בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד הבריאות יאפשר לכפות מעקב רפואי על אסירים שובתי רעב

בלשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית מחו על הנוהל החדש וטענו כי יש לכבד את האוטונומיה של הצם ולא לחייבו בטיפול רפואי כלשהו בניגוד לרצונו

3תגובות

ביקורת בקהילה הרפואית על נוהל חדש שהפיץ משרד הבריאות, המחייב אשפוז שובתי רעב לאחר 28 ימי צום. בעקבות שביתת הרעב בה פתחו בימים האחרונים אסירים פלסטינים, במחאה על מותו של העציר ערפאת ג'רידאת בסוף השבוע האחרון בכלא מגידו, הפיץ אתמול (שלישי) ראש האגף לרפואה כללית במשרד הבריאות, ד"ר מיכאל דור, נוהל מעודכן לטיפול בשובתי הרעב, במקרה של שביתת רעב מתמשכת.

הנוהל החדש מאפשר באופן יוצא דופן לכפות מעקב רפואי (ולא טיפול רפואי) על שובתי רעב, במידה ותימשך שביתת הרעב מעבר ל-28 יום, גם בניגוד לרצונם. בנוהל שהופץ למנהלי בתי החולים בישראל נקבע כי "במצב של שביתת רעב מתמשכת, יש לאשפז כל שובת רעב מעצירי ואסירי מערכת הביטחון ובתי הסוהר הצם מעל 28 יום, גם אם הוא מתנגד לקבלת טיפול רפואי". בנוסף קובע הנוהל כי יש לאשפז גם שובתי רעב הצמים פחות מ-28 יום, אם מצבם הרפואי מחייב זאת ובמידה ונשקפת סכנה לחייהם.

בלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית מתחו אמש ביקורת על הנוהל המדובר, הנוגד את עמדת הלשכה שהוצגה בנייר עמדה משנת 2005, ולפיה יש לכבד את האוטונומיה של שובת הרעב ואין לכפות עליו טיפול רפואי כלשהו בניגוד לרצונו.

אלון רון

שביתת האסירים הביטחוניים בישראל בשנת 2005 הובילה לדיון בלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית במעמדו ובתפקידו של הרופא המופקד על בריאותו של שובת הרעב. בתום הדיון קבע נייר עמדה שהפיצה אז הלשכה, כי על הרופא להסביר לשובת הרעב את דבר הסכנה הממשית לחייו אם ימשיך בשביתת הרעב, אך אסור לו להפעיל לחץ בלתי ראוי כדי להניאו מהחלטתו. עוד קובע נייר העמדה כי הרופא חייב לבדוק מדי יום אם השובת רוצה להמשיך בשביתתו ואם החלטתו אכן התקבלה מרצונו החופשי. כמו כן על הרופא לוודא מדי יום כיצד רוצה השובת שיטפלו בו לאחר שיאבד את הכרתו, ולתעד זאת ברשומות שתישמרנה חסויות.

זאת ועוד, עמדת הלשכה, התואמת חלקים מהצהרת טוקיו משנת 1975 של ההסתדרות הרפואית העולמית, קובעת כי רופא יוכל להחליט כמיטב הכרתו ומצפונו, אם להמשיך ולטפל באסיר שובת רעב, לאחר שזה איבד את הכרתו, וכי חלה עליו החובה להודיע לשובת הרעב אם יהיה מוכן לכבד את בקשתו שלא לקבל מזון או נוזלים, לרבות הזנה מלאכותית, גם כשיאבד את ההכרה, או שבמקרה זה לא יכבד עוד את בקשתו.

יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, פרופ' אבינועם רכס, קרא לאחרונה במאמר שהתפרסם באוקטובר ב"הארץ", להקמת ועדה רב תחומית שתגבש מדיניות לאומית מוסכמת לקראת שביתת רעב המונית והדילמות האתיות הקשות ביותר שזו עלולה להציב בפני צוותים רפואיים. בעקבות המאמר נערכה שיחת ועידה של נציגים ממשרד הבריאות ופרקליטות המדינה כדי לבחון אפשרות להקמת ועדה כזו, אולם עד כה הדבר לא יצא אל הפועל.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "אין באשפוזו של העציר משום כפיית טיפול רפואי, אלא אפשרות לעקוב אחר מצבו הרפואי באופן הדוק, כך שבמידה ויסכים לטיפול רפואי, זה יינתן לו בנגישות ובזמינות גבוהה. במידה והעציר יזדקק להחייאה, בית החולים ערוך ומצויד לספק את הטיפול באיכות העולה על מתקני בתי הסוהר. לעומת זאת, כפיית טיפול כפופה לחוק זכויות החולה. ועדת אתיקה היא הגורם המוסמך על פי החוק לאשר טיפול רפואי בכפייה על פי מגבלות החוק. מדובר בנוהל שנקבע לפני מספר חודשים, ומטרתו לאפשר דווקא השגחה רפואית בתנאים הטובים ביותר בבתי החולים הכלליים ולאו דווקא במתקן הרפואי של שירות בתי הסוהר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו