בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דו"ח: מתכות ותרופות נמצאו במזון מן החי המשווק בישראל

מדו"ח משרד החקלאות עולה כי 21% מדגימות הביצים שנאספו הכילו שאריות תרופה וטרינרית. ב-1.3% מדגימות בשר העוף התגלתה מתכת כבדה מסוג קדמיום

30תגובות

דו"ח משרד החקלאות איתר תרופות ומתכות רעילות במזונות שמקורן בחיות המשווקים בישראל. בדו"ח השנתי לשנת 2012 שערכו השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות, שמטרתו איתור תרופות ומזהמים סביבתיים במוצרים המופקים מבעלי חיים, אובחנו עיקר החריגות בדגימות שבוצעו בדגימות בביצים.

מתוך 250 בדיקות שבוצעו בדגימות שנאספו מלולי תרנגולות מצא הסקר כי 21% מהדגימות הכילו מינונים חריגים מהמותר של תרופה וטרינרית לטיפול בטפילי מעיים בעופות בשם יונופורים ו-17% מהדגימות מדדו חריגות בתרופה וטרינרית בשם קלופידול. לדברי ד"ר ארז לוברני, מנהל המחלקה לפיקוח תכשירים וטרינרים בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, "הסקר זיהה בעיה של עודפי תרופות וטרינריות בביצים, אולם אלו תרופות רשומות שניתנות לבעלי חיים, ולא אובחנו בריכוזים שיכולים להזיק לבריאות". בנוסף, חמש דגימות ביצים הכילו תרופת אנטיביוטיקה מסוג טטראציקלין בריכוז שמעל למותר ושתי דגימות הכילו אנטיביוטיקה מסוג סולפונמידים מעל הרמה המותרת.

בדגימות של בשר עוף שבוצעו במסגרת הסקר, מתוך 300 דגימות אותרה ב-1.3% מתוכן מתכת כבדה מסוג קדמיום- בכבדי עוף. המתכת הכבדה קדמיום נמצאת בשימוש תעשייתי בציפוי בגדים, תעשיית הפלסטיק וייצור סוללות, ונזקיה כוללים בעיקר סיבוכים בכליות ובמערכת העצמות. זיהום חמור מקדמיום בשנת 1989 ביפן הוביל ללמעלה ממאה מקרי מוות. בסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי (IARC) מוגדר החומר כמסרטן ודאי בבני אדם.

ירון קמינסקי

לדברי לוברני, "ההערכה שהקדמיום הגיע באמצעות מזון לבעלי חיים (מספוא) או מאחד השמנים שמעורבבים באוכל המשמש לעופות. קדמיום אינו צריך כלל להימצא במזון מבעלי חיים". בנוסף אותרו ב-2.6% מהדגימות בעופות ריכוזים חורגים של תרופה וטרינרית בשם ניקרבזין וב-0.6% אותרו תרופות אנטיביוטיקה מסוג פלואורוקווינולונים וב- 0.3% אותרה התרופה הוטרינרית יונופורים במינונים חורגים.

ב-264 דגימות חלב בקר אותרה רק אחת שהכילה תרופות נוגדות דלקת מעל לרמה המותרת. ב-205 דגימות הדגים שנבדקו לרעלים אותרה רק אחת שהכילה תרופה וטרינרית לטיפול בחיידקים ופטריות וטפילים מסוג מלכיט גרין ודגימה נוספת שהכילה אנטיביוטיקה מסוג טטרציקלין מעל למותר. מתוך 45 דגימות דבש אותרה רק אחת שהכילה אנטיביוטיקה מסוג סולפונמידים מעל למותר. מתוך 469 דגימות בשר בקר אותרה ב-0.4% אנטיביוטיקה מסוג סולפונמידים מעל הרמה המותרת. בבדיקות חלב הצאן ובשר החזיר שבוצעו במשרד החקלאות בשנת 2012 לא אותרו כלל חריגות ברמות הכימיקלים המותרות.

במשרד החקלאות מסבירים כי גודל המדגמים לבדיקות מוצרי מזון המופקים מבעלי חיים תלויים בהיקף הייצור המקומי ושיעור הצריכה. דגימת המוצרים נעשית אצל החקלאים במשק, במכוני המיון, בבתי המטבחיים והשחיטה ובדיקתם נעשית במעבדות המשרד. בשנת 2012 התקיימו כ- 14,650 בדיקות מעבדה במוצרים אלה, שהם לטענת משרד החקלאות מעל לדרישות ל-3,000 בדיקות בלבד לפי התקן האירופי המיושם בישראל.

אחד המקורות לכמויות החורגות של תרופות קשור בשימוש לא נכון בתרופות וטרינריות המיועדות לטיפול בבעלי חיים בישראל. לדברי לוברני, "לכל תרופה וטרינרית שניתנת לבעלי חיים המשמשים לצורכי מאכל או הפקת מוצרי מזון יש זמן המתנה שיש לחכות עד שהיא מופרשת מהגוף, לפני השימוש בחיה. מינונים גבוהים מהמותר מעידים על כך שלא נשמר זמן ההמתנה הנדרש".

בימים אלה הוחלט במשרד החקלאות, על רקע הממצאים, להרחיב את כמות הבדיקות לאיתור מזהמים בביצים ולאתר את המקור המדויק לחדירתן של תרופות וטרינריות במינונים חורגים לביצים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו