בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעתיד תמחק הרפואה את המחלות הכרוניות

המדע צפוי להגיע לפסגות בלתי נתפשות והזקנה לא תהיה תלויה עוד בגילו המבוגר של האדם

27תגובות

לסרטן, סוכרת ומחלות דגנרטיביות כמו אלצהיימר מכנה משותף: אלה כיום גורמי המוות הטבעי העיקריים לאור הקפיצה בתוחלת החיים. מדוע למצוא מזור למחלות הכרוניות הנלוות לתוחלת החיים העולה במקום לטפל בגורם המוות העיקרי, שהוא הזקנה?

בספרי "לזרוס לונג בן 213" העוסק ברפואת העתיד על בסיס מחקרים מישראל, אני מציב הבחנה ברורה בין אנשי רפואה וחוקרים החיים בדוגמה המקובלת, שלפיה הזקנה היא תהליך בלתי נמנע ושהשינויים שכבר התרחשו בתוחלת החיים בעולם המערבי הגיעו למיצויים, לבין חוקרים שאין חולק לגבי מומחיותם החושבים אחרת.

לדוגמה, בספרי ראיונות עם פרופ' מוסה יודעים מהטכניון, מגדולי הנוירו-פרמקולוגים בעולם החוקר את המחלות הגורמות לניוון נוירונים המרכיבים את מערכת העצבים המרכזית במוח, ומפתח תרופת אזילקט לטיפול בחולי פרקינסון. כיום הוא מנסה לטפל במחלות הדגנרטיביות המאפיינות את הזקנה ומציע להקביל בין הפתרון שיימצא למחלות אלו לפתרון העקרוני של הזקנה עצמה, המאופיינת גם היא באובדן עקבי של נוירונים. פרופ' דורון מלמד, גם הוא מהטכניון, מומחה בעל שם עולמי בחקר המערכת החיסונית, מצוטט בספר כך: "הקונספט שקיים בביולוגיה הוא שלא ניתן לעצור את ההזדקנות, אבל הראייה החדשנית היא שההזדקנות לא בלתי הפיכה".

אנשי הגישה האנכרוניסטית, המחזיקים בדעה הרווחת בציבור, עשויים לתמוה מדוע יש לטרוח ולהשאיר בחיים אנשים זקנים, שהרי מה שחשוב הוא איכות החיים ולא אורכם. אלא שהטענה הזו מעידה בעיקר על חוסר הבנה והמציאות בפועל שונה.
בשנים האחרונות חוקרים מופתעים בכל פעם כשהם מצליחים למשל להאריך חיי עכברים במעבדה בתרפיה גנטית, ואז מתברר להם שמושאי המחקר לא רק חיים יותר אלא גם בריאים יותר. מי שחוקר את התחום יודע שאחד המאפיינים של אוכלוסיית האנשים מעל גיל 100 הוא שהם כמעט לא היו חולים במהלך חייהם. חוקר הגנטיקה פרופ' ניר ברזילי אף הראה שלגבי מאריכי החיים, אפילו גורמי סיכון כמו השמנת יתר או עישון לא מנעו את חציית גיל 100.

עם זאת, ואף על פי שברור שלמרכיב הגנטי משקל רב יותר ככל שעולים בגיל, הרי הפילוח הסוציו-אקונומי של אוכלוסיית בני ה-100 פלוס (כ-2,000 מהם בישראל) מוכיח שבכל זאת, גם לתנאים הסביבתיים יש משמעות בכל גיל. אולם בנושא אחד אין חולק: בן 100 ויותר, ללא קשר למצבו הנוכחי, היה בריא ופעיל מרבית חייו. יש, אם כך, להפנים גם את טענתי כי זקנה אינה יכולה להימשך 40 שנה. משך הזקנה הפתולוגית כמעט לא השתנה במחזור חיי האדם. מי שחי יותר שנים, סביר שאף היה בריא יותר מרבית שנותיו, עד לזקנתו השברירית בערוב ימיו, בממוצע בשמונה השנים האחרונות לחייו.

מי שנוטה להמשיך לאפיין את הזקנים החדשים לפי חתך הגיל שבו מחשב הביטוח הלאומי מקבע את זכאותם לקצבת זקנה, יקבל זקנים פעילים במשך כמחצית מחייהם, כמעט ללא ירידה מנטלית ופיזיולוגית. זוהי הסיבה שיחד עם הרופא הגריאטר מהמרכז הרפואי כרמל, ד"ר גרי סינוף, הצגנו בספרי את "מדד סינוף לזקנה": סדרת שאלות ראשונה מסוגה בעולם שהיא מדד אישי לשאלה אחת: האם אדם "זקן"? וזאת ללא תלות בגילו.

עד אמצע המאה הנוכחית, המדע צפוי להגיע לפסגות בלתי נתפשות. הרפואה, בעזרת הביוטכנולוגיה, תמחק את רוב המחלות הכרוניות ואת הליקויים הגופניים האחרים נדע לתחזק. הביואינפורמטיקה תשלים את היעד בחיבור המחשוב לרפואה וייווצר קשר ישיר בין המחשב לנבכי המוח – וממנו החוצה.

לכן, כדאי שנתחיל לאמץ את הכלל שילווה אותנו בתוחלת החיים הצפויה והמוגדרת כ"מגה חיים": אין זקנה של עשרות שנים. זקנה היא תקופת חיים קצרה של שנים בודדות בלבד, ומגיעה רק במועד שבו האדם מפסיק להיות פעיל והופך "חולה שברירי" עד הסוף הבלתי נמנע.

יעקב בן שאול הוא סופר, בעל תואר שני במנהל ציבורי, סיים לימודי השלמה לדוקטורט בחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה וחבר באגודה הישראלית לגרונטולוגיה
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו