בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארגון הבריאות העולמי נגד המחקר שקבע כי שכיחות רוב סוגי הסרטן נובעת מ"מזל רע"

לדברי הארגון, המחקר לפיו שני שלישים ממקרי הסרטן נגרמים ממזל רע רצוף בטעויות ואי דיוקים ופוגע במאמצים לאיתור נסיבות המחלה ומניעתה

15תגובות

בצעד יוצא דופן פרסם בשבוע שעבר ארגון הבריאות העולמי (WHO) הודעה נגד המאמר שפורסם בתחילת החודש בכתב העת Science שטען כי שני־שלישים ממקרי הסרטן הם תוצאה של "מזל רע" שלא ניתן היה למנוע אותם. לטענת הארגון, הפרסום מטעה ופוגע במאמצים לאיתור סיבות המחלה ומניעתה.

המאמר המדובר פורסם בכתב העת היוקרתי ב-2 בינואר השנה על ידי האונקולוגים ברט ווגלסטיין וכריסטיאן טומסטי מהמרכז לחקר הסרטן באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור שבמרילנד. במסגרת המחקר בחנו החוקרים 31 סוגי סרטן שונים. על פי הממצאים, 22 מהם - בין היתר סרטן המוח, השחלות, האשכים, הלבלב וסרטן הדם - יכולים להיות מוסברים במידה רבה על ידי מוטציות אקראיות, ואלה מהווים 65% ממקרי הסרטן. לעומת זאת, תשעה סוגי סרטן אחרים - כמו סרטן המעי הגס וסרטן הריאות (כתוצאה מעישון) - הושפעו במידה רבה מתורשה ומגורמים סביבתיים כמו אורח חיים וחשיפה מסוכנת לחומרים מסרטנים. הממצאים גרמו לחוקרים לטעון כי מרבית סוגי הסרטן נובעים מתוצאה של מוטציות אקראיות שאין דרך לצפות או למנוע את הופעתן, כך שמדובר פשוט ב"מזל רע" של החולים.

"כל סוגי הסרטן נגרמים על ידי שילוב של מזל רע, סביבה ותורשה", אמר ווגלסטיין עם פרסום המאמר, "יצרנו מודל שעשוי לסייע לכמת עד כמה כל אחד משלושת הגורמים האלה תורמים להתפתחות הסרטן". לדבריו, "כשמישהו לוקה בסרטן, אנשים מיד רוצים לדעת מדוע. הם רוצים להאמין שיש סיבה, ובמקרים רבים הסיבה האמיתית אינה אורח חיים לקוי או השפעה סביבתית רעה. זה רק בגלל שלאדם היה חוסר מזל. הוא הפסיד בהגרלה". 

מוטיב ה"מזל הרע" (bad luck) היה דומיננטי בהצגת המחקר: הוא הופיע בפתיח של המאמר המקורי בכתב העת וחזר על עצמו גם בהודעה רשמית של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס ובאמירות של החוקרים. "חלק מסוגי הרקמות הם בעלי סיכון של פי מיליונים יותר לגרום לסרטן לעומת אחרות", כתבו החוקרים בפתח המאמר. "על אף שעובדה זו זוהתה כבר לפני יותר ממאה שנה, היא מעולם לא הוסברה. כאן אנחנו מראים שהסיכוי ללקות במהלך החיים בסוגי סרטן שונים תואם באופן מובהק את המספר הכולל של התחלקות התאים במסגרת התהליך הנורמאלי של שימור הרקמה. התוצאות הללו מצביעות על כך שרק שליש מסוגי הסרטן ניתן לייחס לגורמים סביבתיים או נטיות תורשתיות. לרוב מדובר ב'מזל רע', כלומר מוטציות אקראיות, הנוצרות בעת שכפול הדנ"א בתאי גזע נורמליים, לא סרטניים. זה חשוב לא רק להבנת מחלה, אלא גם לתכנון האסטרטגיה שתפחית את היקף התמותה שהיא גורמת". בעקבות כך, בימים שלאחר פרסומו זכה המאמר לסיקור תקשורתי עולמי נרחב.

ואולם בסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) של ארגון הבריאות העולמי מאוד לא אהבו את המחקר והאפקט התקשורתי שיצר. הארגון ופרסם הודעה בה מסר כי הוא חולק באופן חד משמעי על מסקנות המחקר. עוד נטען בהודעה כי ממצאי המחקר עומדים בסתירה למה שידוע כיום. מומחי IARC אף הצביעו על סתירה בין ממצאי המחקר למסקנה וכן על פגמים באופן שבו בוצע. "כבר ידענו שבכל הקשור להתפתחות סרטן אצל הפרט יש מרכיב של מקריות (צ'אנס), ובכל זאת יש הרבה מה לומר על רמת הסיכון כאשר מדברים על כלל האוכלוסיה", טוען מנהל IARC, ד"ר כריסטופר וויילד. "המסקנה ש'מזל רע' הוא הגורם העיקרי לסרטן מטעה ועלולה לגרוע מהמאמצים לאיתור הסיבות למחלה ולפגוע ביעילות למנוע אותה".

בארגון טוענים כי חמישה עשורים של מחקר בתחום הסרטן הראו כי רוב סוגי הסרטן שכיחים אצל אוכלוסיות מסוימות ונדירים בקרב אוכלוסיות אחרות, וכי דפוסים אלה משתנים מעת לעת. למשל, סרטן הוושט נפוץ יותר בקרב גברים במזרח אפריקה אך נדיר במערב אפריקה. סרטן המעי הגס נחשב לנדיר יחסית ביפן, אך שכיחותו עלתה פי ארבעה בשני העשורים האחרונים. "הממצאים הללו מאפיינים הרבה סוגים של סרטן והם עולים בקנה אחד עם שינויים ברוח החיים ובסביבתיות, בניגוד לשונות גנטית או מקריות ('מזל רע')", נכתב בהודעת הארגון.

עוד טוענים המומחים כי המחקר לוקה בספר כשלים, ובכלל זה הכללה של סוגי סרטן נדירים מאוד שמשקלם ביחס לכלל המחלות הסרטן הוא זעום ואינו מאפשר הסקת מסקנות. עוד נטען כי המחקר מתמקד באוכלוסיית ארצות הברית כמדד סיכון ללקות במחלות הסרטן השונות וכי השוואה לאוכלוסיות שונות היתה מניבה תוצאות אחרות.

"כמעט מחצית מכל מקרי הסרטן בעולם ניתן למנוע", טוענים בארגון הבריאות העולמי, "המסקנה הזו נתמכת בפועל על ידי הצגת ראיות מדעיות קפדניות וכן על ידי ירידה בשכיחות הסרטן לאחר התערבות ומניעה". לדברי ד"ר וויילד, "פערי הידע שעוד נותרו אינם צריכים להיות מיוחסים ל'מזל רע'. החיפוש אחר הסיבות חייב להימשך במקביל להשקעה במניעה אצל קבוצות סיכון ידועות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו