בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הגבר שגופתו נמצאה בים המלח נפלט ממערכת השיקום לפגועי הנפש

לטענת בני משפחתו של שי נועם, שורת כשלים היא שאפשרה לו לצאת למסע שהוביל למותו; המשמעותי שבהם היה ההחלטה של ועדה של משרד הבריאות לסיים את סל השיקום שלו

78תגובות

שי נועם, בן 31, שגופתו אותרה ביום שלישי האחרון בים המלח היה פגוע נפש שנותר ללא מסגרת שיקומית. זאת, על אף שסבל ממחלת נפש קשה שהצריכה טיפול תרופתי והשגחה. ביום חמישי לפני כשבוע וחצי, כאשר הסערה שפקדה את הארץ היתה בשיאה, נכנס נועם לרכבו ונסע לכיוון אילת מבלי להודיע לאיש. באותו הלילה נתקע רכבו באזור עין גדי, ולמחרת נעלמו עקבותיו. גופתו נמצאה רק בשבוע שעבר, בעקבות מאמצי חיפוש מרובים של מתנדבים ויחידות החילוץ עין גדי, מגילות וערד. לטענת בני משפחתו של נועם, שורת כשלים היא שאפשרה לו לצאת למסע שהוביל למותו, המשמעותי שבהם הוא ההחלטה של ועדה של משרד הבריאות לסיים את סל השיקום של נועם ולהוציאו מהוסטל לפגועי נפש ברחובות שבו שהה.

נועם התייתם מאביו בגיל צעיר. אמו, שהיתה נכה סיעודית, מתה לפני כשנתיים. את מרבית חייו הוא העביר בפנימיות, עד שבגיל 17 אובחן כלוקה במחלה נפשית קשה. מאז אושפז ושוחרר נועם לסירוגין במוסד פסיכיאטרי בנס ציונה. בפוסט שפרסם בפייסבוק בן דודתו של נועם, יוני דניאלי, נכתב כי "לפני כחמש שנים הוכנס שי להוסטל שיקומי 'גיבורים' ברחובות, ושם דאגו לו וטיפלו בו במסירות. קשה לתאר כמה אומללות מצד אחד, והערצה לצוות המטפל יש במקום כזה. מצבו של שי נע ונד אך הוא היה בהשגחה וטיפול מסור".

אולם, ההוסטל היה מיועד למטופלים עד גיל 30, ובהגיעו לגיל זה דנה ועדה במשרד הבריאות במצבו של נועם. דודו, חגי דניאלי, אמר ל"הארץ": "הייתי בישיבה הזאת. ישבה שם הממונה על מתן סל השיקום, שהיא עובדת סוציאלית. והיא אמרה שמאחר שהוא לא מנסה להשתקם אין טעם להחזיק אותו במסגרות". דניאלי, שטיפל בנועם בעשור האחרון, הוסיף וטען כי אחיינו מעולם לא הביע כל רצון לעזוב את ההוסטל או התמרד כנגד המסגרת, וכי הוא נהג לקבל את הטיפול התרופתי בזמן. "ההחלטה להפסיק לו את הסל השיקום היתה שגויה, היא לא התקבלה על ידי סמכות פסיכיאטרית ולא הוקדשה לה מספיק מחשבה", אמר הדוד, והוסיף: "אבל גם אם מחליטים שלא להעביר אותו להוסטל של מבוגרים יותר, ישנן אפשרויות שיקום נוספות, כמו דיור עצמאי עם מעטפת של טיפול, השגחה והדרכה".

סל השיקום של נועם הופסק, וב-15 בינואר השנה הוא עבר להתגורר לבדו בדירה שדודו שכר עבורו ברחובות. "בהתחלה הוא היה מבסוט. חשב שיהיה לו יותר כיף, אבל אני ראיתי שזה לא בדיוק מה שהולך לקרות", אמר דניאלי. "הייתי מבקר אותו כמה פעמים ביום ושואל אם לקח את התרופות. הקדשתי את העשור האחרון כדי לטפל בו. זה לא קל משום בחינה, אבל אני לא אומנות ואני לא יכול לתת לו את הכדורים. באיזהשהו שלב הוא היה זורק כל מיני משפטים – וטען שאנשים מדברים אליו מהרדיו ומהטלוויזיה ועוד כל מיני דברים. הבנתי שכנראה הוא לא לקוח את הכדורים בצורה מסודרת".

לדברי הדוד, כעבור חודש פנה נועם ביוזמתו למרכז בריאות הנפש בנס ציונה. "הוא רצה להתאשפז, אמר שהוא לא מרגיש טוב. צלצלו אלי מבית החולים ושאלו אותי מה קורה איתו. סיפרתי להם. הם החליטו לשחרר אותו", שחזר דניאלי.

בפוסט שהעלה לפייסבוק הוסיף וכתב בן הדוד, יוני דניאלי, כי "נועם יצא ברכבו לכיוון אילת ללא כסף, עם מעט דלק. מה עבר לו בראש, לעולם לא נדע. הוא הגיע לירושלים, פילס את דרכו בשלג והצליח להגיע לאזור עין גדי, שם נתקל במחסום של מע״צ. הוא תעה בדרך בלילה חשוך וגשום, נכנס לתוך שמורת עין גדי ונתקע עם הרכב בתעלה שנפערה בשטח. שי ניסה והצליח הגיע לאכסניית עין גדי, שם, לפי העדויות שנאספו על ידי השוטרים, פגש בשומר וביקש לישון במקום. מכיוון שלא היה לו כסף, הוא הושלך החוצה לסערה, וכנראה בילה את הלילה בחוץ. לפי התמונות שצילם בטלפון שלו (שלא נמצא עד היום) ביום שישי ב-06:30 בבוקר, הוא נראה שמח וטוב לב. כנראה שהוא עבר את הלילה בשלום. מה קרה מאותו רגע, לעולם לא נדע".

הדוד חגי הוסיף וסיפר: "קיבלתי ממנו טלפון בשתיים וחצי בלילה. הוא אמר לי שנגמר לו הדלק. אמרתי לו שיעצור את הרכב בצד הדרך ויילך לישון. לא היה לי מושג שהוא בעין גדי".   

ברכבו הנטוש של נועם נמצא מכתב מבית החולים שבו, לטענת דודו, נכתב כי הוא סובל מקשיים פסיכו־סוציאליים, וכי יש לבחון את חידוש שירותי סל השיקום שלו. "המכתב הזה, שנכתב על ידי הפסיכיאטרים של בית החולים, כנראה יועד לרופא המטפל שלו והוא מעיד שההחלטה להוציא אותו ממסגרת שיקומית היתה שגויה", אמר דניאלי. "אנחנו רוצים תשובות ולא נניח לעניין הזה".

לדברי אסתר סיוון, מנכ"לית ארגון "בזכות" לזכויות אנשים עם מוגבלות, "המקרה כואב וזועק, לא רק משום שהוא הסתיים במותו הטראגי של שי נועם, אלא מפני שהוא אינו הראשון וכנראה גם לא האחרון שבו מערכת בריאות הנפש מפקירה אנשים עם לקות נפשית בטענה כי לא ניתן לשקמם או שהם אינם משתפים פעולה. הם מתאשפזים שוב ושוב בבתי החולים הפסיכיאטריים, אך בין אשפוז לאשפוז מוצאים את עצמם ברחוב. אל ארגון בזכות הגיעו מספר לא מבוטל של מקרים של אנשים שהיו זכאים לקבלת שירותי דיור, חונכות, הדרכה וסיוע על פי חוק, אולם נדחו על ידי המערכת משום שלא שתפו פעולה או התקשו להתנהל לפי כללים. המערכת מעמידה מחסום כניסה לשורותיה דווקא מול אנשים שהקושי הממשי והמאתגר שלהם הוא הסתגלות, התנהגות 'נורמטיבית' ויציבות". 

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בשל הסודיות הרפואית אנו מנועים מלהתייחס באופן מפורט למקרה. עם זאת, הטענות המועלות ייבדקו על ידי הגורמים המקצועיים במשרד. ככלל, אשפוז ניתן לכפות בצו בית משפט, אולם לא ניתן לכפות שיקום. אם אדם לא מעוניין בשיקום בהוסטל לא ניתן לכפות אותו עליו, והוא רשאי לעבור למגורים עצמאיים. שירותי שיקום בקהילה ניתנים לעשרות אלפי נכי נפש בכל שנה, לכל משתקם מותאם סל פרטני התואם את צרכיו והנסיבות הספציפיות שלו. קיימות אפשרויות שונות של שיקום בקהילה, במסגרות של הוסטל צעירים, הוסטל מבוגרים, דיור מוגן ומגורים עצמאיים בליווי מדריכים בתחומי השמה, כספים, עובדים סוציאליים וליווי שיקומי אישי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו