בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדענים פיענחו את האבולוציה של העששת

ד-נ-א שנשמר על שיני שלדים עתיקים תרם לפענוח התפתחות המחלה מעידן האבן ועד ימינו. מאז פיתוח המזון המעובד – האדם חשוף יותר לעששת

8תגובות

צוות חוקרים בינלאומי, בראשות חוקרים אוסטרלים מהמרכז לחקר ד-נ-א עתיק באוניברסיטת אדלייד מדווחים השבוע בכתב העת Nature Genetics כי הצליחו לשחזר את המטען הגנטי של חיידקי הפה בעת הקדומה, ולהצביע על התפתחותם של חיידקי השיניים הגורמים לעששת. לאורך אלפי שנים, עם הפיכתם של בני האדם מציידים לחקלאים ובהמשך לאנשי העולם המודרני, הניזונים בעיקר ממזונות תעשייתיים, הפכו החיידקים למגוונים פחות ועל כן לתוקפניים יותר. התפתחות זו של העששת מתבטאת בהרס וריקבון השיניים בעוצמות גבוהות יותר מבעבר.

החוקרים אספו דגימות ד-נ-א מאבנית שהצטברה על שיניהם של 34 שלדי בני אדם ממין ההומוספיאנס מתקופה פרה היסטורית שהתגלו בצפון אירופה. מהם 11 גברים, 11 נשים ו-12 שמינם אינו ידוע, שמתו על פי ההערכות בגילי 60-20. החוקרים זיהו שינויים באבולוציה של חיידקי הפה הגורמים לעששת מהעידן בו עסקו בני האדם בציד ועד שהפכו לחקלאים, ובהמשך מתקופת הברונזה, דרך ימי ביניים, המהפכה התעשייתית ועד לעידן המודרני.

לדברי החוקרת הראשית ד"ר כרטיסטינה אדלר, וכתבה את עבודת הדוקטורט באוניברסיטת אדלייד וכיום חוקרת מאוניברסיטת סידני, "הרכב חיידקי הפה השתנה משמעותית עם המעבר של בני אדם לענף החקלאות, ועבר שינוי משמעותי נוסף לפני כ-150 שנה, עם תחילת השיווק של מזונות תעשייתיים".

אי–פי

השינוי הראשון מתוארך לתקופה שלפני כ-10,000 שנים הוביל על פי הממצאים לתזונה עתירת פחמימות המאפיינת את התקופה הניאוליתית (תקופת האבן החדשה). השינוי המרכזי השני ארע בתהליך תיעוש המזון, סביב שנת 1850 לספירה. אז פותחו מזונות תעשייתיים המכילים סוכר וקמח מעובד, שהובילו לירידה במגוון החיידקים בפה ובכך איפשרו, לטענת החוקרים, את השתלטות החיידקים. "הפה של האדם המודרני למעשה מתקיים במצב של תחלואה קבועה", אומרת אדלר.

האבנית שנאספה מהשלדים כבר לפני יותר מעשר שנים כללה, כפי שמתארים החוקרים, צבר צפוף של חיידקים ושיירי מזון, אולם לא אפשרה לחוקרים לבצע זיהוי וודאי למבנה החיידקים. מכשור שנכנס לשימוש במעבדות האוניברסיטה בשנת 2007 אפשר את השלמת המלאכה וזיהוי החיידקים. בימים אלה מרחיבים החוקרים את הפרויקט ובכוונתם לדגום גם חיידקי פה משלדים של מינים נוספים של האדם הקדמון, לרבות שלדי האדם הניאנדרטלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו