בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרופאים במרוץ נגד שעון הנוכחות

הנהגת שעון הנוכחות בקרב רופאי ישראל מערערת את האמון ביניהם למטופלים ולמערכת הבריאות ומרסקת את הקוד הערכי שבמקצוע הרפואה

69תגובות

בהסכם הרופאים שנחתם באוגוסט 2011 בין ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות והאוצר, התחייבו הרופאים לדווח על שעות העבודה בשעון נוכחות. לכאורה הישג מרשים למעסיקים במימוש דרישה עתיקת יומין שלפיה ינהגו הרופאים "כמו כולם".
מאז, הרוב המוחלט של הרופאים, שומרי חוק צייתנים, חותמים שעון נוכחות בתחושת מרמור ועלבון מצטבר, בעקבות הנהגת המדינה שבחרה באמצעות באי כוחה לנקוט בגישה ה"חוקתית" במקום הערכית, בניסיון לפתור את מה שנראה בעיניה כבעיה.
רופאים בכירים בבתי החולים, אותם מתי מעט העוזבים מוקדם את מחלקותיהם לטובת רפואה פרטית ומסומנים כיעד העיקרי של האוצר לאכיפת משמעת, קיבלו עם חתימת ההסכם הכשר חוקי לקיצור שעות העבודה, בהפעלת שעון הנוכחות. אולם ברור כי לא ניתן להשוות תגמול של שעתיים בבית חולים עם ניתוח או "ביקור" במסגרת פרטית.

שוק העבודה משנה פניו בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות והשינויים החברתיים-כלכליים. העבודה משתלבת בחיים והופכת לכזו שלא מצריכה משרדים ויכולה להיעשות מכל מקום. בעולם של משאבים מוגבלים, יש בכך חיסכון בהוצאות נדל"ן, אנרגיה, תחבורה ועוד ועלייה מוכחת בפריון העבודה. לא מכבר אושרה בקונגרס ארה"ב הצעת חוק להעצמת העבודה מרחוק, המחייבת את משרדי הממשלה לקבוע מדיניות בתחום שתאפשר לפחות ל-20% משעות העבודה השבועיות להתבצע מחוץ למשרד. ההערכות הן כי עד 2015 יגיע מספר העובדים מרחוק בעולם ל-240 מיליון.

ואצלנו, חוזרים לתפישת עולם העבודה בתקופת הניהול המדעי של תחילת המאה ה-20. שעון הנוכחות במערכת הבריאות אינו מאפשר לדווח על עבודה מהבית, גם כזו המוקדשת כולה לטובת המסגרת הארגונית. למעשה, אין צורך אמיתי בשעון נוכחות בעידן שבו עבודת הרופאים מתועדת במערכת ממוחשבת רבת ממשקים, מהרגע שבו מתחיל הרופא לעבוד, בודק את המטופל הראשון או האחרון. קיים תיעוד גם של משך הבדיקה, של תחילת ביקור הרופאים במחלקה, של ניתוחים או כל התערבות אחרת.

אלון רון

יש בהנהגת שעון נוכחות מרכיב של כפייה ושליטה. במקום להתמקד בהיבט המשמעתי יטיבו לעשות מנהיגי מערכות הרפואה, החינוך ואחרות בהבלטת התנהגות ערכית. רובנו בחרנו ברפואה כדרך חיים. התגמול לרוב הרופאים, גם בהסכם החדש, לא עומד ביחס סביר להשקעה בלימודים ולאחר מכן. למרות השיפור בהשתכרות, כ-80% מהרופאים, במדגם של למעלה מ-500 רופאים, לא מרוצים מהסכם השכר החדש. ועדי רופאים משמונה בתי חולים תובעים בימים אלה את ההסתדרות הרפואית בבית הדין לעבודה בטענה שייצגה את הרופאים באופן בלתי הולם ובדרישה לביטול ההסכם.

ד"ר דב סיידמן, משפטן ופילוסוף, קורא לעבור מאומדן הכמות לאומדן המשמעות. המרת סדר היום הכמותי בערכי היא אחד המפתחות למימוש ליבת עיסוקנו. מנהיגות טובה וראויה לא יכולה להשיג תפוקות נדרשות באמצעות פקודות, אלא באמון והשראה המניעים התנהגות אנושית ומשרתת. אמון היא מילת מפתח אוניברסלית בכל התחומים החברתיים. מערכת החינוך בפינלנד עברה שינוי מכונן שהתבסס בעיקר על ההכרה בערך האמון בין כל הדרגים, מצמרת המשרד עד אחרון התלמידים.

באחרונה נראים ניצנים של שינוי אסטרטגי בעקרונות הניהול הכלכלי, ברקע המחאה החברתית, במעבר מניהול לפי חוקים, פיקוח ובקרה לניהול לפי ערכים. סיידמן, בהרצאתו בכנס 2012 של דה מרקר בתל אביב, אמר: "בעולם תנודתי אתה צריך עוגן... ממשל עצמי המבוסס על ערכים, הגינות ושקיפות... אנשים כמהים לחופש". בדרישה לשעון נוכחות יש משום חוסר אמון וריסוק קוד ערכי המובנה במקצוע הרפואה. רוב הרופאים בחרו במקצוע כדרך חיים, על הערכים הייחודיים שבו, ועל כך אנו נשבעים בעצם ההכתרה לרופאים. שעון הנוכחות מכתים בחירה זו יום-יום, שעה-שעה.

יישום המהלך פוגם ביחסי האמון בין הרופאים למערכת הבריאות. חמור מכך, גם האמון בין המטופלים לרופאים נפגע אנושות. המטופלים מוזמנים לראות ברופאים ובמקצועם "עוד מקצוע" בדומה להרבה אחרים, ולא היא. השפעה זו איננה מקומית בלבד ורחש השדה מגיע גם מעבר לים והוא מרכיב בלתי מבוטל בהחלטה של אותם רופאים ומשפחותיהם השוקלים לחזור הביתה. ניתן לומר בכאב ובתחושה קשה כי אלו קיבעון ואיוולת ולקרוא למחשבה חוזרת.

ד"ר מנחם פישר הוא מומחה לרפואת נשים ומיילדות, מוסמך מינהל מערכות בריאות ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל. פרופ' עידו שולט הוא מנהל היחידה לרפואת האם והעובר במרכז הרפואי רמב"ם ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה בטכניון.
העמדות המובאות במאמר משקפות את דעת הכותבים ואינן מבטאות את עמדות הארגונים שאליהם הם משתייכים.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו