שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
דן אבן
דן אבן

מספר הישראלים הזוכים באישור לטיפול במריחואנה רפואית ממשיך לעלות בהתמדה בקצב של 20% לשנה, ומעל ל-9,300 חולים בארץ מחזיקים כיום באישור לרכוש מריחואנה ככלי טיפולי למחלותיהם. ברשימת המחלות המאפשרות אישור לטיפול במריחואנה רפואית הוכנסה משנת 2010 גם מחלת הפרקינסון. אולם למרות ההיקף הנרחב יחסית של המחלה, הנאמד בכ-20 אלף חולים בישראל, כ-2% מהאוכלוסייה מעל גיל 50, רק 130 חולי פרקינסון מצוידים כיום באישור ממשרד הבריאות לטיפול בחומר.

התובנות המדעיות על השפעות המריחואנה הרפואית על פרקינסון התבססו עד כה בעיקר על מחקרים בבעלי חיים, פרט לשני ניסויים קטנים בבני אדם עם פחות מ-20 נבדקים; האחד ב-2001 שהראה הטבה במצב החולים בעקבות הטיפול, והשני ב-2004 שבחן את השפעת החומר על תנועות בלתי רצוניות בבני אדם ולא מצא השפעה מטיבה בהיבט זה.

לצד העדנה שהמריחואנה הרפואית זוכה לה בארצנו בשנים האחרונות, לאחרונה הטיפול בה נגד פרקינסון מקבל חיזוק ממחקר ישראלי שהתפרסם באוקטובר בכתב העת European Journal of Pain, שבו השתתפה פרופ' רות ג'לדטי, מנהלת היחידה להפרעות בתנועה בבית החולים בילינסון, לצד חוקרים מהמעבדה לביולוגיה פסיכיאטרית של בית החולים הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים. במחקר בוצעה סריקה גנטית בקרב 229 חולי פרקינסון ישראלים ל-20 מקטעים גנטיים מתוך 12 גנים שנמצא בעבודות בעבר כי הם קשורים לכאב ממקור עצבי.

לחצו להגדלה

בהשוואה בין חולי פרקינסון המלינים על כאב (165 חולים) לבין חולי פרקינסון שאינם סובלים מכאב (64 חולים), אובחנה שונות גנטית בשני גנים המשפיעים על תחושת הכאב, שהיתה ייחודית לחולי פרקינסון הסובלים מכאבים. אחד הגנים המכונה FAAH גם קשור לחילוף (מטבוליזם) של חומרים טבעיים דמויי מריחואנה המצויים במוח, המכונים קנבינואידים. הגן משפעל אנזים המעורב בפירוק הקנבינואידים המכונה אמיד הידרולאז. להערכת החוקרים, ייתכן כי גן זה משפיע גם על הפעילות המוחית בעקבות צריכת מריחואנה רפואית והוא עשוי להסביר ברמה הגנטית את ההשפעה המיטיבה של מריחואנה רפואית בקרב חולי פרקינסון. "הממצא עשוי להצביע על קשר גנטי בין כאב של פרקינסון לבין השפעות מוחיות של מריחואנה, קשר שיכול להסביר את יעילות הטיפול במריחואנה רפואית לפרקינסון", אומרת ג'לדטי.

תמיכה נוספת לטיפול במריחואנה מתקבלת ממחקר מבית החולים בילינסון, שבו ביקשו חוקרים לבחון אם הטיפול אכן יעיל נגד פרקינסון ומוצדק להמשיך להציעו לחולים.

במחקר, בראשות ג'לדטי בשיתוף ד"ר איתי לוטן מהמחלקה לנוירולוגיה בבילינסון, נכללו 23 חולי פרקינסון המחזיקים אישור למריחואנה רפואית, שנתבקשו על ידי החוקרים לעשן את החומר במרפאה. החוקרים בחנו את הנבדקים בבדיקה קלינית לפני העישון וחצי שעה לאחר העישון כדי לבחון את השינוי בתסמיני המחלה. הממצאים אבחנו הטבה משמעותית בהפחתת הכאב הנלווה לפרקינסון. "המדובר בכאב נוירופטי ממקור עצבי וכיוון שיש למריחואנה רפואית גם השפעה מרדימה, ההנאה הגדולה ביותר של החולים זה לקחת אותה בלילה כדי להקל את הכאבים ולשפר את איכות השינה", מסבירה ג'לדטי.

בניתוח הממצאים אובחנה הטבה מובהקת במצב החולים בשלושה סימנים קליניים המאפיינים פרקינסון: רעד, נוקשות ואטיות. לפי דיווחי החולים, ההקלה ברעידות נמשכה כשעתיים לאחר עישון המריחואנה. לדברי ג'לדטי, "ההקלה ברעד איננה משפיעה לזמן ממושך ולא יכולה להיות תחליף לטיפול תרופתי נוגד פרקינסון". הממצאים יוגשו בקרוב לפרסום מדעי.

מריחואנה רפואית אינה מתאימה לכל חולה פרקינסון, וממצאי העבודות מחזקים את השפעתה המועילה בעיקר בקרב חולים המתמודדים עם תחושות כאב קשות. "חולי פרקינסון בשלבים מתקדמים, הסובלים מתופעות לוואי של הטיפול המתפתחות עם הזמן, לרבות תנועות בלתי רצוניות והפרעות מוטוריות, לא מתאימים לטיפול במריחואנה רפואית", מבהירה ג'לדטי, "אך הטיפול עשוי לשפר את איכות חייהם של חולים עם רעד קשה, נוקשות וכאבים, וכן אחוזים בודדים מהחולים שאינם מסוגלים כלל לקחת את התרופות הרגילות לפרקינסון עקב התפתחות תופעות לוואי קשות".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ