חברו הטוב ביותר של האדם למלחמה באלרגיות

מחקרים מגלים כי הכנסת כלב לבית בגיל הינקות מפחיתה את הסיכון להתפתחות אלרגיות של העור. חתולים, מתברר, דווקא לא מסייעים לכך

דן אבן
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דן אבן

תיאוריית ההיגיינה מציעה הסבר לעלייה בעשורים האחרונים בשכיחותן של אלרגיות, לרבות דלקת עור אטופית,"אטופיק דרמטיטיס" שבמדינות המערב זכתה לכינוי "אסתמה של העור". לפי התיאוריה, שהועלתה לראשונה בספרות הרפואית בשנת 1989, חשיפה מופחתת לגורמים מחוללי אלרגיה בחודשים הראשונים לחיים עלולה להשפיע על תפקוד המערכת החיסונית של הגוף באופן התורם להתפתחות אלרגיות. על רקע ההנחה, מחקרים בעבר כבר קשרו בין חשיפה בגיל מוקדם לחיות העשויות לעורר תגובות אלרגיות לבין חיזוק המערכת החיסונית. כך למשל בעבודה משנת 2000 שזיהתה ירידה בשכיחות אסתמה ותגובה אלרגית הקרויה "קדחת השחת" - המתבטאת בגירוי העיניים, האוזניים ודרכי הנשימה העליונות - בקרב ילדי חקלאים.

עתה מתברר כי חשיפה בגיל מוקדם לכלבים, ובאופן מעשי הכנסה של כלב הביתה, מהווה מתכון יעיל למניעת אלרגיה עורית מסוג אטופיק דרמטיטיס, ששיעורה כיום במדינות המערב מגיע לכ-20% מהילדים. מאמר שהתפרסם בגיליון חודש מאי של כתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology, סיכם נתונים מ-26 פרסומים של מחקרים שבחנו את השפעת גידול בעלי חיים בבית על שכיחותן של אלרגיות. חוקרים מאיטליה שעיבדו את הנתונים גילו כי גידול כלב בבית הפחית ב-28% מהמקרים את הסיכון לאטופיק דרמטיטיס.

גידול חתול לא נמצא בחישוב כגורם המקטין את הסיכון למחלה. החוקרים מסבירים את הממצא בשינויים בהרכב חיידקי המעי (מיקרוביום) בין כלבים וחתולים המשפיעים מצדם על שינויים בהרכב החיידקים המצטברים על עורן של חיות אלו. להערכת החוקרים, שינויים אלו באים לידי ביטוי במגע של ילדים עם חיות הבית וכך מובילים להבדל בממצאים בין הכלבים לחתולים.

כמו כן מצא המאמר כי הירידה בסיכון לאטופיק דרמטיטיס בעקבות גידול כלבים בבית נצפתה במחקרים שנערכו בארה"ב, וברמה נמוכה יותר במחקרים באירופה, וירידה זו לא זוהתה במחקרים שבוצעו במדינות האוקיינוס השקט (פסיפיק), לרבות ביפן. החוקרים מעריכים כי הבדלים אלה נעוצים בעובדה שבמדינות אירופה וביפן מקובל יותר טיפוח של חתולי בית מאשר כלבי בית ומספר כלבי הבית הוא קטן יחסית.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ