בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דעה

הרופאים יודעים לרפא ולחקור אבל לא יודעים ללמד

חינוך רפואי צריך להיות מקצוע בפני עצמו. עם זאת, בבתי הספר לרפואה בישראל הקידום בדירוג האקדמי הוא פועל יוצא של פרסום מחקרים ויוקרה קלינית. לכן, המוטיבציה של רופאים-מורים רבים ללמד אינה גבוהה, הידע הפדגוגי שלהם מועט והדורות הבאים עלולים להיתקע מאחור

25תגובות

הסטודנטים לרפואה בשנות ה-60, שעמם נמניתי גם אני, מיהרו להגיע לאולם ההרצאות בשעה מוקדמת וכך תפסו מקום בשורה הראשונה, משם אפשר היה לשמוע היטב את המרצה. עברו כ-55  שנה, וכיום הסטודנטים מתחרים ביניהם דווקא על השורות האחרונות באולם, משם ניתן להמשיך לשמור על קשר עם העולם החיצון בעזרת מחשבים, טלפונים וכלי תקשורת חכמים אחרים. יש כאלו שאף נעדרים מאולם ההרצאות ומעדיפים ללמוד בבית בעזרת סיכומי הרצאה, צילומי הרצאות, שיטוט באתרי רפואה בינלאומיים ולמידה מתוקשבת (למידה מרחוק). הגישה הזאת אינה נובעת מאופיו של הסטודנט המודרני, אלא בעיקר בשל עולם טכנולוגי מפותח - ודרכי הוראה שלא התפתחו עמו.

כיום נחשפים הסטודנטים לכמויות חומר לימוד עצומות שלא היו קיימת בעבר. למשל, לפני כ-40 שנה מכוני הדימות סיפקו בעיקר צילומי רנטגן והרופא המפענח נחשף למעט צילומים לכל מטופל. כיום, עם הכנסת אמצעי דימות משוכללים יותר כגון מכשירי MRI, הרי שעלתה גם התפוקה - כמאות צילומים לכל מטופל. כלומר, המידע שיש להעביר בשנות לימודי הרפואה גדל והולך בקצב מסחרר, והיכולת לדלות מתוכו את הדרוש לרופא הפכה להיות מקצוע בפני עצמו. עם זאת, החינוך וההוראה הרפואיים נשארו זנוחים בפינה. בין כותלי בתי הספר לרפואה הקידום בדירוג האקדמי הוא פועל יוצא של פרסום מחקרים ומאמרים ויוקרה קלינית. יכולת ההוראה לא ממש נלקחת בחשבון, ועל כן המוטיבציה ללמד אינה גבוהה והידע הפדגוגי של רופאים-מורים רבים אינו רב. כלומר, המורים המלמדים כיום בבתי הספר לרפואה עשויים להיות חוקרים וקלינאים מעולים, אולם כדי לעמוד בפני כיתה או להכין תוכנית לימוד מסודרת יש צורך בידע המשלב את עקרונות ההוראה - כגון בניית תוכנית לימוד ובניית הרצאה, הגדרת מטרות הלימוד ושיטות הערכה - ומרביתם חסרים אותו ומלמדים באופן אוטומטי כפי שלימדו אותם בעבר.

כיום, בשל המחסור הניכר ברופאים, הצורך בהכשרה מהירה ויעילה שלהם הביא לתובנה כי חינוך והוראה רפואיים הם מקצוע בפני עצמו, שיש לו שפה מיוחדת וידע המשלב את עקרונות הפדגוגיה עם הטכנולוגיה העכשווית. בארה"ב למשל מושקעים כיום כספים רבים לבניית מערכות הוראה ולימוד מתוקשב בבתי הספר לרפואה, בהתאם למציאות המשתנה. לתפקידי ההוראה נבחרים מומחי הוראת המדעים ובעלי תואר בחינוך. שכן, האדם העוסק בחינוך רפואי אמור להיות בעל ידע מעמיק ברפואה ובנוסף בקי בעקרונות ההוראה ובהפעלת כלל האמצעים הטכנולוגיים לשיפורה. בישראל המצב די שונה. בבתי הספר לרפואה מעטים הם בעלי תואר בחינוך, ואין מומחים לחינוך רפואי. בנוסף, בקרת ההוראה רופסת, השימוש בטכנולוגיה מקדמת חשיבה ויצירתיות לוקה בחסר והשימוש בטכנולוגיות הוראה ולימוד מרחוק בשלבים הפרה-קליניים מועט או חסר.

לפני כשנה, ביוזמת כמה מרצים מהפקולטה לרפואה בצפת, הוקמה בהסתדרות הרפואית חברה שמטרתה לקדם את החינוך הרפואי, ששמה "החברה הישראלית לחינוך רפואי", שעמה אני נמנה. ההכרה בחשיבות מקצוע ייחודי זה תופסת תאוצה לאחרונה ואם לא נשכיל לתת לו את משקלו הראוי על ידי עידוד מורים וקידומם - רופאים מהדור הבא יישארו מאחור.  

פרופ' יואל דונחין הוא מנהל המרכז לחינוך רפואי בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ומחנך לבטיחות רפואית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו