בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ילדים שנולדו לאחר מלחמת לבנון השנייה לנשים מהצפון סובלים מפער התפתחותי

נשים מהצפון שהרו לאחר מלחמת לבנון השנייה הציגו רמות חרדה גבוהות יותר כלפי ילדיהן – כך לפי מחקר ישראלי חדש

12תגובות

ההשלכות הנפשיות של מלחמת לבנון השנייה עלולות לעבור לדורות הבאים, כך עולה מממצאים ראשונים של מחקר ישראלי חדש. צוות החוקרים מאוניברסיטת חיפה מצא כי נשים מהצפון שנחשפו למלחמה בקיץ 2006 ונכנסו להיריון אחריה מציגות רמות חרדה גבוהות יותר בקשר עם ילדיהן.

במחקר, שביצע צוות בראשות אליס שחר דדון, פסיכולוגית חינוכית ודוקטורנטית בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה ובהנחיית פרופ' מיכה לשם, האחראי למעבדה לפסיכו-ביולוגיה התפתחותית, נכללו 110 אימהות וילדיהן שבגילי שנתיים לשלוש, מחציתן מצפון הארץ ומחציתן מהמרכז. הקבוצה מהצפון כללה נשים שנחשפו לאירועי מלחמת לבנון השנייה בטרם הריונן, ששהו באזורים שבהם נפלו טילי החיזבאללה ובהמשך הרו וילדו בבית החולים נהריה. הקבוצה השנייה כללה נשים מאזור המרכז שלא נחשפו לאירועי המלחמה באזור מגוריהן וילדו במרכז הרפואי שיבא.

מחקר בקרב חולדות, שקדם למחקר הנוכחי והתפרסם בשנת 2009 בכתב העת Developmental Psychobiology, הראה כי לגורמי לחץ השלכות ארוכות טווח על חייהן של חולדות וכי אם נחשפו ללחץ כלשהו, לאחר שהרו וילדו, לצאצאיהן בגיל חודשיים רמת חרדה גבוהה יותר משל צאצאים של חולדות שלא נחשפו ללחצים בעבר. המחקר אף הוליד ממצא מפתיע כשהראה כי דווקא חולדות ממין זכר שאימהותיהן חוו לחץ לפני ההיריון שיפרו את יכולתן ללמוד להימנע ממצבים מסוכנים, בהשוואה לחולדות בקבוצת ביקורת.

אבישג שאר ישוב

בעבודה הנוכחית ביקשו החוקרים לבחון אם הממצאים יופיעו גם בבני אדם, ולצורך הבדיקה בחרו במלחמת לבנון השנייה כגורם לחץ. האימהות שנבדקו במחקר מילאו שאלונים באשר לחוויית המלחמה הסובייקטיבית שלהן וכן נשאלו על חוויית ההיריון וגידול הילדים. בהמשך הופנו הילדים להערכה התפתחותית ונפשית. כמו כן הנשים וילדיהן תועדו על ידי החוקרים במשך חצי שעה של משחק כדי לבחון את האינטראקציה ביניהם.
הממצאים העלו כי אימהות שחוו את המלחמה בצפון הפגינו כלפי ילדיהן חרדת פרידה בעוצמה גבוהה יותר. לדברי דדון, "ראינו שמבחינה פסיכולוגית קשה יותר לאימהות הללו להיפרד מילדיהן, הן מרגישות הכי טוב כשהילד לידן ומרגישות אשמה כשצריך להיפרד ממנו. אך הממצא ראשוני ועוד דורש הסבר". חרדת הנטישה לא התבטאה בהימנעות משליחת הילד לגן ודווקא אימהות מהצפון שמו את ילדיהן בגן בגיל מוקדם יותר בהשוואה לאימהות מהמרכז, אולם לדברי דדון, "הפרידה מהילד בגן היתה בעוצמה גבוהה יותר".

עוד נמצא כי ככל שרמת ההשכלה של האם היתה נמוכה יותר, בקרב אימהות עם השכלה תיכונית או תואר ראשון, תועדו רמות חרדה גבוהות יותר בצורה מובהקת אצל תושבות הצפון בהשוואה לתושבות המרכז. אולם בקרב אימהות עם השכלה אקדמית של תואר שני ומעלה לא נמצאו הבדלים בין תושבות הצפון והמרכז ברמת החרדה כלפי ילדיהן. במחקר השתתפו גם ד"ר מוטי ג'יני, פסיכולוג התפתחותי ממרכז מילמן; ד"ר זלמן ויינטרוב, לשעבר מבית החולים נהריה; וד"ר איילה מעיין-מצגר מהמרכז הרפואי שיבא. הממצאים הוצגו בכנס החוסן הבינלאומי שנערך בתחילת ינואר במכללה האקדמית תל חי.

לדברי דדון, "יש משתנים רבים שנמצאו כמשפיעים על רמות החרדה של האימהות, כמו מצב סוציו- אקונומי ואירועי חיים נוספים מעבר למלחמה, ולכן סביר כי אף פעם לא נדע בוודאות מה המקור לחרדה האימהית. אך להערכתי המלחמה היא גורם לחץ שהאשה נחשפה לו, העשוי להשפיע על רמות החרדה האימהית, גם אם זה אינו הגורם הבלעדי". מחקרים בעבר הוכיחו כי גם מגורים בפריפריה עשויים להיחשב כגורם לחץ ועלולים להשפיע באופן בלתי תלוי על רמות החרדה של האימהות מהצפון כלפי ילדיהן.

המחקר הנוכחי אף מצביע על הבדלים במדדים התפתחותיים של הילדים, אם כי החוקרים לא מצאו הבדלים ברמת האינטליגנציה של הילדים בשתי הקבוצות. נמצא כי ילדים לאימהות מהמרכז היו עצמאיים יותר, הפגינו יכולת גבוהה יותר של ניהול עצמי, לרבות בלהעסיק את עצמם, לפתור בעיות בעצמם, לקבל גבולות, לשלוט במצב רוחם ולהישמר מפני סכנות, וכן היו בעלי יכולת גבוהה יותר לאכול בכוחות עצמם, להתלבש ולהתקלח והפגינו תפקודים קדם-לימודיים משופרים, לרבות בחשיפה לאותיות ומספרים, צביעה וציור. כל זאת בהשוואה לילדים לאימהות מהצפון שחוו בעברן את מלחמת לבנון השנייה.

בבדיקת הקשר בין האימהות לילדים מצא המחקר כי דווקא אימהות לבנות מהצפון הפגינו פחות זמינות רגשית לילדותיהן במהלך משחק, בהשוואה לאימהות לבנות מהמרכז, הבדלים שלא התבטאו בקרב אימהות לבנים. "אמנם הילדים אפילו לא היו עוברים בזמן המלחמה כי האימהות שנבדקו הרו לאחר שהמלחמה הסתיימה, אך ככל הנראה יש משהו בסביבה שמשפיע על הילד", מבהירה דדון, "האם חשופה ללחץ העשוי להשפיע על מערכות ביולוגיות ונפשיות שבהמשך עשויות לעבור אל הילד. הנושא דורש בדיקה נוספת". המחקר נתמך על ידי הקרן הבינלאומית לחינוך, קרן אייסף (ISEF), שבה דדון עמיתת מחקר.

הממצאים מצטרפים לעדויות מחקריות נוספות על השלכותיה הנפשיות הקשות של מלחמת לבנון השנייה על החברה הישראלית. מחקר שהתפרסם ב"הארץ" באוגוסט מצביע על סיכון מוגבר לאלימות בבית הספר ולשימוש בסמים ואלכוהול בקרב מתבגרים מהצפון שנה לאחר מלחמת לבנון השנייה. החוקרים מהאוניברסיטה העברית, בית החולים הרצוג, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת דרום קליפורניה (USC) אבחנו כי 6.9% מהמתבגרים סבלו מסימני פוסט-טראומה כשנה לאחר מלחמת לבנון השנייה, ערבים (9.1%) יותר מיהודים (4.1%). זאת בהסתמך על בדיקה בקרב 4,151 תלמידים בגילי 13 עד 17 הלומדים ב-72 בתי ספר תיכוניים בצפון במאי 2007, שנה לאחר המלחמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו