בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקרים: ניתן לאתר שמות משפחה לפי כרומוזום Y

לשיטה שפיתחו אמריקאים וישראלים השלכות רבות על האפשרות לאתר אנשים ועל פרטיות המידע והיא עשויה לעורר עניין של מדינות ושירותי ביון

27תגובות

גילוי מדעי יוצא דופן, של צוות חוקרים מארה"ב וישראל, דווח שלשום בכתב העת Science: נמצא כי בגנום של גבר יש מידע ייחודי המאפשר לזהות את שם המשפחה שלו.

החוקרים ממכון וייטהד (Whitehead), אוניברסיטאות הארוורד, ברקלי והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בארה"ב, ומאוניברסיטת תל אביב, פיתחו נוסחת אלגוריתם המאפשרת למצוא את שם המשפחה של גברים לפי מידע גנטי המצוי בכרומוזום Y, כרומוזום המין הגברי. למחקר השלכות משמעותיות על איתור אנשים ופרטיות מידע.

כרומוזום Y, העובר מאב לבנו לאורך הדורות, כולל סמנים המכונים ‘מקרוסטלייטס' (STR), שהם מקטעים ברצף גנום שחוזרים כמה פעמים. מספר החזרות שונה מאדם לאדם, ומהווה טביעת אצבע ייחודית.

מוטי מילרוד

החוקרים, בראשות הד"ר יניב ארליך ממכון וייטהד למחקר ביו רפואי בבוסטון, הזינו 34 סמנים למחשב, והשוו אותם לרצפי כרומוזומי Y מאתרי אינטרנט המציגים מידע גנטי גלוי של אנשים. בארה"ב פועלות חברות המציגות באינטרנט את הריצוף הגנומי של אנשים, שהופק מדגימות רוק, המאפשרות לקבוע את מוצא של אדם לפי המפה הגנטית ולאתר קרובי משפחה בעולם. "אפילו שאין מאגר אחד לכלל הרצפים הגנטיים באינטרנט, השוואת הנתונים מכרומוזום Y של נבדק למאגרים הקיימים עשויה לאפשר איתור שם משפחתו", מסביר הפרופ' ערן הלפרין, מהשותפים הישראלים במחקר, מבית הספר למדעי המחשב והמחלקה למיקרוביולוגיה וביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

החוקרים, בשיתוף הדוקטורנט דוד גולן מהמחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב, פיתחו את נוסחת האלגוריתם, שנבחנה על מדגם של 911 גברים בארה"ב. הנתונים הושוו למאגרים אינטרנטיים הכוללים רצפים גנטיים של 135 אלף גברים, המייצגים את שמות המשפחה השכיחים בארה"ב, מרביתם שמות אירופיים במוצאם.

במחקר התברר שהאלגוריתם הצליח לזהות במדויק את שם המשפחה של אחד מכל שמונה נבדקים (12% מהמדגם). בהמשך, האלגוריתם הגיע לשיעורי הצלחה של 18%, במחיר מספר טעויות גדול יותר.

החוקרים אומרים שהשוו באמצעות האלגוריתם את נתוני ריצוף כרומוזום Y של הגנטיקאי האמריקאי קרייג ונטר (Craig Venter), מהראשונים שהצליחו לרצף את הגנום האנושי, ראש מכון מחקר בסן דייגו. ונטר פרסם את הגנום שלו באינטרנט. בניסוי זה האלגוריתם הצליח לזהות את שם המשפחה ונטר, ולאחר הצלבה עם נתונים גלויים נוספים, הצליח לאבחן את גילו. לאחר שהסתמכו על מידע שהוא מתגורר בקליפורניה, הצליחו החוקרים להראות שהנקודות הייחודיות בכרומוזום משותפות במדינה זו רק לו ולאדם אחד נוסף.

בהמשך סרקו החוקרים כרומוזומי Y של עשרה תושבי יוטה, שלא היה ידוע מה שמות משפחתם, וזיהו בעזרת האלוגריתם שמות המשפחה של חמישה מהם, כולם ממשפחות מורמוניות. מכיוון שהמאגר שממנו נאספו נתוני הכרומוזום מכיל גם את אילן היוחסין של הנבדקים (מאגר Coriell), ניתן היה לאתרם בחיפוש באינטרנט, ולוודא בסבירות גבוהה שהאנשים שאותרו אמיתיים.

לגילוי השלכות מרחיקות לכת בתחום פרטיות המידע, והוא עשוי לסייע בהתחקות אחר אדם על בסיס מידע גנטי, ולכן עשוי לעורר עניין של מדינות ושירותי ביון. "לטכניקת הזיהוי יכולים להיות לא מעט שימושים מועילים, כמו איתור קרובים וזיהוי גופות באסונות טבע", אומר הלפרין, "אבל המחקר חושף בעיה מהותית הדורשת התייחסות: אם אדם מפרסם את הגנום שלו באינטרנט, גם כשהדבר נעשה בעילום שם, זהותו חשופה למדי".

הלפרין אף מדגיש כי היכולת לאתר את שם המשפחה מבוססת על מידע מכרומוזום Y בלבד, אחד מתוך 46 הכרומוזומים הקיימים בגוף, שיכולים להכיל אף הם מידע המסייע באיתור פרטים אישיים.

המחקר אף מעלה את שאלת השיתוף של מידע גנטי ממקורות שונים, העשוי להיות רלוונטי אם יוקם מאגר אחד שיקל על משימת האיתור. "אנחנו רואים בחיוב את שיתוף המידע הגנטי במסדי מידע ציבוריים, בהסכמה כמובן. שיתוף המידע חיוני לקידום המדע, וישנם יתרונות רבים למשתמשים בשירותים אלו. אולם, חשוב שכל הגופים הקשורים לשיתוף המידע, יהיו מודעים לאופי החשיפה האפשרית ויפעילו את שיקוליהם בהתאם", אומר הלפרין. ארליך מוסיף כי "מסקנה מתבקשת מהמחקר היא כי ביומטריים יכולים ליצור מצבים בלתי צפויים. אנו מאמינים כי מחוקקים צריכים לנקוט במשנה זהירות כשהם מתכננים מאגרים כאלו".

באוקטובר 2009 דווח ב"הארץ" על יוזמה שטרם הבשילה במשרד הבריאות לשינוי החוק להגנה על מידע גנטי, האוסר על העברת מידע גנטי למעסיקים וחברות ביטוח. השינויים המתוכננים אמורים להתייחס למוסדות נוספים שיוכלו בעתיד להפיק תועלת ממידע גנטי המצטבר, שאינם כלולים היום בחוק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו