בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההקלות החדשות לסטודנטים לרפואה עשויות לפגוע ברמת הרפואה בישראל

רוב הישראלים שלומדים רפואה בחו"ל נכשלים בבחינות ההסמכה בארץ. הכנסה אישרה לפטור אותם מהן אם יעברו את הבחינה האמריקאית הקלה יותר

98תגובות

באוקטובר 2011, בשיאה של המחאה החברתית ובשלהי הפגנות הרופאים המתמחים שנטשו את בתי החולים, קבוצה של עשרות סטודנטים לרפואה שלמדו בחו"ל התארגנו ומחו גם הם. הטענה: המדינה מכשילה אותם מלהיות רופאים בישראל. לטענתם, בחינות הרישוי לקבלת תעודת רופא בישראל, אותן הם מתבקשים לעבור לקראת הסטאז' בארץ, קשות במיוחד. ולראייה אחוזי המעבר בהן נמוכים ביותר - כבר שנים רבות שפחות מ-30% עוברים את הבחינה. הסטודנטים, שרובם למדו במזרח אירופה ובאיטליה, ביקשו להקל על תנאי קליטתם בארץ, בתום לימודי רפואה בחו"ל שנמשכים לא פחות משש שנים.

בישראל יש מחסור ברופאים זה מספר שנים. שיעור הרופאים המועסקים בישראל - 3.5 לאלף תושבים - נמוך מחלק ממדינות המערב כגון גרמניה, ספרד ונורווגיה. הבעיה העיקרית היא עתידית: דו"ח מבקר המדינה ממאי 2009 התריע כי עד שנת 2020 צפויה ירידה של 22% בשיעור הרופאים ל-2.76 רופאים לאלף נפש בלבד. מסיבה זו מבקש משרד הבריאות בשנים האחרונות להקל בבחינות הרישוי לרפואה של סטודנטים מחו"ל ועולים חדשים. אולם אנשי מקצוע חוששים כי הקלות אלו יובילו להידרדרות רמת הרפואה בישראל.

בניגוד למקובל במדינות המערב, בישראל אין בחינת סיום אחידה לקבלת תואר רופא, אלא נערכות שתי בחינות נפרדות. האחת היא מערכת בחינות גמר לבוגרי לימודי רפואה בישראל, לקראת הסטאז', הכוללת חמש בחינות בתחומי הרפואה השונים: פנימית, כירורגיה, ילדים, פסיכיאטריה וגינקולוגיה, עם אחוזי מעבר של יותר מ-80%. סטודנטים מישראל פטורים מבחינת רישוי אחת לרפואה לפי פקודת הרופאים. הבחינה השנייה נועדה לישראלים שלמדו רפואה בחו"ל (כתנאי לסטאז' בישראל) ולעולים חדשים (לקבלת רישיון עיסוק בארץ עבור מי שעבדו כרופאים במדינות מוצאם).

בפגישה עם מנהל האגף למקצועות רפואיים במשרד הבריאות, הד"ר אמיר שנון, ביקשו הסטודנטים לרפואה לאחד את הבחינות ולהקל על ההליכים הביורוקרטיים שיאפשרו קבלת רישיון רפואה בישראל. אחד הסטודנטים לרפואה מרומניה, אמר כי "במערכת הרפואה הציבורית בישראל המשוועת לידיים עובדות של רופאים, ניתן לסייע בקליטת אותם רופאים ישראלים המעוניינים בכך. יש לתקן את העוול הנמשך עשרות שנים ולמצוא דרך לעזור לבוגרי חו"ל להיקלט בארץ". הנתונים, כאמור, היו לצדם של הסטודנטים הצעירים לרפואה.

הדי המחאה הגיעו למנכ"ל משרד הבריאות, הפרופ' רוני גמזו, שמינה ועדה. מסקנתה העיקרית היתה כי יש להתיר לסטודנטים הלומדים רפואה בחו"ל לוותר על הבחינה הישראלית הקשה ולאפשר להם לעבור את הבחינה האמריקאית לקבלת רישיון לעיסוק ברפואה בארה"ב. הבחינה, המכונה USMLE, נחשבת קלה יותר - עוברים אותה 78-72 אחוזים מהזרים הנבחנים בה. היא מבוצעת בשלושה שלבים, כשחלקה ניתן לביצוע בישראל וחלקה בארה"ב בלבד.

אתמול (רביעי) אישרה ועדת הבריאות של הכנסת את הפטור, ואף אפשרה פטור רטרואקטיבי לכל מי שצלח את הבחינה האמריקאית בעבר. אולם, בלחץ של משרד הבריאות ובייחוד האגף בראשותו של ד"ר שנון, הוחלט כי מי שניגש לבחינה הישראלית ונכשל בה, לא יוכל לפנות לבחינה האמריקאית לקבלת פטור, אלא יידרש לעבור שוב את הבחינה הישראלית בלבד. האישור ייכנס לתוקף תוך מספר חודשים, לאחר שיתפרסם ברשומות.

בלומברג

פטור למדינות ה-OECD

ניסיונות קודמים למתן פטור מהבחינה הישראלית נבלמו. בפברואר הצהיר סגן שר הבריאות יעקב ליצמן כי יבטל את הצורך בבחינת הסמכה לישראלים שלמדו במדינות החברות בארגון המדינות המפותחות (OECD). כיום נהנים מהפטור רק בוגרי לימודי רפואה לאחר סטאז' מהמדינות ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, דרום אפריקה, אוסטרליה וניו זילנד.

יוזמתו של ליצמן נתקלה בהתנגדות ועדת דיקני הרפואה והמל"ג - ונבלמה נכון לעתה. יוזמה נוספת, למתן פטור רק לסטודנטים באיחוד האירופי, הוקפאה אף היא. לדברי יו"ר ועדת דיקני הרפואה בישראל והדיקן של בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, הפרופ' ערן לייטרסדורף, "אם מסתכלים על העוברים את בחינות הרישוי בישראל, אלו שעוברים בהצלחה אינם בהכרח ממדינות ה-OECD. אחוזי המעבר מירדן גבוהים בהרבה בהשוואה לאיטליה". רמת הרפואה בירדן נחשבת לגבוהה, ובתי הספר לרפואה במדינה נחשבים טובים במיוחד. לראייה, רבים מגיעים למדינה לצורך תיירות מרפא.

בהמשך התנגדו בוועדת הדיקנים ליוזמה אחרת שעלתה ונגנזה בינתיים, לאפשר בחינה מותאמת לישראלים שלמדו רפואה בחו"ל, לאחר שנת הכשרה בארץ. לדברי לייטרסדורף, "התנגדנו כי לא הבנו מה המשמעות של בחינה מותאמת, האם הכוונה לאפשר להם בחינה קלה יותר? אנחנו מעוניינים להשאיר את רמת בחינות הרישוי בישראל כפי שהיו, כדי שהרפואה תישאר ברמה גבוהה. גם פטור גורף מבחינות אינו רעיון טוב".

לדברי פרופ' רן טור כספא, דיקן בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בצפת, "יש שוני בין סטודנטים שלמדו במקומות שונים, כמו הונגריה, גרמניה, איטליה, צ'כיה או ירדן. רפואה בישראל נלמדת ליד מיטת החולה, ואם הלימוד בחלק מהפקולטות לא מספק ליד מיטת החולה, יכולתו של הרופא לעתיד איננה מלאה, והוא עדיין אינו בשל לתפקיד".

לתוכנית הנוכחית, המאפשרת לגשת לבחינה האמריקאית, נתנו הדיקנים את ברכתם. עם זאת, לדברי לייטרסדורף, "איננו חלק מתהליך האישור של מהלכים מסוג זה, ורק נתבקשנו להשמיע את עמדתנו...להערכתנו הבחינה האמריקאית היא ברמה טובה, ולא תפגע ברמת הרפואה בארץ".

הבחינה האמריקאית שונה במתכונתה מהישראלית. הבחינה של משרד הבריאות ללומדים רפואה בחו"ל ולעולים כוללת 220 שאלות אמריקאיות מתוחכמות, ונמשכת ארבע וחצי שעות, כשעוברים רק אלו שקיבלו ציון של 60 ומעלה, וזכות הערעור נשמרת רק לנבחנים שקיבלו ציון של 55 עד 60. לעומתה, הבחינה האמריקאית (USMLE) כוללת שלושה שלבים: הראשון כולל 350 שאלות אמריקאיות ונמשך 8 שעות, אולם נחשב לקל מאחר וכולל מושגי יסוד ברפואה בתחומים כגון אנטומיה וביוכימיה שאינם נכללים בבחינת הרישוי בישראל. השלב השני כולל חלק עיוני וחלק מעשי. השלב השלישי כולל שאלות של יישום הידע הרפואי, ונחשב אף הוא לקל יחסית למבחן הישראלי. כמו כן מאפשרת ארה"ב זכות ערעור לנכשלים.

הד"ר שנון ממשרד הבריאות אמנם מודה כי הפטור מבחינה ישראלית מהווה שינוי, ויוביל להקלה באפשרות לקבל רישיון לרפואה בארץ, אך לדבריו אין זה בהכרח שינוי שירע עם מערכת הבריאות. "אמנם זו הקלה מסוימת, אך היא לא תדרדר את רמת הרפואה", קובע שנון, "אנו שלמים עם ההחלטה, שנותנת אופציה נוספת ופותרת חלק מהבעיות של תחושות אפליה שנקשרו למבחן הרישוי בישראל, שסטודנטים שלמדו רפואה בארץ אינם נדרשים לעבור, ופותחת דלת ליותר רופאים לקבל רישיון במקצוע. נמשיך לעקוב אחרי התהליכים, אני לא מצפה שזה יפגע ברמת הרפואה".

להביא רופאים מהודו וגיאורגיה

בשנים האחרונות הועלו יוזמות רבות לפתרון המחסור ברופאים בארץ. חלקן נותרו בגדר מלים בלבד, וחלקן התקדמו לכדי מעשים. תוכנית של משרד הבריאות, שפורסמה ב"הארץ" באוגוסט 2009, היתה להביא עשרות רופאים מתמחים בהרדמה וכירורגיה כללית מגיאורגיה, אולם על רקע מחאה ציבורית, התוכנית נגנזה. בהמשך, בימי מחאת הרופאים, צוטט מנכ"ל משרד הבריאות כמדווח על תוכנית להבאת רופאים מהודו, אך גם זו לא יצאה לפועל.

במארס 2012 דווח ב"הארץ" על תוכנית שיצאה לפועל, במסגרתה קוצרו הלימודים לתואר ברפואה בחצי שנה והוקדמו בחינות הגמר, כדי להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה הזמינים בכל שנתון. דיקני בתי הספר לרפואה פועלים לכך שבהמשך יאוחדו חמש בחינות הגמר הנדרשות כיום מהסטודנטים בישראל לבחינה אחידה אחת במתכונת של המועצה הלאומית לבוחנים רפואיים בארה"ב (NBME), צעד שיאפשר קיצור של חודש נוסף בתקופת לימודי הרפואה בישראל. עם זאת, המהלך דורש עמידה בתנאי המועצה האמריקאית, הכוללים בחינה באנגלית, לפחות בשנים הראשונות, וביטול זכות הערעור, שני תנאים המנוגדים לחוק זכויות הסטודנט.

מגובים בתמיכת ארגוני הסטודנטים לרפואה, כבר הצליחו הדיקנים לרפואה להעביר את השינוי בוועדת השרים לענייני חקיקה, אולם פיזור הכנסת עיכב את המשך קידום המהלך בוועדת הבריאות. במקביל מקיימים הדיקנים משא ומתן עם התאחדות הסטודנטים הארצית לתמיכה במבחן המאוחד. כמו כן מקודמת בכנסת יוזמה משותפת ליו"ר שדולת הבריאות ח"כ רחל אדטו (קדימה) ויו"ר ועדת הבריאות ח"כ חיים כץ, בתמיכת משרד הבריאות, לפיה ניתן יהיה להאריך את גיל הפרישה של רופא, לבקשתו, לגיל 70.

בחינת הרישוי הבאה ברפואה תיערך בפברואר, ושנון כבר צופה כי האישור בכנסת יוביל לגלי ביטולים. "יהיו שיבקשו לבטל את השתתפותם, וינסו לעבור את הבחינה האמריקאית", הוא אומר. "בחינת הרישוי ללומדים בחו"ל אמנם אינה בחינה קלה, אך להערכתי איננו מקשים מעבר לנדרש כדי לקבל רישיון רפואה בארץ. רפואה היא מקצוע העוסק בחיי אדם, ויש לעמוד בדרישות מינימליות כדי להיות רופא, יש לזכור כי זוהי מטרתה של בחינת הרישוי".

אבן נגף נוספת בתחום רישוי הרופאים קשורה באחרונה בהתנגדות של משרד הבריאות להתיר לכלל בוגרי לימודי רפואה בחו"ל לגשת כלל לבחינות, ישראליות או אמריקאיות. בפברואר 2012 הגישו עורכי הדין שלמה לקר ואיתי מקר תביעה בבית המשפט המחוזי בירושלים כנגד משרד הבריאות והאגף בראשותו של שנון בשמם של 27 סטודנטים בוגרי לימודי רפואה באוניברסיטת אל-קודס שבירושלים, שמשרד הבריאות מסרב לאפשר להם לגשת לבחינות הרישוי. לדברי שנון, "כדי לגשת לבחינה צריך לסיים לימודי רפואה במוסד מוכר, ואם הסטודנט למד במוסד שאינו מוכר, הוא אינו רשאי לגשת כלל לבחינה".

בחזון העתידי מקווה שנון כי ניתן יהיה לקדם בחינה אחת בתום לימודי הרפואה לבוגרי ישראל וחו"ל גם יחד, שתייתר את הפטורים שקיימים כיום לבוגרים ממדינות מסוימות בלבד, ושתוכל למנוע את שיח האפליה הער סביב בחינות הרישוי שמציע כיום המשרד. לדבריו, "בחינה אחידה תנטרל טענות על אפליה, אולם כרגע זה עדיין לא עומד על הפרק". לעניין גם היבט פוליטי, והוא מלווה בהתנגדות ארגוני עולים לביטול הפטור הקיים כיום לבחינות הרישוי לעוסקים ברפואה במדינות שמהן יש עדיין תנועה מסוימת של עולים, לרבות ארה"ב וצרפת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו