בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זוכי פרס רפפורט בביו־רפואה ל-2015: פרופ' שורק מהאוניברסיטה העברית וד"ר אלינב ממכון ויצמן

שני החוקרים הציגו, כל אחד בתחומו, מחקרים פורצי דרך להבנת מנגנונים ביולוגיים העומדים בבסיס מחלות כמו סרטן, סוכרת, מחלות דלקתיות, וכן את הקשר הביולוגי בין תחלואה למצב נפשי

10תגובות

הזוכים בפרסי רפפורט למצוינות בתחום המחקר הביו־רפואי לשנת 2015 הם פרופ' חרמונה שורק מהאוניברסיטה העברית בירושלים וד"ר ערן אלינב ממכון וייצמן. הפרסים – בגובה 60 אלף דולרים לחוקר בכיר ו-40 אלף דולרים לחוקר צעיר - יוענקו על ידי קרן משפחת רפפורט בטקס שייערך במוזיאון תל אביב לאמנות ב-15 במארס.

שורק ואלינב הציגו, כל האחד בתחומו, מחקרים פורצי דרך להבנת מנגנונים ביולוגיים העומדים בבסיסן של מחלות כמו סרטן, סוכרת, מחלות דלקתיות והשמנת יתר, וכן את הקשר הביולוגי בין תחלואה למצב נפשי.

די.גוטרי

פרופ' שורק הוכיחה במחקרה כי תהליך התקשורת בין תאי העצב בגוף האדם נתון לבקרה של המיקרו רנ"א (מולקולות רנ״א הקטנות מגן רגיל פי 100 ומעורבות בתהליכי שכפול החומר הגנטי ויצירת חלבונים) שיכולות לווסת את פעילותה של סדרה שלמה של גנים בבת אחת ולפקח על תהליכים שלמים. על פי ממצאי המחקרים של שורק, במצבי לחץ עולה באופן קיצוני רמתו של מיקרו רנ״א כזה גם במוח וגם במעי, למשל במחלת קרוהן, ועלולה להחמיר את מצב החולים. לכן קיימת חשיבות גדולה לפיתוח דרכי פיקוח על המיקרו רנ״א.

כיום ידוע שקיים קשר בין המימד הפיזי לזה הנפשי בגוף האדם, ומחקרים מראים כי טראומה נפשית משפיעה על מבנה הגנים. על פי אותו היגיון, באמצעות יצירת תרופות בעלות רצפי רנ"א הופכיים החוסמים מיקרו רנ"א טבעיים, ניתן לרפא מחלות גופניות ונפשיות. המחקר פורץ הדרך של הפרופ' שורק כבר משמש בסיס לתרופה ניסיונית לטיפול במחלת קרוהן; ומדידת רמת המיקרו רנ״א עשויה לספק מדד אובייקטיבי לאבחון טראומות נפשיות, כדוגמת הלם קרב, וטיפול בהן.

בדצמבר 2014 דווח ב"הארץ" על מחקרה של שורק בנוגע להשפעה הפסיכולוגית והבריאותית של חשיפה ארוכת טווח לטרור וחשש קיומי ביטחוני. ממצאי המחקר הצביעו על קשר בין חשש מאיומי טרור ובין עלייה בקצב הלב - אחד הגורמים המגבירים את הסיכון למחלות לב. "במהלך קריירת המחקר של פרופ' שורק, שנמשכת למעלה מ-35 שנה, עובדת פרופ' שורק בהצלחה רבה עם מדענים ורופאים ומשלבת במחקריה כלים מתחומי הגנומיקה, גנטיקה של אוכלוסיות, ביולוגיה מולקולרית, ביו־רפואה ונוירו־ביולוגיה. שילוב מוצלח זה תרם לתובנות יסוד בתחום הנוירו־ביולוגיה, שחלקן תורגמו מהמעבדה למיטת החולה", נכתב בנימוקי ועדת הפרס.

איתי בלסון / מכון

בספטמבר האחרון פורסם מחקרו של ד"ר ערן אלינב בכתב העת Nature ועורר הדים רבים בקהילה המדעית ובציבור הרחב. על פי המחקר, ממתיקים מלאכותיים עלולים להגביר את הנטייה לחלות בסוכרת. ממצאי המחקר של אלינב תומכים באפשרות כי ממתיקים מלאכותיים מגבירים את אי־הסבילות של הגוף לגלוקוז ואת הסיכוי לחלות בסוכרת מבוגרים.

מבחינה ביולוגית גילה אלינב במחקרו כי כל עוד התקשורת בין המיקרו־אורגניזמים לגוף האדם תקינה – האדם בריא; אך כאשר התקשורת נפגעת, או לא תקינה, האדם חשוף למחלות כגון סרטן, השמנה, מחלות דלקתיות, סוכרת ועוד. גוף האדם מכיל מיקרו־אורגניזמים שכוללים חיידקים, וירוסים, פטריות, טפילים ועוד. מחקרו של אלינב שם דגש על הבנת מנגנון התקשורת בין המיקרו־אורגניזמים וגוף האדם על מנת לפענח את השאלה הנצחית: "מה עושה אותנו בריאים?".

ועדת הפרס ציינה בנימוקיה כי "מחקרו של ד"ר ערן אלינב מתמקד ביחסי הגומלין המתרחשים בין החיידקים המאכלסים את המעיים ומארחם האנושי. מערכת מורכבת של חיידקי מעי שוכנת בתוך גופינו מיום לידתנו ועד ליום מותנו. לאחרונה, הוכח שמערכת חיידקי המעי משפיעה בצורות שונות ומשמעותיות על הפיזיולוגיה שלנו ועל הרגישות שלנו להפרעות שכיחות רבות כגון השמנה, סרטן, סוכרת ועוד".

בשנת 2010 החלה קרן רפפורט להעניק את פרסי רפפורט למצוינות בתחום המחקר הביו־רפואי. הפרסים מוענקים מדי שנה למדענים בגין מחקר רפואי, או ביו־רפואי, שיש בו מצוינות, פריצת דרך או חידוש, כשבנוסף, על המחקר להיות בעל השלכות טיפוליות ממשיות ויישומיות לטובת האנושות. "המחקר הביו־רפואי הוא זה הפורץ את הדרך להבנת מנגנוני המחלות, ומשום כך מהווה יסוד חשוב במערך הנסיונות למצוא להן מרפא. תוצאות המחקר משפרות כבר למעלה ממאה שנים את הרפואה המודרנית והביאו לפיתוחן של תרופות מצילות חיים רבות ומכשור אבחוני וטיפולי מתקדמים ביותר. במקביל, הן מקדמות את בריאות הציבור ואת יכולתנו למנוע מחלות – פיתוח חיסונים, הבנת הרכב המזון שאנו אוכלים והבנת השפעות הסביבה אשר מנעו מחלות ממיליונים רבים - טוב למנוע מחלה מאשר לטפל בה", אומר הפרופ' אהרן צ'חנובר, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 2004 ויו"ר ועדת פרס רפפורט למחקר ביו־רפואי. "ישראל היא אחת המדינות המובילות בתחום המחקר הביו־רפואי, ואת החדשנות המחקרית הזו אנו לומדים להכיר כשפוגשים את האנשים שמאחורי שולחן המעבדה והמיקרוסקופ. זוכי השנה בפרס רפפורט למדע מדגימים היטב את המצוינות וההובלה של ישראל בתחום חשוב זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו