${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחרי סערת הפרדת המהגרים באיכילוב

משרד הבריאות פותח מרפאה לפליטים בדרום תל אביב

במשרד מקווים כי המרפאה תוביל לצמצום במספר הפניות למיון באיכילוב. מחקר שנערך לקראת הפתיחה מצא: בריאותם מתערערת בזמן שהייתם בארץ

37תגובות

חצי שנה לאחר הסערה שעורר בית החולים איכילוב עם הפצת נהלים לסימון והפרדת מהגרי עבודה ופליטים מאפריקה מהישראלים המאושפזים, השיק היום (חמישי) משרד הבריאות מרפאה קהילתית ייעודית משודרגת בתחנה המרכזית החדשה בדרום תל אביב.

המרפאה, כך מקווים במערכת הבריאות, תשמש כחדר מיון קדמי למי שאינם זכאים לביטוח בקופות חולים, ותוביל לצמצום במספר הפניות של פליטים למיון באיכילוב. על פתיחתה המליצה ועדה במשרד הבריאות, שהוקמה בעקבות סערת הנהלים שהפיץ בשעתו מנכ"ל איכילוב, פרופ' גבי ברבש.

בהקמת המרפאה השקיע משרד הבריאות 3.2 מיליון שקל, ורשת מרפאות "טרם" לרפואה דחופה תפעיל אותה. היא כוללת חדר רנטגן, מעבדה לביצוע בדיקות דם ושתן, לרבות בדיקות לאבחון סמנים למחלות, אק"ג לאבחון בעיות לבביות, ורשת של רופאים יועצים מרחוק באמצעות "טלה-רפואה". במרפאה יסופקו למהגרים גם תרופות מתוך סל בסיסי שקבע משרד הבריאות. בתקופת הרצה שהתבצעה בשבועות האחרונים, טופלו במרפאה 35 פונים ליום, והצפי במשרד הוא לעשרות מטופלים מדי יום, לאחר ההשקה הרשמית.

במחקר שערכו במשרד הבריאות לקראת ההקמה נמצא כי מרבית פניות מהגרי העבודה והפליטים למרפאות עד כה היו בשל מחלות (90%, היתר בשל פציעות או חבלות), כאשר עיקרן נגע לבעיות אורתופדיות של השלד והשרירים (20%) ומחלות עור ונשימה (15%). במחקר, שערך ד"ר זוהר מור מהאגף לבריאות הציבור, בשיתוף מנכ"ל המשרד פרופ' רוני גמזו, נבחנו 600 תיקים רפואיים ממרפאות הפליטים שפעלו עד כה בתל אביב, בהן מרפאה מצומצמת שהפעיל המשרד עד כה ומרפאת רופאים לזכויות אדם ביפו.

דניאל בר און

במחקר נמצא עוד כי להגירה השפעה שלילית על בריאותם של המהגרים, שמאופיינים בבריאות טובה עם בואם, במה שמכונה "אפקט המהגר הבריא". "מהגרים הם לרוב צעירים, חזקים, ומשוחררים מכבלי המשפחה, מה שמאפשר להם לעבור בין מדינות ולהתגבר על קשיי הקליטה", אומר ד"ר מור, "לכן הם לרוב מגיעים מראש כשהם בריאים יותר מהאוכלוסייה שממנה הגיעו, ובתחומים מסוימים אף יותר בריאים מהאוכלוסייה במדינת היעד". עם זאת, עלייה בגיל ואימוץ הרגלים לא-בריאים במדינות היעד, מביאים לכך שחוסנם של המהגרים יורד עם הזמן. וכך, למשל, החשיפה למזון מערבי בישראל, כגון דברי מתיקה נגישים, וכן חשיפות תעסוקתיות, עלולים לפגוע בבריאותם

בהנהלת המשרד אומרים כי במקרי חירום, יופנו הפונים למרפאה אל חדרי המיון, ואולם מדגישים כי פתיחתה תאפשר בהמשך גם הפניה בכיוון ההפוך – מהמיון להמשך טיפול במרפאה. "המרפאה מציעה את שירותי המיון כדי להפחית מהעומס בבתי החולים", אומר פרופ' גמזו. "היעדר תמיכה בריאותית בפליטים עלול להשליך על בריאות האוכלוסייה המקומית וכלל תושבי הארץ. למרפאה חשיבות רפואית משמעותית לאיזון הבריאותי במדינה".

עלות הפנייה למרפאה תהיה 15 שקלים, מה שעלול להוות מחסום לחלק מהפונים, ואולם מפעיליה מבהירים כי "התשלום נדרש כדי לייצר מחויבות מצד הפונים לטיפול המוצע להם, ובמקרים בהם אין ביכולתו של הפונה לשלם, לא יגבה ממנו תשלום". במרפאה נקלטו גם עובדים מקהילת האריתראים והסודנים שיסייעו בהנגשה לשונית ותרבותית של השירותים לפונים. "יש במקרים רבים פערי תרבות, למשל מטופלים מקרב הפליטים שמתארים סימנים רפואיים שאינם מוכרים ברפואה המערבית, למשל 'שורף לי כל הגוף'", אומר ד"ר מור. "ההנגשה תוכל לסייע להם לקבל טיפול מיטבי".

בארגון רופאים לזכויות אדם (רל"א) בירכו על פתיחתה של המרפאה אך הבהירו כי מדובר רק בתחילת הדרך, וכי הפתרון אינו מספק את המענה הרפואי הדרוש למהגרי העבודה, חסרי המעמד בישראל. בארגון טוענים כי הבעיה האמיתית היא אי-זכאותם מלכתחילה לשירותי בריאות, וקוראים לפיכך להענקת מעמד של "תושבות חברתית", שיאפשר את שילובם במערכות הקיימות.

"מתוך הבנה שהזכות לבריאות הינה זכות בסיסית - ללא אבחנה בין גזע, צבע, מין ודת – אנו מצפים שמשרד הבריאות ימשיך לפעול ככל יכולתו כדי להבטיח את הזכות לבריאות לכל אדם השוהה בישראל באופן שיוויני ומכבד", אומר יו"ר רל"א, פרופ' רפי ולדן. "לצד הברכות על פתיחת המרפאה, אני קורא למשרד הבריאות לא לנוח על זרי הדפנה ולגבש תוכנית אשר תוביל בסופו של דבר להענקת מעמד 'תושבות חברתית' לכלל הפליטים וחסרי המעמד החיים בישראל".

לאור הניסיון שנצבר במרפאה הפתוחה של הארגון ב-14 השנים האחרונות, ברל"א מודאגים מכך שהמרפאה החדשה לא תתן מענה הולם לכלל צרכי האוכלוסיה מאחר וזו אינה צפויה לספק שירותים חיוניים כגון טיפול ומעקב לחולים כרוניים, מענה לחולים מורכבים הזקוקים לניתוחים ועוד. כמו כן, המרפאה אינה צפויה לספק שירותי שיקום עבור מאות קורבנות שעברו עינויים ואלימות בדרכם לישראל, בעיקר במחנות העינויים בסיני.

בארגונים טוענים כי החלת חוק ביטוח הבריאות הממלכתי וחוק הביטוח הלאומי.גם על חסרי המעמד, תאפשר את נגישותם למערכות הרווחה והבריאות הציבוריות, כולל נגישות לשיקום, ללא תלות במעמדם האזרחי."זו הגישה הממלכתית הראויה והנכונה ויש לנקוט בה כפי שכבר נעשה במסגרות כמו טיפות חלב ועוד", אומר פרופ' ולדן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#