בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחריף המאבק בהתעללות ילדים במשפחה

התעללות בקטינים במשפחה לא תמיד קלה לזיהוי. בימים אלה מכשירים רופאים שיהיו אחראים לאתר את הקורבנות בבתי החולים

19תגובות

א' היא בת יחידה להוריה, אנשים משכילים ועובדים. היא תלמידה מצטיינת בבית הספר. היא באה עם הוריה לרופא כיוון שאינה מצליחה להירדם בלילות ופיתחה הפרעת שינה מתמשכת. בשיחה מבחין הרופא כי הוריה של א' מציבים כלפיה דרישות גבוהות. "הכנת כבר שיעורי בית?", מפצירה בה האם בטון תוקפני בעודם במרפאה, "איזה ציון השגת במתמטיקה?", תוהה האב בקול. לרופא מתחוור לפתע כי ייתכן שהמקור להפרעת השינה הוא הלחץ שבו היא נמצאת בשל התנהגות הוריה, הפוגעת ביכולות השינה שלה ובכישורים החברתיים.

לתרחיש שכזה נחשפו לאחרונה רופאים מרחבי הארץ שהוכשרו לאתר מצבים של התעללות בקטינים בתוך המשפחה. "המצב ממחיש התעללות רגשית שאיננה מכוונת", מסבירה אביטל פרידמן, עובדת סוציאלית במקצועה, רכזת פרויקט סימולציה במכון חרוב, המקדם עם משרד הבריאות איתור נפגעי התעללות במוסדות רפואיים. "המטרה של ההורים במקרה הזה טובה, לשפר את הישגי הילדה בעתיד, אולם הם לא ערים לכך שסדר היום שהם מכתיבים לה משפיע עליה לרעה, וצריך להראות להם את הקשר בין הלחץ שהם מפעילים והביטויים הפיזיולוגיים שלו אצל הילדה".

בסימולציות שנערכו לאחרונה במס"ר, המרכז הארצי לסימולציות רפואיות הפועל במרכז הרפואי שיבא, שבו משמשת פרידמן גם רכזת תחום רווחה, נחשפו הרופאים לסיפורי התעללות נוספים, מובהקים וקשים בהרבה. למשל, במקרה אחד הוצב לפני הרופא אב שהביא את בתו לטיפול בשל שבר בכתף, לכאורה לאחר ש"נפלה בשיעור ספורט". בביקור קילל האב את בתו והפטיר לעברה "למה את מבזבזת את יום העבודה שלי?", "הלוואי שלא היית חיה" ו"מטומטמת!". בתרחיש, המבוסס על חוויה אמיתית שתיעד רופא ישראלי, נדרש הרופא המשתתף להרגיע את ההורה, להרחיקו מהמקום ולדווח על החשד כי הבת היא קורבן התעללות במשפחה.

צילום: איתמר כהן

סעיף 368ד' לחוק העונשין קובע חובת דיווח על חשד בעל יסוד סביר להתעללות בקטינים, חובה החלה על כל בוגר, לרבות ובייחוד כשמדובר בעובדי מערכת הבריאות. במקרים המפורטים - חשד לעבירת מין, התעללות, הזנחה או תקיפה שגרמה לחבלה - ניתן לדווח לפקיד סעד או למשטרה.

האם גם במקרה של א' המתאר התעללות נפשית יש חובת דיווח?

פרידמן: "במקרה של חשד להתעללות נפשית, כשהרופא רואה שהורי הילדה מבינים את הבעיה, ויש עם מי לעבוד, אין חובת דיווח. עם זאת, יש לבצע מעקב ולבדוק שחל שיפור בהפרעות השינה שמהן סבלה. לא תמיד רופאים בקהילה מסוגלים לבצע מעקב כזה. לכן, גם במקרה שכזה הייתי מציעה להתייעץ לפחות עם פקידת סעד".

במכון חרוב, שמטרתו להכשיר אנשי מקצוע ולבצע מחקר בתחום התעללות בילדים, עורכים בימים אלה בשיתוף משרד הבריאות קורס להכשרת 24 רופאים מבתי חולים ברחבי הארץ כנאמנים שיהיו אחראים במוסדותיהם לרכז את האבחון והטיפול במקרים שיש בהם חשד להתעללות. זהו הקורס השני, לאחר קורס קודם שהסמיך 18 רופאים במארס 2009, ולדברי מנכ"ל המכון פרופ' אשר בן אריה, המשמש גם ראש הפקולטה לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, "בסוף הקורס הנוכחי יהיו לנו 42 רופאים כמעט בכל בתי החולים בארץ, כך שאם תהיה התלבטות לגבי התעללות יהיה בנמצא מומחה שניתן להיוועץ בו". בקורס הנוכחי משולבים לראשונה לצד רופאי ילדים גם כירורגים וגינקולוגים.

בארה"ב אושרה בשנת 2010 התמחות רפואית נפרדת לאיתור התעללות בילדים הקרויה Child Abuse Pediatric. איגוד רופאי הילדים האמריקאי (ABP) הכיר ב-191 רופאי ילדים כמומחים בנושא על סמך הכשרות ומיומנות בשטח. גם במכון חרוב מתכננים לקדם במועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית התמחות-על מסוג זה.

לאחרונה חוזקו במכון חרוב ההדמיות במס"ר, בהשתתפות שחקנים מקצועיים, ובתוכנית ראשונה מסוגה נחשפו 180 סטודנטים לעבודה סוציאלית ממכללת ספיר ואוניברסיטת בר-אילן, לתרחישים של אבחון מצבי התעללות קשים בתוך המשפחה. בימים אלה מתוכננות הכשרות נוספות באוניברסיטה העברית לסטודנטים לרפואת שיניים, העשויים אף הם להיחשף לילדים שהם קורבנות התעללות ובהמשך גם לסטודנטים לרפואה. "לסימולציות אין תחליף בהרצאות פרונטליות", אומר בן אריה, "סימולציה מאפשרת להתנסות במצבים שהרצאה תיאורטית לא מאפשרת, החל מאמא החשודה שפגעה בילד וצריך לתחקר אותה, ועד לאב שחרד מכך שבנו עבר התעללות בבית ספר וצריך לסייע לו בהתמודדות".
תגובות הסטודנטים לסימולציות אינן פשוטות, כפי שמעידים במכון חרוב. "החשיפה לסימולציה עוצמתית מאוד מבחינה רגשית וגם מאיימת, בפרט כשהסטודנט מצולם לכל אורך התרחיש ובהמשך צופים בו ומקיימים תחקיר אירוע", אומרת פרידמן, "סוף התהליך מעניין למשתתפים שיכולים לבחון כיצד הם מגיבים למצבי קיצון, מהי שפת הגוף שלהם, מה הם משדרים בדיבור, האם הם רגועים, אמפתיים או הופכים לתוקפנים".

לא להאשים מיד

בבירור חשדות להתעללות בקטינים במערכת הבריאות, צריך לבדוק אם הפגיעה בילד מכוונת או שמא מדובר במכה שקיבל באקראי, משימה קשה בייחוד בילדים קטנים ותינוקות. מצב רגיש שכזה אף פורסם לאחרונה בתקשורת, על התאומים בני הארבעה חודשים שאושפזו בינואר 2012 במרכז הרפואי שיבא עם פגיעות בגולגולת ואחד מהם נפטר. בדצמבר 2012 הואשם אביהם בהריגה, לאחר שנאספו ראיות המעלות חשד להתעללות וטלטול התינוקות בחוזקה עד ליצירת שטפי דם וחבלות. האב מכחיש את ההאשמות וטוען כי לא התעלל בילדיו.

לדברי בן אריה, "עקרונית, לא כל מקרה של ילד שמגיע עם שבר ברגל הוא נפגע התעללות, אולם כיום ידוע יותר כיצד לאבחן את סוג השבר ואיך לתחקר את הנפגע והוריו". לדבריו, "כשבני הבכור היה בן שלוש, הוא שפך בטעות קפה על פניו והבהלנו אותו עם כוויות בפנים לחדר המיון. כשאחד הרופאים במיון החל לתחקר אותי ואת אשתי מה קרה, והייתי אז סמנכ"ל המועצה לשלום הילד, אשתי כעסה על הסיטואציה, אז הסברתי לה שאין מה להיעלב מהתחקור. זוהי חובתם של רופאים לברר את נסיבות הפגיעה".

בהכשרות לומדים הרופאים כיצד לפנות אל ההורים כשמתעוררות שאלות לגבי פציעה של ילד. "צריך לאמן את הרופא לא להפנות האשמות ישירות כלפי ההורים אלא לברר מה קרה. הכי גרוע זה רופא שידווח על כל שבר שנתקל בו כהתעללות בילדים או לחלופין שיחשוד ולא ידווח. צריך לאפיין את השבר, לבדוק את מבנה הכווייה, לראות ממה יכלו להיגרם, מהם הסימנים המזהים, והדרך הכי טובה להכשירו לכך היא סימולציה", מסביר בן אריה.

תוך חמש שנים: עלייה פי 3.4 בדיווח על ילדים שעברו התעללות

נתוני משרד הבריאות מצביעים על פעילות נרחבת של איתור ילדים נפגעי אלימות במשפחה. הנתונים, שמרכזת ד"ר זהר סהר מהמחלקה לטיפול באלימות במשפחה ותקיפה מינית בשירות הארצי לעבודה סוציאלית במשרד, מצביעים על עלייה בעשור החולף בדיווחים על התעללות בקרב ילדים, אולם בשנתיים האחרונות נרשמה התייצבות.

בשנת 2005 החלו בקופות החולים להעביר מידע למשרד הבריאות על איתור נפגעי אלימות במשפחה. באותה שנה הועברו דיווחים על 279 נפגעי אלימות מארבע הקופות, והמספר גדל ל-302 בשנת 2006, 397 בשנת 2007, 533 בשנת 2008, 832 בשנת 2009 ו-969 בשנת 2010. בשנת 2011 דווקא קטן המספר ל-819 דיווחים. בשנה זו גם דיווחו בתי החולים על 2,180 מקרי חשד להתעללות במשפחה, נתון יציב בשנתיים האחרונות. כן דווח בטיפת חלב על 536 קטינים החשודים שעברו התעללות, עלייה של 32% משנה קודמת (406 דיווחים).

מתוך 2,180 הדיווחים מבתי החולים ב-2011, הרוב עסקו בהזנחה ומניעת טיפול (877), התעללות פיזית (645), התעללות נפשית (209) והתעללות ותקיפה מינית (207). ב-1,049 מקרים הועבר דיווח לפקיד סעד וב-363 מקרים הועבר דיווח למשטרה.
בדומה למרכזים שהוקמו בשנים האחרונות לבדיקות פיזיות של נשים קורבנות אונס, הוקמו בישראל שני מרכזים לבדיקת קטינים שיש חשד שעברו התעללות מינית ופיזית, במרכז הרפואי שיבא ובירושלים, באחריות משרד הרווחה. עד סוף 2013 צפויים להיפתח ארבעה מרכזים נוספים בצפון ובדרום.

בימים האחרונים שבה לעבודה בבתי החולים מערכת  ממוחשבת המאפשרת להקל על עובדים סוציאליים לבדוק מקרים שבהם עולה חשד לפגיעה בשל אלימות במשפחה. המערכת היתה מושבתת שנה שלמה עקב תקלות טכניות.

בשנה הקרובה צפוי להתחיל פיילוט ליישום שניסח צוות בין-משרדי, להעברת מידע בין משרדי הממשלה לגבי קטינים במצוקה, הקרויה "תוכנית וינטר", כדי לאתר בזמן מצבים המגבירים את הסיכון לקטינים, לרבות חקיקת חוק העברת מידע בין משרדים. לפי הנתונים שהובאו בפני הוועדה שניסחה את ההמלצות, בשש השנים האחרונות נרצחו בישראל 30 קטינים על ידי קרובי משפחה, מרביתם בגילי אפס עד ארבע. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו