בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההפרטה מאיימת על רופא המשפחה

הכנסת שירותי רפואה פרטית (שר"פ) 
לבתי החולים הציבוריים צפויה להרחיב את 
פערי ההכנסה בין רופאים יועצים לרופאי משפחה ולפגוע ברפואה הקהילתית

13תגובות

באחרונה הקימה שרת הבריאות יעל גרמן ועדה לחיזוק הרפואה הציבורית בישראל שבפניה מועלות עדויות על המצוקות של רפואה זו. במפתיע, מקומה של הרפואה בקהילה נעדר כמעט לחלוטין מהדיון. הרפואה הפרטית לפני כמה חודשים התקיים כנס המועצה הלאומית לבריאות הקהילה המייעצת להנהלת משרד הבריאות, שעסק ביתרונה של מערכת רפואה המבוססת על רפואה ראשונית חזקה. בכנס השתתפו רבים מראשי מערכת הבריאות בארץ בעבר ובהווה. הוא נפתח בהרצאת אורח של פרופ' איגור סווב (Igor Svab) מסלובניה, שעד לאחרונה היה יו"ר איגוד רפואת המשפחה האירופי. הרצאתו עסקה ביעילות הרפואה הראשונית, המוגדרת כרפואה הניתנת בקו המגע הראשון עם המטופל, מחוץ למסגרת בתי החולים.

על פי ההרצאה, שלוותה במחקרים תומכים, רפואה ראשונית היא רפואה שאמורה להיות זמינה ונגישה. מערכת זאת מסוגלת לתת תשובה לחלק ניכר מהבעיות הרפואיות, שומרת על רצף טיפולי על פני שנות חייו של המטופל ומתאמת בין יועצים שונים. בארצות המערב רוב הרפואה הראשונית ניתנת על ידי רופאי משפחה, רופאי ילדים בקהילה, רופאים פנימאים קהילתיים ואחיות. כמו כן שותפים למערכת הרפואה הראשונית גם עובדי בריאות אחרים כגון פיזיותרפיסטים, תזונאים, מחנכים לבריאות ועובדים סוציאליים.

בישראל כיום, כשלושה רבעים ממפגשי רופא-חולה נעשים בקהילה ובה גם מוצאת כמחצית מההוצאה הלאומית לבריאות. הרפואה הראשונית בישראל היא ברובה הגדול ציבורית. כמעט לא ניתן למצוא בארץ רופאי משפחה שעובדים פרטי ורק מיעוט מרופאי הילדים עושים זאת.

אולם, בראיון שהעניק סגן שר הבריאות לשעבר ח"כ יעקב ליצמן ל–TheMarker–(31.10.2012), בחלק שעסק בהישגיו במערכת הבריאות, הוא לא הזכיר את הרפואה הראשונית כלל. כך למשל, כשקבע: "הפריפריה, שלצערי תוחלת החיים בה נמוכה... מבמרכז הארץ", ציין: "אז הכנסתי לכל בית חולים MRI וחדרי מיון קדמיים".

מחקרים מאירופה וצפון אמריקה מראים שהפתרון להבדלי תמותה בין אזורים שונים הוא חיזוק הרפואה הראשונית ולא תוספת טכנולוגיה חדשנית, נוצצת ויקרה.

דניאל בר און

בהמשך הראיון ציין ח"כ ליצמן כי "אחת הבעיות... היא התורים הארוכים... אבל אני הוספתי מיטות". נכון ששיעור מיטות האשפוז בארץ הוא מהנמוכים מבין חברות ארגון המדינות המפותחות (OECD), אך פתרון נוסף לחלק מהממתינים יכול להיות רפואת משפחה או רפואת ילדים חזקות שנותנות מענה הולם כבר בביקור הראשון, ללא צורך ברופאים יועצים או הפניות מיותרות לבתי חולים. לדוגמה, מחקר ישראלי בראשות פרופ' פסח שוורצמן מאוניברסיטת בן גוריון הראה שמצבם של מטופלים שסבלו מכאבי גב תחתון וטופלו על ידי רופאי משפחה השתפר מהר יותר בהשוואה למטופלים שפנו בתחילה לרופא יועץ. בנוסף, הם עברו פחות בדיקות והדמיות והיו יותר שבעי רצון.

מאמר שפרסם באחרונה ב"הארץ" מנכ"ל חברה שייעצה להסתדרות הרפואית בנוגע לעומס במחלקות האשפוז ("לא עומדים בתקן", 7.7.13) העלה כי ההסתדרות הרפואית לא בדקה, מסיבות שונות, את העומס במרפאות הקהילתיות, וידוע כי לרופא משפחה יש פחות מ–10 דקות לכל מטופל.

בנוסף, בהסכם הרופאים האחרון מלפני שנתיים לא הוכרו מקצועות הקהילה, ובמיוחד רפואת המשפחה, כמקצועות במצוקה. ובניגוד לרצוי, בשנים האחרונות נוצר מחסור קשה ברופאי משפחה ורופאי ילדים בקהילה. העתיד הקרוב איננו נראה טוב יותר וישנם עשרות תקנים לא מאוישים למתמחים ברפואת המשפחה. בנוסף ישנו מחסור חמור גם באחיות הקהילה, שחשוב להזכיר את תרומתן הגדולה לאיכות הטיפול במבוטחים, והמצב בפריפריה חמור אף יותר. זאת כנראה סיבה מרכזית לתוחלת החיים הקצרה יותר בפריפריה ולא חוסר במכשור יקר. יש ערך גם לחיזוק רפואת בתי החולים אך הוא פחות.

דוגמה נוספת להתעלמות מהרפואה בקהילה היא אי מינוי רופא משפחה להרכב ועדת סל התרופות והטכנולוגיות בארבע השנים האחרונות. דבר מפתיע בהתחשב בכך שהסל מחייב את השירות בקהילה ולא את מסגרת האשפוז.

לפי הפרסומים בעיתונות, מסתמן שחלק עיקרי מזמנה של ועדת גרמן ייוחד לנושא שירות רפואה פרטית (שר"פ) בבתי החולים הציבוריים. אין ספק כי הדיון בשר"פ בבתי החולים הציבוריים חשוב ביותר. יעידו על כך תוצאות סקר שערכו באחרונה סטודנטים לרפואה באוניברסיטה העברית, בהדרכת פרופ' מאיר ברזיס, שמצא כי השר"פ מרחיב את הפערים בקבלת טיפול רפואי בין קבוצות באוכלוסייה. ככל שירבו הרופאים העוסקים גם בשר"פ בבתי החולים, יגדל הפער בהכנסה בין הרופאים היועצים לבין המומחים ברפואה ראשונית, שאינם עובדים בבתי חולים. הדבר יגרום להפחתה נוספת בפנייה של רופאים צעירים לרפואת המשפחה ורפואת הילדים בקהילה, ובסופו של דבר רק יגדיל את תחלואיה של מערכת הבריאות הישראלית.

הגיע הזמן שמדינת ישראל תשים את הדגש בחיזוק הרפואה בקהילה במקביל להשקעות גדולות בטיפולים וטכנולוגיות. לכן, חשוב ביותר שבדיוני ועדת גרמן יוקדש זמן רב גם לדיון בחיזוק הרפואה הראשונית. כדאי שהוועדה תזמין רופאי משפחה ומטפלים נוספים מהקהילה להעיד בדיונה, כדי שחברי הוועדה יוכלו לקבל תמונה מלאה יותר על צורכי מערכת הבריאות הישראלית.

מלשכת שרת הבריאות נמסר בתגובה: "הוועדה שהוקמה ביוזמת השרה לא תוכננה לטפל בכלל חוליי מערכת הבריאות בישראל. המנעד עצום, הקשיים רבים, ואי אפשר לירות לכל הכיוונים. כדי לפתור בעיות - יש להתמקד ולהחליט על סדרי עדיפויות - במה מטפלים תחילה ובמה בהמשך. מדי יום חמישי מתייצבים בפני הוועדה גורמים שונים ומגוונים המייצגים את כלל הצרכים של מערכת הבריאות, מעידים בפני הוועדה וחולקים את דעותיהם, עצותיהם ורעיונותיהם לשיקום המערכת. הנושאים שנידונים בוועדה משפיעים על חלוקת הכספים במערכת הבריאות הציבורית, על רמת השירות ועל תחומים נוספים שלהם השפעות רוחב על המערכת. הניסיונות לשפוט מראש מה תהיינה המלצות הוועדה מיותרים ומשוללי בסיס. עבודת הוועדה נעשית במקצועיות וענייניות, והשרה יושבת בה בלב פתוח ובאוזן כרויה וכך גם חברי הוועדה שהנם בעלי ניסיון, ידע ומוניטין".

ד"ר אמנון להד הוא ראש החוג לרפואת המשפחה באוניברסיטה העברית, מנהל המחלקה לרפואת המשפחה במחוז ירושלים בשירותי בריאות כללית ויו"ר המועצה הלאומית לבריאות הקהילה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו