בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד הבריאות נמנע מלפרסם באילו בתי חולים נמצאו ליקויים

דו"ח חדש איתר כשלים בחדרי הניתוח, אך אינו מציג לציבור השוואה בין בתי החולים. משרד הבריאות: הפירוט יופיע בדו"חות הבאים

11תגובות

דו”ח חדש של משרד הבריאות מאבחן כשלים ניהוליים בחדרי הניתוח ובמחלקות הכירורגיות בבתי החולים הכלליים בארץ העלולים לסכן את בטיחותם של המנותחים. הדו”ח, שערך האגף להבטחת איכות במשרד, לא מפרט באילו בתי חולים התגלו הכשלים אלא מציג חלוקה לפי סוג הבעלות על בית החולים: בבעלות קופות חולים, בבעלות פרטית ובבעלות עמותות. מהדו”ח עולים כשלים רבים בבתי החולים הפרטיים הקטנים.

הדו”ח מנתח ממצאי ביקורות שנערכו בחודשים אוקטובר עד דצמבר 2011 ב-186 תיקים רפואיים שנדגמו ב-31 מחלקות לכירורגיה כללית (מתוך 40) בבתי החולים בארץ. למעשה, זוהי הדגימה היחידה שמנסה לספק תמונת מצב לאיכות ובטיחות הניתוחים המבוצעים, שמספרם ב-2010 עמד על 75,812, ולמעלה מרבע מהם הוגדרו דחופים.

הציון הממוצע הגבוה ביותר לעמידה במדדי האיכות התקבל בבתי החולים הכלליים (94.5 נקודות) בהשוואה לבתי החולים הבינוניים (90.3) והקטנים (87.2). בחתך המרכזים הרפואיים בבעלות בתי החולים, קיבלו המוסדות שבבעלות קופת חולים כללית את הציון הגבוה ביותר (94.9 נקודות).

ציון נמוך יותר קיבלו בתי החולים הפרטיים שבבעלות קופות חולים (אסותא ומדיקל סנטר) ובתי החולים שבבעלות עמותות, כגון הדסה, שערי צדק ולניאדו (90.28) ובתי החולים הממשלתיים (90.1). את הציון הנמוך ביותר במבדק מקבלים שני בתי החולים הפרטיים הקטנים שנכללו במבדק (71.25).

כשלים בהיקף גדול במיוחד אותרו בשלב ההכנה לניתוחים. מהדו”ח עולה כי ב-41.6% מהתיקים שנבדקו לא נרשם תיעוד להסבר שניתן למטופלים על הניתוח והשלכותיו במעמד החתימה על טופס ההסכמה. עוד התגלה כי ב-13 בתי חולים שנבדקו לא תועדו סריקות כלל מערכות הגוף בזמן הכנת החולה לניתוח, ובשלושה בתי חולים לא תועדו מחלות משפחתיות העשויות להצביע על בעיה רפואית הדורשת התייחסות במהלך הניתוח. ב-15% מבתי החולים לא תועדה רחצת החולה לפני הניתוח. גם לא נרשם תיעוד לגבי זיהומים עמידים לאנטיביוטיקה שמהם סובלים המטופלים המועמדים לניתוח בבתי החולים הקטנים והבינוניים.

אימות נתוני המטופל לפני ניתוח נחשב קריטי למניעת טעויות בניתוחים, כגון ניתוח המטופל הלא נכון או איבר שגוי. בינואר 2009 הפיץ משרד הבריאות נוהל המכונה בעגה המקצועית “פסק זמן” המחייב את צוות חדר הניתוח לבצע בדיקה מקיפה לנתוני החולה לפני תחילת הניתוח. עוד עולה מהדו”ח כי 20% מהתיקים הרפואיים שנבחנו בביקורת נכתבו בכתב יד לא קריא.

בתום הניתוח אובחנו כשלים בתיעוד קצב הנשימות של המטופל בקרוב למחצית מהתיקים הרפואיים שנבדקו (45.1%), וכן תועדו כשלים בתיעוד המעקב אחר פצע הניתוח (10.3% מהתיקים) ובתיעוד אומדן הכאב שחש המטופל (10.2% מתיקים).
בנוסף, בחמישית מהתיקים (19.2%) לא תועדה זמינות של רופא בכיר לטיפול במצבי חירום וב-10% נמצא כי כונן המחלקה שהוא הרופא הבכיר אינו משתתף בביקורי רופא בשבתות וחגים. ב-19% מהתיקים נמצא כי התורן הנותר בשעות הלילה במחלקה הכירורגית הוא מתמחה צעיר המצוי בשנתיים הראשונות להתמחותו.

במשרד הבריאות נמנעים בשלב זה מפרסום ממצאים מפורטים המשווים בין המחלקות הכירורגיות השונות בבתי החולים שנבדקו. במשרד אף ביצעו את המבדק במסגרת “ועדת בקרה ואיכות” – מה  שמאפשר חיסיון נתונים השוואתיים על פי חוק זכויות החולה.
מאז שנות ה־90 נמנעים במשרד הבריאות מבקרות המשוות את איכות הטיפול הניתנת בבתי החולים במדינה, בין השאר עקב התנגדותן המפורשת של הנהלות בתי החולים, שבחלקם נמצאים בבעלותו של המשרד.

ב־1994 אמנם בוצעה במשרד הבריאות בדיקה חד-פעמית לשיעורי התמותה לאחר ניתוחי לב בבתי החולים בארץ, אולם לאחר שפורסמו ממצאיה שנועדו להיות חשאיים, קמה מהומה והוחלט להפסיק לחלוטין השוואות מסוג זה.

פרסום הדו”ח גרר ביקורת על היעדר השקיפות שגורם לפגיעה בערכו עבור החולה. פרופ’ יהושע שמר, יו”ר אסותא מרכזים רפואיים, שהיה בעבר מנכ”ל משרד הבריאות, אומר כי אמנם “הדו”ח הנוכחי חדשני מסוגו במדינה, וחייבים לברך על הבדיקה שנעשית לאיכות הטיפול בבתי החולים, אולם עקב אכילס שלו הוא בחוסר שקיפותו לציבור”.

לדברי שמר, “זכות הציבור לדעת מה המצב בכל בית חולים באופן מזוהה ופרטני, כי כשאדם נכנס לבית חולים הוא צריך לדעת מהי איכות הטיפול שהוא מקבל. הדו”ח הוא צעד אחד קדימה, אך אינו צעד מספק”.

לדברי היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, עו”ד אלעד מן, “העיקרון הבסיסי צריך להיות של שקיפות כמה שיותר מלאה, כדי לאפשר לצרכן לדעת מהי איכות הטיפול שהוא מקבל במחלקה שהוא מטופל בה, והאם יש במחלקה ליקויים משמעותיים שעלולים לפגוע בבריאותו".

מן הוסיף כי "אם יש מחלקה כירורגית שלא משתמשת בציוד סטרילי יש לזה השפעה על בריאות הציבור. אפשר לומר שבתי חולים חלשים ייפגעו מפרסום השוואתי כי אף אחד לא ירצה לבוא אליהם.  אך פרסום השוואתי יגרום להם לשפר את עצמם ויאפשר לצרכן לדעת נתונים טובים יותר. באופן עקרוני השקיפות צריכה להיות כמה שיותר גדולה, אלא אם יש שיקול מכריע כנגד שניתן להצביע עליו”.

ברוב מדינות המערב כבר מבוצעות השוואות לאיכות הטיפול הרפואי בין בתי החולים, ובראשן ארה”ב, שם מתבצעות השוואות איכות בין למעלה מ-4,000 בתי החולים על ידי חברת הביטוח הרפואי הפדרלית מדיקר (Medicare).

הממונה על המבדק, ד”ר ענת עקה־זוהר, מנהלת תחום איכות באגף להבטחת איכות במשרד הבריאות, הסבירה כי “הביקורת בוצעה במסגרת ועדת בקרה ואיכות שמספקת חיסיון לבתי החולים. במבדקי האיכות איננו מבצעים לרוב ריבוד של הנתונים לפי בעלות בית החולים, אך איננו יכולים  להתעלם מכך שהבעלות על בית החולים משפיעה על תרבות האיכות במוסדות השונים”.

ממשרד הבריאות נמסר כי “היות והדו”חות החלו את דרכם במסגרת דו”חות בקרה ואיכות אשר לפי סעיף 22 לחוק זכויות החולה חל עליהם חיסיון, פנינו לבתי החולים בבקשה להתיר את הפרסום, אך כיוון שמבחינה משפטית לא יכולנו לחייב אותם, איננו יכולים לפרסם נתונים לכל בית חולים בנפרד". במשרד הוסיפו כי "מעתה ואילך הדו”חות ייעשו במתכונת שונה שתאפשר את פרסום הממצאים”.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו