בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ועדה: להאריך חופשת הלידה לעובדות במאמץ גופני

הוועדה המייעצת למשרד הבריאות המליצה כי מי שעובדת עם משאות כבדים, בעמידה או הליכה ממושכת ובמזג אוויר קיצוני תהיה זכאית לחופשת קדם לידה

21תגובות

המחאה החברתית בקיץ 2011 העלתה למודעות הציבורית את הפערים הגדולים בין חופשת הלידה הקצרה הניתנת בארץ לבין החופשות הארוכות שלהן זוכים יולדות ובני זוגן במדינות המערב. למעט ארה"ב, שבה לא מתאפשרת כלל חופשת לידה במימון המדינה, בעשור האחרון מבקשות רבות ממדינות אירופה לעודד את הילודה באמצעות הטבות נדיבות להורים טריים, ובמרכזן חופשת לידה ממושכת.

בישראל לעומת זאת, אף שהיא המדינה עם שיעור הפריון הגבוה במערב, חופשת הלידה מוגבלת ל-14 שבועות בתשלום, וזאת לאחר שב-2012 היא הוארכה בשבועיים. לשם השוואה, בגרמניה ניתנת חופשה שאורכה 47 שבועות, ביוון 34 שבועות, ביפן 26 שבועות ובצרפת 22 שבועות.

ועדת מומחים של המועצה הלאומית לבריאות האשה, המייעצת להנהלת משרד הבריאות, ניסחה לאחרונה המלצות ראשונות מסוגן הקוראות לאפשר חופשת קדם לידה בישראל לנשים העובדות בעבודות הכרוכות במאמץ פיזי, מעבר לחופשת הלידה המקובלת. בוועדה, בראשות הגינקולוג ד"ר מנחם פישר משירותי בריאות כללית, היו שותפים 13 נציגים, בהם רופאים בכירים, כלכלנים, ונציגי משרד הבריאות, האקדמיה והתעשייה.

הוועדה נמנעה מלקבוע רשימת מקצועות שיוגדרו כעבודה פיזית מאומצת, אך המליצה על הקריטריונים שיזכו נשים הרות עובדות בחופשת קדם לידה. בין היתר נקבע זכאות לאשה שעבודתה כוללת טלטול חוזר של משאות כבדים השוקלים מעל 7 ק"ג, עבודה המערבת עמידה או הליכה ממושכת ורצופה במשך ארבע שעות ביום, עבודה הכרוכה בטיפוס על סולמות, עבודה בטמפרטורות קיצוניות ועבודה שמגדילה את הסיכון לתאונות. על פי המלצות הוועדה, במצבים מעין אלה יתאפשר לאשה לצאת לחופשת קדם לידה, אך זאת בתנאי שלא נמצא מחליף זמני שיוכל לבצע את המטלות הקשות במקומה.

לדברי ד"ר אורלי תיבון-פישר, אחת מחברי הוועדה וסגנית יו"ר האיגוד הישראלי לרפואה תעסוקתית, "הוועדה קובעת כי תנאי הכרחי לחופשת קדם לידה הוא קביעה של רופא תעסוקתי".

הוועדה אינה קובעת מסגרת זמנים ברורה לחופשת קדם הלידה, אך היא כן מציגה תחשיב להערכת עלות המלצותיה, שנערך בסיוע כלכלנים ממשרד הבריאות.

שיעור הנשים העובדות במקצועות תובעניים בישראל נאמד בסקר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-8.2% מכלל העובדות. שיעור הנשים העובדות היולדות עומד על 6.9% מהעובדות. על סמך נתונים אלה מעריכה הוועדה כי מדי שנה ייכללו בהגדרה של עובדות בעבודה פיזית מאומצת 7,580 נשים הרות בישראל; עלות מימון כל שבוע של חופשת קדם לידה נאמדת ב-9.7 מיליון שקל לשנה.

כיום מאפשר המוסד לביטוח הלאומי להאריך את חופשת הלידה החל מהשבוע ה-34 להיריון במסגרת שמירת היריון, לפי סעיף 6(ב) לחוק עבודת נשים. זאת בכפוף לאישור רפואי של גינקולוג שניתן במקרים של סיבוכי היריון, לרבות רעלת היריון, צירים מוקדמים, סוכרת הריונית, הפרעות בקצב הלב הקשורות להיריון, ובאישור רופא תעסוקתי במקרה של חשיפה לגורמי סיכון כימיים או ביולוגיים במקום העבודה.

להקמת הוועדה קדמה עלייה חדה בדיווחים מצד רופאים תעסוקתיים על נשים עובדות הרות שפנו בבקשה לאשר עבורן שמירת היריון על רקע מאמץ גופני קשה בעבודה, מבלי שיש אפשרות לתמוך בבקשה במתכונת הקיימת.

עבודות מחקר שבוצעו עד כה לא הצביעו חד-משמעית על סיכון מוגבר בקרב נשים העובדות בעבודה פיזית מאומצת להפלות, לידה מוקדמת, פיגור בגדילה ברחם, משקל לידה נמוך או מומים מולדים. ואולם כמה מחקרים שבחנה הוועדה הצביעו על פוטנציאל סיכוני לעבודה מאומצת בהיריון מתקדם. מחקר מ-1995 מצא כי עבודה בעמידה ממושכת בשליש השלישי להיריון מעלה את הסיכון ללידת תינוק קטן; עבודה מ-2000 שסיכמה 29 מחקרים הצביעה על סיכון ללידה מוקדמת ויתר לחץ דם אימהי בקרב נשים הרות העובדות בעבודה מאומצת.

מדינות רבות כבר הפנימו את הבעייתיות בחשיפת נשים בהיריון מתקדם לפעילות גופנית מאומצת ונקטו צעדים בנושא. בבריטניה התווה איגוד הרופאים המלכותי המקצועי (RCP) קווים מנחים המגבילים נשים בעבודה פיזית מאומצת בהיריון מתקדם, לרבות הגבלה על הרמת משאות כבדים ועמידה מעל לשלוש שעות ברציפות; בארה"ב המליץ האיגוד הגינקולוגי (ACOG) עוד ב-2003 על הפחתת מאמצים בשלבי היריון מתקדמים לרבות הימנעות מהרמת משאות כבדים ומכל מאמץ הגורם לעלייה בלחץ הדם של האשה. באוסטרליה הוגבל ב-2001 המאמץ הפיזי בקרב נשים הרות עובדות, לרבות בהרמת משאות כבדים, עבודה בתנאי חום גבוה ועבודה על סולמות; בקנדה נקבע בשנת 2003 דירוג לצורך הגבלת מאמץ גופני בהיריון, לצמצום הסיכון לאובדן שיווי משקל; ובגרמניה נחקקו חוקים מפורשים האוסרים בין היתר על נשים בהיריון מתקדם לעבוד בעבודה נוספת,עבודת לילה, עבודה בפס ייצור ללא הפסקות, חשיפה לכימיקלים בעבודה, וכן אוסרים על העסקה בנהיגה מהחודש השלישי להריון והעסקה בעמידה רצופה מעל לשלוש שעות ביום מהחודש החמישי.

המלצות הוועדה כבר זכו להסכמה עקרונית ממגזר המעסיקים, זאת כל זמן שהם לא נושאים בהוצאות המהלך. עמדת התאחדות התעשיינים קובעת כי ההתאחדות תוכל להיות שותפה להמלצות רק אם יותוו קריטריונים ברורים לזכאות לחופשה מוקדמת במגבלות ברורות ותחומות בזמן, ובתנאי שלא ישונו העלויות למעסיקים, לרבות הפרשות לקופת גמל בזמן חופשת הקדם לידה. עמדת לשכת המסחר קובעת כי בתנאים מסוימים תתמוך הלשכה בהקדמת חופשת לידה, ובלבד שעלויותיה לא יוטלו על המעסיקים ושתינתן במתכונת של מימון מטעם המדינה או אפשרות לחופשה ללא תשלום.

לאחר שיוצגו ממצאי הוועדה להנהלת משרד הבריאות, בכוונת חבריה להגישם למשרד התמ"ת, שהפך באחרונה למשרד הכלכלה והמסחר, בניסיון לגייס עבורם תקציב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו