות אור וחושך ומארגנים איברים שיפעמו בתיאום עם שאר הגוף. אולם קולוול סבור שהשעון הזה עלול להתקלקל, לדוגמה, בידי תאורה מלאכותית בערבים כשהוא מצפה לחשכה. הגיל גם משבש את פעילות השעון. "בגיל העמידה לרובנו קשה להירדם ולישון ואז אנחנו מתקשים להישאר ערים ביום למחרת", הוא אומר.

בתחילה נתנו החוקרים לעכברים לרוץ, פעילות שהם נהנים ממנה. כמה מהעכברים רצו בכל זמן שחפצו בכך. לאחרים התאפשר לרוץ רק בחלק המוקדם של זמן ההתעוררות שלהם (העכברים פעילים בלילה) או בפרק זמן מאוחר יותר, המקביל לשעות אחר הצהריים אצלנו.

לאחר כמה שבועות נתגלה כי העכברים שרצו במנותק משעת הפעילות שלהם, יצרו יותר חלבונים בתאי השעון הפנימי מהעכברים שלא עסקו בפעילות גופנית. אולם ההבדל היה זעיר אצל העכברים הבריאים, שלכולם היה קצב יומי נורמלי מלכתחילה.

ואז פנו החוקרים לעכברים שלא יצרו חלבונים בשעון הפנימי. אותות מהשעון הפנימי של אלה הגיעו רק לעתים רחוקות לשאר הגוף.

אבל לאחר כמה שבועות של ריצה, פעלו השעונים הפנימיים שלהם בצורה נמרצת יותר. בלב ובכבד של עכברים אלו התקבלו מסרים לעתים קרובות יותר מאשר אצל אלה שלא עסקו בפעילות גופנית. ההשפעה המועילה ביותר היתה בבירור בעכברים שהיו פעילים בשעות אחר הצהריים. העכברים שרצו בשעות המאוחרות יותר יצרו יותר חלבונים בשעון והעבירו אותם בצורה יעילה יותר לשאר הגוף מהעכברים שרצו בשעות המוקדמות יותר.

"הופתענו מאוד", אומר קולוול. הוא ועמיתיו ציפו לראות את ההשפעה הגדולה ביותר באלה שהיו פעילים בבוקר, השעה הפופולרית ביותר אצל מרבית העוסקים בספורט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו