בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החלב של היום זה לא החלב של פעם

באחרונה מצטברות עדויות המערערות על חשיבותו של החלב בתפריט היומי, אף כי בעבר הלא רחוק זכתה ישראל לתמיכה מהאו"ם באספקת חלב לכל ילד

58תגובות

על רקע נייר העמדה שפרסמו ביולי חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד, המערער על חשיבות החלב ומוצריו בתפריט היומי, מעניין להיזכר כיצד חיזק החלב בשנים עברו את מעמדו בארץ, כמוצר חיוני מאין כמוהו להתפתחותם של ילדים.

בפברואר 1957 אילצו צורכי הביטחון את ממשלת ישראל לקצץ בהוצאותיה, ואחד מהצעדים היה ביטול הסובסידיה על החלב. לא חלף זמן רב ומחירו של המוצר הבסיסי האמיר ב-300% - והיכולת של משפחות מרובות ילדים לקנותו לילדיהן נפגעה. בניסיון להגדיל את הכמות החלו אמהות למהול את החלב במים, דבר שפגע מיידית בבריאות התינוקות והילדים. יוקר החלב הוביל לעימותים קשים בין אחיות טיפת חלב לאמהות שראו אותן ככתובת למצוקתן.

"אחיות צעירות עומדות תחת לחץ מתמיד, איומים והפצרות. התחנה, במקום שתוכל למלא את מקומה וייעודה, נהפכת לשוק חלב", כתבה אז אחות מפקחת למשרד הבריאות. "אנו תקווה שתעשו ותנקטו בפעולות הדרושות להביא בעיה כאובה זו לסדורה המתאים".

פרופ' אריך נסאו היה רופא ילדים ידוע שניהל את מחלקת הילדים בבית חולים העמק. אז הוא כתב כי "ביישובים החדשים מחלקים עדיין רק חצי מהכמות של אבקת חלב מלא... והכמות אינה מספיקה בהחלט למלא את דרישות הילדים הצעירים. לרשות האמהות לא עומד בתור תחליף חלב... ואין ביכולתן לקנות את חלב 'תנובה' שיקר מדי לתקציב העומד לרשות רוב משפחות אלה... אני רואה את המצב הנוכחי בדאגה רבה".

כהן פריץ / לע"מ

ביקורת נמתחה גם על "תנובה" והמחיר שדרשה אז עבור החלב: 8 מיל (פרוטה) לכוס חלב - מחיר שבו ניתן היה אז לקנות בשוק חצי תרנגולת - מהם 5 מיל עבור שטיפת הבקבוקים וסידורם בארגזים.

יוקר החלב הדאיג במיוחד את אנשי הבריאות, שחששו כי התייקרות המוצר תעלה את מספר הילדים ירודי המשקל, ובייחוד ילדי עולים חדשים. לחץ האמהות והרופאים על משרדי הממשלה הוביל לבחינת האפשרות לחלק תלושים למשפחות נזקקות לקבלת חלב במחיר נמוך במיוחד, באמצעות תחנות טיפת חלב. על מנת להקל על המצוקה נעשתה פנייה מיוחדת לארגון יוניצ"ף של האו"ם להגדיל את "סיוע החלב" למדינה, ובפועל, הציל יוניצ"ף את ישראל ממשבר החלב.

סיוע החלב של יוניצ"ף החל עוד שבע שנים קודם, בינואר 1950, בשל מצבה הכלכלי הקשה של המדינה שזה עתה נולדה. החלב נבחר כמוצר ראשון בחשיבותו לסיוע ואף הוגדר כתרופה. "סיוע החלב" נסמך במידה רבה על התפישה התזונתית שהתפתחה בארה"ב אחרי מלחמת העולם הראשונה, בדבר חשיבות המוצר להתפתחות הילדים. תפישה זו חוזקה בקביעת התקן התזונתי הנדרש להתפתחות תקינה של תינוקות וילדים על ידי ארגון הבריאות העולמי אחרי מלחמת העולם השנייה, תקן שבו היווה החלב מרכיב מרכזי. העיקרון של "כוס חלב ביום" הפך עיקרון מוביל בכל התוכניות לסיוע לאוכלוסיות במצוקה, בעיקר לאמהות ולילדים.

כאשר הגיעו משלוחי "סיוע החלב" הראשונים של יוניצ"ף, הוחל מבצע ארצי - שכלל גם את מגזרי המיעוטים - ועיקרו אספקת אבקת חלב ל–10,000 תינוקות למשך 180 ימים; חלוקת אבקת חלב ל–40,000 ילדים בגילים 6-1; ומתן כוס חלב ליום לכ-104,000 ילדי בתי הספר. על מנת לעודד את שתיית החלב קבעה הנהלת התוכנית כי הילדים יקבלו כוס קקאו ביום למשך חצי שנה, ובמחצית השנה השנייה יקבלו את כוס החלב במרקם אחר - כפודינג.

הצלחת התוכנית מראשיתה הביאה את ועדת הסיוע של יוניצ"ף לגבש תוכנית רב שנתית כדי להביא לפיתוח משק חלב עצמאי בישראל, שיוכל לעמוד בעתיד באספקת חלב לכלל האוכלוסייה. התוכנית, שתאריך היעד שלה נקבע ל–1964, כללה סיוע מקצועי וטכני לגורמי ממשלה, הרחבת המחלבות של "תנובה" ו"טרה", סיוע למשקי החלב (רפתות), והקמת מרכזי פיסטור, שימור וקירור. ממשלת ישראל מצדה התחייבה לתת מימון משלים לתוכנית מכספי השילומים מגרמניה ולסייע בציוד בהקמת בית חרושת לבקבוקים לצורכי שיווק החלב. בשנת 1956 החלה תנובה בשיווק חלב מפוסטר בבקבוקים והעיתונות יצאה בכותרות על ה"מהפכה" באספקת החלב. "סוף סוף זכינו לחלוקת חלב מפוסטר בבקבוקים. הקיץ הקץ על ההספקה הבלתי־היגיינית בכדים ובפחים, על המדרכות וברחובות". באותה שנה אף ייסדה הממשלה בעידוד יוניצ"ף את מועצת החלב, שכללה את גורמי משק החלב במדינה.

"סיוע החלב" של יוניצ"ף נמשך עד שנת 1966 וסייע משמעותית להתמודדות עם הקשיים שנוצרו מביטול הסובסידיה על המוצר. המבצע, שנמשך 16 שנים, הסתיים כששרת החוץ דאז גולדה מאיר הודיעה להנהלת הארגון כי כל ילדי ישראל מקבלים את התזונה הנדרשת ללא יוצא מן הכלל ועל בסיס משאבים מקומיים וכי תוכנית הסיוע השיגה את יעדיה באופן מלא.

פרופ' שפרה שורץ היא חוקרת ומרצה במרכז לחינוך רפואי ע"ש פרופ' משה פריבס, בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב, וחוקרת במכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו