בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נשים תורמות יותר איברים להשתלה מגברים

5 שנים אחרי שנכנס לתוקף חוק ההשתלות, חלה ירידה חדה בהשתלות כליה בחו"ל בקרב ישראלים, כשמקביל חלה עלייה של כ-50% בתרומות כליות בארץ

10תגובות

מאז נכנס לתוקפו חוק ההשתלות במאי 2008 חלה ירידה חדה וכמעט הפסקה מוחלטת של השתלות כליה בחו”ל בקרב ישראלים בהליכים שבהם היה חשד לסחר באיברים. נתוני משרד הבריאות מראים כי בעוד שבשנת 2007 נעשו 143 השתלות איברים של ישראלים בחו”ל, ב-2011 ירד מספר זה ל-35 בלבד. מאז החוק מאשרות קופות החולים מימון השתלות כליה בחו”ל מתורמים מתים בלבד בארה”ב, רוסיה ולטביה.

כניסתו של החוק לתוקף אף הובילה לעלייה של מעל ל-50% בתרומות הכליה מהחי בישראל. מחקר חדש שבוצע בבית החולים בילינסון ואוניברסיטת תל אביב העלה כי החוק - האוסר על סחר באיברים ומאפשר לראשונה פיצוי כספי לתורמים מהחי -הוביל לשינוי משמעותי בתמהיל תורמים אלו, והוסיף קבוצה חדשה של גברים חרדים המבקשים במסגרת החוק לתרום כליה ממניעים אלטרואיסטים, ללא קרבה משפחתית לחולה הנזקק לכליה.

באוגוסט 2010 החלה חלוקת הפיצוי הכספי, בגובה אלפי שקלים, הניתן במסגרת החוק לכל תורמי האיברים החיים בישראל מאז מאי 2008. במקביל, נתוני המרכז הלאומי להשתלות הצביעו על זינוק של 64% בהשתלות כליה מתורמים חיים ב-2011 (117 השתלות) בהשוואה ל-2010 (71), שנותר בשנת 2012 ברמה דומה (108).  

מחקר הבוחן את הפרופיל החברתי המשתנה של תורמים מהחי בעקבות החוק, שבוצע בראשות הפרופ’ איתן מור, מנהל מחלקת השתלות בבילינסון - בית החולים בו מבוצעות 80% מהשתלות הכליה בישראל – מראה כי הנשים ממשיכות להוביל בתרומות איברים מהחי. בעבודה שסיכמה ממצאים על 475 השתלות כליה מינואר 2004 עד דצמבר 2012 נמצא כי גם לאחר כניסת החוק לתוקף נשים מהוות את מרבית תורמי הכליה: 60.2% מהתרומות לפני כניסתו לתוקף, ו-58.8% אחריו. בעבודה שותפים גם הד”ר חגי בועז, מנהל תוכנית הפעילות במרכז אדמונד י’ ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל אביב וכן רחל מיכוביץ’ וד”ר רותי רחמימוב מבילינסון, וממצאיו יוצגו היום (שני) בכנס מקצועי של מרכז ספרא לאתיקה.

“הפער המגדרי בא לידי ביטוי בשני אופנים”, אומר ד”ר בועז, “אנו רואים יותר נשים תורמות ויותר גברים נתרמים. פער מגדרי כזה קיים גם בארה”ב ובאירופה, ומתקשר לעובדה שחלוקת העבודה בתוך המשפחה אינה שוויונית גם במערב. נשים נתפסות יותר כאחראיות על הטיפול והדאגה לבני המשפחה במישורים של בריאות, חינוך ורווחה.
הסבר נוסף הוא שנשים משלמות את המחיר, כיוון שהן לא נכנסות לשוק העבודה – לכן מבחינה כלכלית ההפסד שלהן כתוצאה מתהליך התרומה נמוך יותר. זה הדהוד של מערך הכוחות וחלוקת העבודה התרבותית בתוך המשפחה”.

המחקר מצא כי אלה שאינם קרובי משפחה ותורמים ממניעים אלטרואיסטים, יותר מבוססים, יותר מבוגרים ויותר משכילים, בהשוואה לתקופה שלפני החוק. המחקר זיהה בקרבם קבוצה ייחודית של גברים חרדים, בעיקר חוזרים בתשובה, המבקשים לתרום כליה לאדם זר כחלק ממה שהם רואים כמצווה. שיעור התורמים האלטרואיסטים בעלי רקע של השכלה בישיבות וכוללים עלה מ-2% מהתרומות האלטרואיסטיות לפני החוק ל-22% אחריו. “כיום עדיין יש התנגדות גדולה של הציבור החרדי לתרומה מן המת”, אומר הד”ר בועז. “מנגד, מקרב אותה קבוצה חרדית קיצונית שלא מכירה במוות מוחי, מגיעים תורמים מהחי – דבר שבמידה רבה הוא הקרבה גדולה יותר”. במקביל, תרומות אלטרואיסטיות מצד ישראלים שאינם יהודים ירדו מ-37.5% לפני החוק ל-8.3% בלבד אחריו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו