בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח המבקר

ביציות נשמרות בהקפאה 20 שנה ללא דורש

חרף היות ישראל מעצמה בתחום הפריון, מצא המבקר כשלים במיזוג האוויר במעבדות, באופן שפוגע בהצלחת הטיפולים וצורך להגביל את מחזורי הטיפול

3תגובות

דו"ח המבקר מאבחן כשלים בפיקוח על תעשיית טיפולי הפריון, וזאת חרף היותה של ישראל מעצמה בתחום, עם שיעור טיפולים ציבוריים הגבוה משמעותית מהמקובל במערב. הדו"ח קורא למשרד הבריאות "לפעול בהקדם ולהסדיר את תחום ההפריה החוץ-גופית, תוך התחשבות במגוון ההיבטים של הנושא, למען בריאות המטופלות, לשיפור הטיפולים הרפואיים שמספקים בתי החולים וכדי שמשאבי מערכת הבריאות ינוצלו ביעילות".

כיום ניתנים בארץ טיפולי הפריה במימון ציבורי ללא הגבלה עד שני ילדים ועד גיל 45. רק בשבוע שעבר המליצה המועצה הלאומית לרפואת נשים למשרד הבריאות על הגבלות במימון טיפולי הפריה בישראל, לרבות הורדת הגיל המקסימלי ל-44, הגבלת טיפולים במקרה של כישלונות חוזרים בגילאי 42 עד 44 והסתת המשאבים שיתפנו למימון טיפולי תרומת ביצית לנשים מבוגרות, הכרוכים כיום בתשלום של עשרת אלפים שקלים המועברים מהמטופלת לתורמת דרך בית החולים, ולמימון טיפולי הפריה עד ילד שלישי בגילאים צעירים. במשרד הבריאות הודיעו כי ההמלצות ייבחנו בדיון משותף עם מנכ"ל המשרד והשרה יעל גרמן.

דו"ח המבקר 2013: כל המחדלים, כל הליקויים

מדו"ח המבקר עולה כי המלצה להורדת הגיל המרבי לטיפולי הפריה ל-44 כבר הועברה למשרד הבריאות במאי 2005, אך המשרד לא דן בה עד כה. כמו כן, הגבלת מספר מחזורי הטיפול הומלצה למשרד עוד בשנת 1997, אולם לא נידונה גם כן.

אליהו הרשקוביץ

עוד מתברר מתשובת משרד הבריאות לדו"ח המבקר, כי בכוונתו לפעול להעלאת המחיר המשולם לתורמות ביצית בישראל, שכאמור עומד כיום על עשרת אלפים שקלים בלבד – זאת כדי לעודד עלייה בתרומות ביצית המבוצעות כיום בהיקף מצומצם רק בבתי החולים הלל יפה ואסף הרופא, כשמטופלות רבות עדיין נאלצות לנסוע לחו"ל לשם כך (עלות הטיפול במזרח אירופה למשל נאמדת ב-3,500 יורו).

נתוני משרד הבריאות שהתפרסמו בשבוע שעבר הצביעו על זינוק של 10.8% במספר טיפולי ההפריה החוץ-גופית בישראל תוך שנה אחת, מ-2010 ל-2011 – נתון שהוא בפני עצמו הגבוה ביותר בעשור הנוכחי, בו גדל ב-83% מספר הטיפולים. מבדיקה מדגמית של המבקר עולה כי בקופת חולים מכבי אותרו בין יולי 2008 ליולי 2011, 27 מטופלות שעברו מעל ל-20 מחזורי טיפול בהפריה חוץ-גופית, ואילו במאוחדת אותרו בין 2008 ל-2011, 31 מטופלות שעברו 15 מחזורי טיפול ויותר. דו"ח המבקר העלה כי למעלה ממחצית מטיפולי ההפריה החוץ-גופית בישראל (54%) מבוצעים בבתי החולים הפרטיים, כש"משרד הבריאות לא שקל את היחס הרצוי בין היקף הפעילות בתחום זה בבתי החולים הציבוריים והפרטיים".

מהדו"ח עולה אף כי ביקורות של המחלקה למעבדות במשרד הבריאות ב-15 יחידות הפריה בשנתיים האחרונות, העלו כשלים בפעילות מערכות מיזוג האוויר בחלק ממעבדות הפריון, הפועלות ללא מערכת "על לחץ", בניגוד לחוזר מ-2007 - מצב העלול לפגוע באיכות האוויר במעבדות ובהצלחת טיפולי ההפריה.

הדו"ח מותח ביקורת גם על היעדר פעילות במשרד הבריאות ביחס לביציות מוקפאות הנשמרות בבתי החולים לאורך שנים ללא דורש. לפי נתוני יחידות הפריון, בישראל מוחזקות מעל ל-1,900 ביציות בהקפאה במשך יותר מ-20 שנים, ומעל ל-5,700 ביציות במשך 15 עד 20 שנים. עוד נמצא כי 215 ביציות מוקפאות שייכות לנשים בנות מעל ל-60, שככל הנראה אין בכוונתן להשתמש בהן כבר לצורך היריון עצמי.

המשך שמירת הביציות המופרות יותר מחמש שנים, בלי שהזוג המטופל מאשר זאת בכתב, מנוגד לתקנות בריאות העם משנת 1987, אולם בבתי החולים נמנעים מהשמדת ביציות אלה עקב חשש מתביעות משפטיות. במארס 2006 פורסמו המלצות ועדה מקצועית בנושא, שקבעה כללים ולפיהם ללא מענה מצד בני הזוג באשר לרצונם בביציות, יופשרו הללו כעבור עשר שנים ממועד ההקפאה. עם זאת, משרד הבריאות לא קבע עד כה הנחיה ברורה להפשרת ביציות שאין להן דורש, ובתי החולים ממשיכים להקפיא ביציות רבות שלא לצורך - פעילות הכרוכה בהוצאות כספיות ניכרות. הביקורת העלתה כי 11 מ-15 יחידות הפריון שמסרו נתונים למשרד המבקר, פנו למטופלות בנוגע לביציות המוקפאות לאורך זמן, אולם לא זכו למענה מיותר מ-60% מהמטופלות, ואילו שלוש יחידות אחרות לא פנו למטופלות כלל, ועוד יחידה הפסיקה לפנות למטופלות לאחר שנתקלה בתגובות זועמות מחלק מהן. הדו"ח מאיץ במשרד לקדם את הטיפול בנושא.

הדו"ח מתייחס עוד למצב של גירוי יתר שחלתי העלול להיגרם מהתרופות הניתנות למטופלות פריון לעידוד הביוץ. מנתוני היחידות להפריה חוץ-גופית עולה שביחידות מסוימות היה שיעור הנשים שסבלו מגירוי יתר שחלתי 0.6% עד 1% מהמטופלות, ובאחרות 1.5% עד 1.7%, כשאחת היחידות אף דיווחה על שיעור של 3% עד 4%.

ממשרד הבריאות נמסר כי "הגבלת טיפולי הפריה חוץ-גופית תעלה לדיון בישיבתה הבאה של המועצה הלאומית לרפואת נשים ב-10 במאי. מסד נתונים לאומי למחזורי טיפול בהפריה חוץ-גופית נמצא בהקמה במימון המשרד, ומידע ראשוני יהיה זמין לקראת סוף 2014. בעניין איכות האוויר ביחידות הפריון, מחלקת מעבדות של משרד הבריאות עומדת לקראת פרסום חוזר בנושא. לגבי הפשרת ביציות, בימים אלה עמל צוות יישום שמינה מנכ"ל המשרד על הכנת דו"ח ובו המלצות פרקטיות ליישום המלצות ועדה שדנה בנושא בראשות פרופ' שלמה מור יוסף".

אין פיקוח על משגיחות הכשרות ביחידות הפריון

דו"ח המבקר מתייחס גם לתחקיר "הארץ" מינואר 2012, הקובע כי המדינה תומכת באמצעות מימון של מיליוני שקלים דרך המשרד לשירותי דת, בהעסקתן של משגיחות כשרות ביחידות להפריה חוץ-גופית, המקבלות נגישות לתיקיהם הרפואיים של מטופלים, ללא פיקוח מצד משרד הבריאות.

במרבית היחידות להפריה חוץ-גופית פועלות משגיחות חיצוניות מטעם ארגונים דתיים וחרדיים, לרבות מכון פוע"ה וארגון בוני עולם, במטרה להבטיח כי ההפריה תבוצע באופן הנכון מבחינה הלכתית. המשגיחות מלוות את הזוגות בתהליך ואף מקבלות גישה למעבדות הפריון כדי לצפות באקט ההפריה.

למרות היקף פעילותן הנרחב של המשגיחות, המתואר בדו"ח כ"פעילות כלכלית ניכרת, שמעורבים בה גורמים שונים וכן שיש לה השפעות כלכליות גם על המטופלים", משרד הבריאות לא הסדיר, לפי הדו"ח, את פעילות המשגיחות בכללים ברורים, ובמחצית מיחידות הפריון אף לא קיים נוהל פנימי המסדיר את כניסת המשגיחות למעבדות, בהן הן נחשפות למידע רגיש אודות מטופלים.

הדו"ח קובע כי "על משרד הבריאות לבחון את ההשפעות שיש להימצאותן של משגיחות שאינן עובדות בית החולים בזמן ביצוע הפריה חוץ-גופית ולקבוע לפי תוצאות הבחינה כללים, ולוודא כי היחידות פועלות לפיהם". גם עמדות קופת חולים כללית והיחידה להפריה חוץ-גופית במרכז הרפואי רמב"ם, שהועברו למשרד המבקר, תומכות בנוהל אחיד של משרד הבריאות שיסדיר את פעילות המשגיחות.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "לדעת המשרד, אין מקום כי יפורסם נוהל המסדיר או מכיר בפעילות ארגונים כאלו ואחרים הפועלים בבתי החולים. לכל בית חולים עומדת האוטונומיה להחליט לגבי פעילות הארגון בין כתלי בית החולים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו