למרות פסיקת ביהמ"ש, המדינה דורשת מאמהות לאמץ תינוקות שנולדו לפונדקאיות - בריאות - הארץ

למרות פסיקת ביהמ"ש, המדינה דורשת מאמהות לאמץ תינוקות שנולדו לפונדקאיות

בית המשפט לענייני משפחה בקריות הכיר באמהות אשה על תינוקת שנולדה בהליך פונדקאות, כנגד עמדת המדינה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אילן ליאור
אילן ליאור

בהיעדר חקיקה המסדירה הליכי פונדקאות של ישראלים בחו"ל, ממשיכים בתי המשפט להתוות את הדרך. בית המשפט לענייני משפחה בקריות הורה, בניגוד לעמדת המדינה, להכיר בהיותה של תושבת הצפון אמה של תינוקת שנולדה לפני כשלושה חודשים בהליך פונדקאות בגיאורגיה.

לפי הנוהל הקיים במשרד הפנים, המדינה מכירה באבות רק לפי בדיקת רקמות. האמהות, לעומת זאת, נדרשות לאמץ את ילדיהן. ואולם כבר לפני כשנה קבע בית משפט לענייני משפחה ברמת גן, כי על המדינה להכיר בנטשה ויוני פנחס כהורי תאומים שנולדו בהליך פונדקאות בגיאורגיה על סמך בדיקת רקמות. המדינה ערערה על החלטה אך בהמלצת בית המשט משכה את הערעור.

במקרה הנוכחי הורה השופט ניצן סילמן לרשום את האם הביולוגית כאמה של התינוקת, על סמך בדיקת רקמות שכבר עשתה. "לטעמי, ‘דרך המלך' בהליכי הכרה בהורות, בין אבהות ובין אמהות, הנה בדיקה גנטית", קבע השופט. "לייחס בהליך פונדקאות חו"ל קשר אמהות דווקא ליולדת יחטא לאמת ולרוח חקיקת האבהות האחרונה. יש לילך לפי כלל הזהב, לפיו ככלל הגנטיקה היא שתכריע, מה עוד שהדבר עולה בקנה אחד עם ה'מגדל' העתידי".

נטשה ויוני פנחס. כבר לפני כשנה קבע ביהמ"ש כי יש להכיר בהם כהורים על סמך בדיקת רקמותצילום: ניר כפרי

סילמן דחה את טענת המדינה שאין פיקוח נאות על הליכי פונדקאות בחו"ל, ולכן אין לעודד הליכים אלה. "גם בהליך זה בוצעו מספר מנגנוני בקרה להבטחת רצונה של הפונדקאית והסכמתה", כתב השופט בפסק הדין. הוא הוסיף כי "השאלה המוסרית הנעוצה בעצם הפונדקאות הנה עניין למחוקק במדינה בה נערך ההליך".

טענה נוספת שהעלתה המדינה היתה שהפונים להליך פונדקאות בישראל זוכים היום לצו הורות, ואילו העותרים, שפנו להליך פונדקאות בחו"ל, מבקשים צווי אבהות ואמהות. השופט ציין כי מבחינה משפטית אין הבדל של ממש בין הצווים האלה, אך לדבריו יש ביניהם שוני מהותי. "סבורני כי אין לענוש תובעים, שכל חפצם בפרי בטן, בגין מציאות עגומה וחקיקה שלא הבשילה עד תום... התרופה לעידוד הליכי פונדקאות בארץ הנה ליתן צו אבהות ואמהות למבצעים דכאן ולא להעניש אלו שבגין מצוקתם נאלצו לנדוד", כתב.

השופט התייחס לכך שהמדינה טרם יישמה את המלצות הוועדה הציבורית, בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, להסדרת הפונדקאות, שפורסמו לפני שמונה חודשים: "ייתכן כי אימוץ מסקנות ועדת מור יוסף יגרור לא רק הסדרת נושא פונדקאות חו"ל, כי אם גם מתן מעמד מתאים לאלו המבצעים אותו בארץ. הורה זכאי כי יקרא כאם וכאב, ולא כ'הורה', גרידא".

את ההורים ייצגו עורכות הדין מיכל קפלן-חכמון וזהר כספי-צור. השופט התיר לפרסם את ההחלטה ללא פרטים מזהים. "זו הקלה שאני לא יכולה לתאר", אמרה האם, בשיחה עם "הארץ". "לא ביקשתי טובה. אצל הבעל שלי היא רשומה מזמן בתעודת זהות. ומה אני - סוג ב'? אני לא אמא? זה הזוי לגמרי. למה להפלות אותי? אבן נגולה מלבנו".

בימים אלה ממתין זוג נוסף ממרכז הארץ לפסק דין עקרוני של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין פונדקאות. לבני הזוג נולדו תאומים בהליך פונדקאות בגיאורגיה. השופטת תמר סנונית-פורר, מבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, קיבלה את העתירה שהגישה בשמם עו"ד יהודית מייזלס, ואישרה רישום אבהות על סמך מסמכים רפואיים ומשפטיים וללא בדיקה גנטית, אך המדינה ערערה על ההחלטה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ