בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחד מכל 8 סטודנטים סובל מחרדה חברתית

מחקר שבדק את שכיחות ההפרעה הפסיכיאטרית בישראל העלה כי הסיכון לחרדה חברתית גבוה יותר בקרב נשים ובקרב נבדקים ללא בן או בת זוג

32תגובות

חרדה חברתית, המוגדרת רשמית כהפרעה פסיכיאטרית בספר אבחנות הנפשיות ה-DSM, הופכת בשנים האחרונות לתופעה הנחקרת בהיקפים גדלים בקהילה הרפואית. מחקר שנערך באחרונה בישראל זיהה כי שיעורה גבוה במיוחד בקרב סטודנטים. ממצאי המחקר העלו כי אחד מכל שמונה סטודנטים - 12.3% - סובלים מהפרעה חברתית.

במחקר שבוצע על ידי צוות בראשות מנהל המרפאה לבריאות הנפש ביבנה, הד"ר יוליאן יאנקו, נבחנו גם ההבדלים בשכיחות הפרעת חרדה חברתית בין סטודנטים יהודים לערבים בישראל, וזאת על רקע מחסור במחקרים הבוחנים את התופעה במזרח התיכון ובייחוד במדינות ערב.

בעבודה נכללו 300 סטודנטים ממכללות בצפון הארץ בגילאי 19 עד 54, שנתבקשו למלא שלושה שאלונים פסיכיאטריים המשמשים לאבחון חרדה חברתית וביישנות, תופעה קלה יותר מחרדה חברתית, המערבת גם כן מצוקה נפשית, אם כי איננה מוגדרת רשמית כהפרעה.

חרדה חברתית היא אחת מהפרעות החרדה המתבטאת בפחד ממצבים חברתיים ומהופעה פומבית - מול קהל ובכלל. התסמינים שלה כוללים הזעה מוגברת, הסמקה, בחילות, קושי בדיבור ובתקשורת ובמקרים חמורים התקפי פאניקה, זעם וקיפאון. חרדה חברתית מאובחנת כהפרעה במידה והיא פוגעת בתפקוד ובאיכות החיים של המתמודד.

בניתוח הממצאים עלה כי 11.8% מהסטודנטים היהודים סבלו מחרדה חברתית, שכיחות נמוכה במעט מזו שאובחנה בקרב סטודנטים ערבים (12.9%). בנוסף לא אובחנו הבדלים בין יהודים לערבים בציון הממוצע בשאלון הבוחן ביישנות בקרב הסטודנטים. במחקר השתתפו גם החוקרים הד"ר אדוארד ראם, סאמיה ג'ובראן ואודי בודנר. הממצאים הוצגו לאחרונה בכנס בינלאומי של פסיכיאטריה רב-תרבותית שנערך בארץ.

במחקר נבחנו גם גורמים סביבתיים המעלים את הסיכון לפתח חרדה חברתית, אולם נמצא כי דפוסי הורות בעייתיים, כגון ציפיות יתר מההורים, הגנת יתר וביקורת יתר של ההורים או פרידה וגירושים של ההורים, אינם משפיעים על הסיכון לחרדה חברתית. עוד נמצא כי בקרב נשים, זיהוי תופעת הביישנות ניבא התפתחות של חרדה חברתית.

הסיכון לחרדה חברתית היה גבוה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים, בקרב נבדקים ללא בן או בת זוג, וכן גבוה יותר בקרב אלו המורגלים בתקשורת באמצעות הרשתות החברתיות באינטרנט.

לדברי יאנקו, "ידוע כי במדינות מערביות יש יותר חרדה חברתית מאשר במדינות המזרח, כי בהן כל אחד רוצה להיות מיוחד, מה שמלווה בגורם החרדה ש'אולי מסתכלים עליי וצוחקים עליי'. תושבים ערבים נוהגים לגדול בדפוסים של משפחות גדולות, בחמולות, כשמבנה הקולקטיב מאפשר לאנשים להרגיש יותר מקובלים, מה שאמור להוביל להפחתת היקף החרדה החברתית, בהשוואה לחברה המערבית האינדיבידואליסטית".

החוקרים מעריכים כי היקפיה הדומים של התופעה בקרב יהודים וערבים, כפי שזוהו במחקר, מקורם בהשפעות התרבות המערבית על חייהם של ערביי ישראל. "ייתכן שהלחצים הנלווים בתרבות המערבית חלחלו לשתי החברות במקביל, וכי דפוס הגדילה בחברה הערבית בישראל של היום אינו מגן מפני חרדה חברתית".

עבודות קודמות בתחום זיהו שכיחויות נמוכות יותר של חרדה חברתית באוכלוסייה הישראלית. בעבודה מ-2006 שבוצעה בצה"ל זוהו 4.5% הסובלים מחרדה חברתית ובעבודה משנות ה-90 בקרב בוגרים צעירים זוהו 2.9% הסובלים מפוביות (פחדים ספציפיים) לסוגיהן, כשחרדה חברתית מוגדרת כאחת מהן, כלומר פחד מהחברה.

ברבות ממדינות המערב מזוהה בשנים האחרונות היקפה הנרחב של חרדה חברתית. אמנם באירופה שכיחותה נאמדה בעבר כאחוזים בודדים, אולם מחקרים שבוצעו בעשור האחרון באירופה ובארה"ב אומדים את שכיחות התופעה ב-2.8% ועד יותר מ-10% מהאוכלוסייה הבוגרת. בעשור האחרון אף נמצא היקף נרחב של סובלים מחרדה חברתית בקרב בוגרים במדינות דרום אמריקה, בשיעורים של 6.4% בצ'ילה ואפילו 9.1% בברזיל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו