בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חרדה חברתית קיימת גם ברשת

חוקרים בוחנים כיצד נידוי ברשת משפיע על המצב הנפשי; במקביל מתברר כי חרדה חברתית, המתבטאת בפחד מקהל ומפעולות בפומבי, משפיעה על הגוף

9תגובות

אחת התופעות המצערות שהוליד עידן האינטרנט, נידוי חברתי ברשת, נחקרת לאחרונה במוסדות אקדמיים בישראל. כתשתית המארגנת חלק ניכר מחיי החברה בימינו, משמשת הרשת זירה לקבלה לצד דחייה, למחמאות ולצדן עלבונות. תופעה שמתחילה לאחרונה לעורר עניין זכתה לכינוי "נידוי סייבר" (cyber ostracism), בעיקר בקרב חוקרים הבוחנים את מאפייניה של הפרעת חרדה חברתית.

מחקרים בעולם כבר מצאו כי אנשים מגיבים קשה ובעוצמה לחוויות המדמות דחייה חברתית בתנאי מעבדה. במחקר ישראלי שביצעו השנה פרופ' איוה גלבוע-שכטמן, חוקרת מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ומהמרכז לחקר המוח בבר-אילן, ושותפיה, נמצא כי דחייה חברתית לא משפיעה רק נפשית אלא גם גופנית ועשויה לגרום לשינויים של ממש בפעילות ההורמונלית.

במחקר, שנערך בהשתתפות עשרות נבדקים, נמצא כי הדמיה של דחייה החברתית בתנאי מעבדה העלתה את רמות הורמון הקורטיזול (הורמון הדחק), עלייה שאובחנה באופן מוגבר בגברים בבדיקת רוק שנלקחה בתום הניסוי, וכן העלתה בקרב גברים ונשים את רמות האנזים המכונה Salivary Alpha Amylase, המעיד על לחץ מוגבר.

בשנים האחרונות גובר המחקר במדינות המערב סביב חרדה חברתית, אבחנה פסיכיאטרית המשויכת לקבוצת הפרעות החרדה, המתבטאת במצוקה במפגש עם אנשים ובפעולות מסוימות בפומבי. התופעה מפתיעה בשכיחותה: לפי מחקרים במדינות המערב, אחד לכל עשרה סובל מחרדה חברתית. מחקר שערך לאחרונה ד"ר יוליאן יאנקו, מנהל המרפאה לבריאות הנפש ביבנה, אבחן על סמך סקר בצפון הארץ כי סובלים מההפרעה אחד מכל שמונה סטודנטים.

בכירי החוקרים בתחום מבקרים בימים אלה בישראל לרגל כנס מדעי בינלאומי שייערך בנושא השבוע, המאורגן בשיתוף האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר-אילן ובתמיכת קרן המדע הלאומית והמרכז לחקר המוח ע"ש גונדה בבר-אילן.

לחרדה החברתית השלכות מרחיקות לכת. "זו תופעה שמשבשת את איכות החיים", אומרת גלבוע-שכטמן, ממארגני הכנס. "חרדה חברתית מופיעה מוקדם בספקטרום ההתפתחותי, כבר בילדות או ההתבגרות, ולעתים קרובות מופיעות בעקבותיה תופעות מסכנות חיים כמו דיכאון ושימוש בחומרים ממכרים".

למרות היקפה הנרחב, הטיפולים בחרדה חברתית בישראל ספורים ביותר. תור ההמתנה להשתתפות בקבוצות הטיפוליות שמפעילה בשנים האחרונות ד"ר צופי מרום, ראש תחום טיפול התנהגותי-קוגניטיבי במרכז לבריאות הנפש גהה, המיועד לצעירים המבקשים להתמודד עם חרדה חברתית, עומד כיום על שמונה חודשים לראיון קבלה ושנה נוספת עד כניסה לקבוצה. זאת מאחר שהטיפול בקבוצות ניתן בחינם לבוגרים מבוטחי כל קופות החולים מכל הארץ. בטיפול בגהה לומדים המשתתפים ב-18 מפגשים, אחת לשבוע, להתמודד בהדרגה עם מצבים חברתיים מעוררי חרדה, למשל בסימולציה לשיחה רומנטית, ראיון במקום עבודה והרצאה מול משתתפי הקבוצה.

מלצר, הקפה קר

במחקר נרחב שביצעו לאחרונה הסטודנטים טל תבור וכפיר זייפרט מהמרכז האקדמי רופין, בהנחיית מרום, בקרב 230 משתתפים בקבוצות שהיא מפעילה למעלה מעשור, נמצא כי השיפור בחרדה החברתית בשל הטיפול הקבוצתי נשמר שנה ועד 15 שנים, ואף נצפתה ירידה ברמות החרדה כמה שנים לאחר ההשתתפות בקבוצה.

שיטת טיפול נוספת שהוכיחה יעילותה נגד חרדה חברתית היא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, תוך שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות בקרב המתמודדים. הטיפול ניתן על ידי סטודנטים לתארים מתקדמים במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, בהנחיית גלבוע-שכטמן, בעלות מסובסדת של 400 שקל לחודש. הטיפול מבוסס על 15 פגישות אישיות שבועיות לפחות, ובו מתנסים המטופלים במצבים חברתיים, ולצדם המטפל, ולומדים כיצד לבטא את רצונותיהם מול ביקורת פוטנציאלית ולהתמודד עם החרדה.

"באחת ההתנסויות המטפל יוצא עם מטופלת לבית קפה. הם מזמינים קפה ואז המטופלת מתבקשת להחזירו למלצר בטענה כלשהי - כי הוא לא מספיק טעים או לא מספיק חם. כך מתמודדת המטופלת עם הבעת אי שביעות רצון של המלצרים", מסבירה גלבוע-שכטמן. "הרעיון הוא לבסס את היכולת של המטופלת להתמודד עם חוסר שביעות רצון, דחייה או כעס של אדם אחר".

בטיפול נחשפים המתמודדים גם להופעות אורח. "כשמדובר במטופל המעיד כי הוא פוחד לצאת לדייט למשל, אנו מקיימים משחק תפקידים, החל מדייט ידידותי וחייכן, עבור בדייט ניטרלי, ולבסוף דייט עם אשה ביקורתית כדי לסייע לו להתנהל באופן יותר אותנטי. לכל מטופל נבנה מדרג אישי של התנסויות במצבים שהוא מעיד על קושי בהם", מספרת גלבוע-שכטמן, "לאנשים עם פחד קהל גולת הכותרת בטיפול היא הרצאה בפני סטודנטים".

טיפול בכלי נוסף, קוגניטיבי באופיו, מבוצע בחינם תוך הסכמה להשתתף במסגרת מחקרית במעבדה של פרופ' ג'ונתן הופרט מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בהר הצופים. המטופלים מתנסים בתוכנת מחשב המציגה להם הבעות פנים ניטרליות וחיוביות ומודרכים כיצד למקד את תשומת הלב במסרים החיוביים המוקרנים מהפנים. ההמתנה לטיפול זה עומדת עתה על חודש.

מחקר אחר של גלבוע-שכטמן, בשיתוף ד"ר אבי גולדשטיין ושרון ריבקס מבר-אילן, התמקד לאחרונה באיתור שינויים בפעילות המוחית של הסובלים מחרדה חברתית. המחקר בוצע במכשיר ה-MEG (magnetic enchephalography), מכשיר יחיד בישראל הפועל באוניברסיטת בר-אילן שמסוגל לזהות מיקומים של פעילות מוחית ברזולוציית זמן של אלפיות השנייה, בניגוד ל-MRI המציג רזולוציה של שניות, וזאת באמצעות חיישנים המודדים שדות מגנטיים הנוצרים במוח. במחקר זה הוצגו לנבדקים הבעות פנים ואובחנו הבדלים בעיבודן בין אנשים עם חרדה חברתית לקבוצת ביקורת, בחלקים מקליפת המוח האחראים לשליטת קשב. הממצאים מרמזים כי הסובלים מחרדה חברתית נוטים להרהר בהבעות פנים שהוצגו להם זמן רב יותר מאחרים.

מחקר שערך לאחרונה הופרט, המארגן את הכנס השבוע לצדה של גלבוע-שכטמן, באמצעות מכשיר EEG לרישום הפעילות החשמלית במוח, העלה כי הסובלים מחרדה חברתית אטיים יותר בתשובות חיוביות ומהירים יותר בתשובות שליליות. "מטרתנו בטיפול היא לבצע אימון קוגניטיבי כדי שהמטופלים יחשבו על הסוף החיובי במצבים שונים ויקלטו מהחברה מסרים חיוביים שיאפשרו להתמודד עם מצב החרדה", מסביר הופרט.

המדע מתלבט עדיין באיזו מידה הגורמים לחרדה חברתית מולדים או נרכשים, אם כי ידוע שיש בסיס גנטי כלשהו לתופעה בשל מחקרים בתאומים מונוזיגוטיים (מביצית אחת) שאחד מהם סובל מחרדה חברתית, המזהים סיכון מוגבר לתופעה גם אצל התאום השני.

החיפוש אחר הגנים הספציפיים נמשך. בחודש יוני התפרסם בכתב העת American Journal of Human Genetics מחקר בעכברים שזיהה כי חסר גנטי, המאפיין אנשים הסובלים מתסמונת וויליאמס (תסמונת גנטית המתבטאת במראה חיצוני מסוים, הפרעות כליה ולרוב במום לבבי), קשור בסיכון מוגבר לחרדה חברתית.

כאמור, חרדה חברתית אינה משפיעה על המחשבה בלבד אלא על פעילות הגוף. מעבר לשינויים ההורמונליים שתוארו במחקר בראשות גלבוע-שכטמן שדימה נידוי חברתי, בשיתוף ד"ר יוליה פנסו וליאת הלפמן מבר-אילן, נמצא כי לחרדה חברתית השפעות גופניות נוספות, לרבות עלייה בגובה הקול (pitch) בזמן הדיבור.

מחקר נוסף שיוצג בכנס מזהה בקרב גברים עם חרדה חברתית ירידה ברמות הטסטוסטרון. מחקר נוסף מהעת האחרונה קושר בין חרדה חברתית לפעילות מוחית באזורים הפעילים בעת כאב פיזי.

לכנס מגיעים 40 חוקרים מהארץ והעולם. בין השאר יוצג בכנס מחקרו של פרופ' דוד קלארק מאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה, שמצא כי לחרדה חברתית השלכות כלכליות מרחיקות לכת המתבטאות בהפסד ימי עבודה רבים. "המתמודדים מחסירים ימי עבודה כדי להימנע מאינטראקציה עם אנשים והכלכלה כולה מושפעת", אומרת גלבוע-שכטמן. גם פרופ' מורי שטיין מאוניברסיטת סן דייגו בקליפורניה, השותף בניסוח מחדש של הקריטריונים לחרדה חברתית במהדורה החדשה של ספר האבחנות הפסיכיאטריות (DSM) שתצא לאור במאי, יציג את מחקריו החלוציים בתחום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו